פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
לגן עדן בדרכים שונות - אולי בלי כדורים?

לגן עדן בדרכים שונות - אולי בלי כדורים?

פרופ. עמיה ליבליך | 17/3/2012 | הרשמו כמנויים


עיתוני השבוע מלאים בפסיכולוגיה עברית. פתאום מתברר כי בתכניות הריאליטי למיניהם עוברים המשתתפים סדרות של לחצים בלתי אפשריים. כאילו לא ברור היה הדבר! המניפולציות האישיות והמשפחתיות, או 'ניסויים בבני אדם', שנעשים כאן כשעשוע להמונים, וכמובן בהסכמת הצדדים (או כך חשבנו) - יכולים לשמש נושא עסיסי לדיון בכל שעור יסוד באתיקה של המקצועות הטיפוליים. הכותרת של רשימה זו מתכתבת עם זו של בני ציפר ב"הארץ" מאתמול שנקראת "גן עדן כימי", וזועקת: מה רע בתרופות פסיכיאטריות, ומהי הפאניקה שמתעוררת לאחרונה, הרי לא מזיק היה ליותר אנשים בארץ הזאת לנסות להיות שונים ממה שהם באמת.
נניח לנקודה זו שאילי הון ותקשורת מעורבים בה כידוע והיא כלל אינה חפה מאינטרסים. גם בעמוד אחר של ה'עיתון לאנשים חושבים' מצאתי עיסוק רציני מאוד - שוב! - בשאלת ההיפנוזה, ההיפנוזה העצמית, משמעותה ומי רשאי להשתמש בטכניקה עתיקת ימים זו. גם זו דרך לגן העדן, לא כן?

בהקשר זה אני רוצה לספר על גישה נוספת, שהיא בודאי בלתי מזיקה. לשם גילוי נאות לגמרי אומר בראשית הרשימה, המדובר במתי ליבליך, בתי, שעומדת עתה, יחד עם כמה משותפיה, בראש שני פרוייקטים פסיכולוגיים מעניינים, שאותם אני מבקשת להביא לידיעת קוראי "פסיכולוגיה עברית" שלנו.
הפרוייקט הראשון הוא כתב עת אינטרנטי שעומד לעלות על הרשת מחר ושמו "כתב עת לפסיכולוגיה ממזרח וממערב"
http://east-west-psych.co.il/
זהו רבעון לפסיכולוגיה ממזרח וממערב המציע מרחב לשיתוף של רעיונות, מחשבות ותובנות, מרחב המפגיש בין השראה ותובנה לבין כתיבה אקדמית וחקר מעמיק, ומאפשר להרחיב את ההיכרות עם הקהילה המקצועית ההולכת וגדלה כאן בארץ. לגיליון הראשון תרמו מאמרים רות נצר, שרה איווניר, עמיה ליבליך, אדמיאל קוסמן, צבי להב, מירב חרמש, עידו סמיון, ויעל לי מישראל, ומוניקה מודי וחורחה פרר (ראש המגמה לפסיכולוגיה מזרח-מערב במכון קליפורניה ללימודים אינטגרליים; CIIS) מעבר לים.
גיליון 2 יראה אור ביוני. העורכות, מתי ליבליך וחוה רימון, ישמחו לקבל מאמרים לגיליון זה עד ה-10 במאי (קריטריונים למאמרים נמצאים באתר). שאלות, פניות ומחשבות יתקבלו בברכה.
בשם העורכות אשמח אם תשתפו את כל אלה שעשויים להתעניין. הכניסה פתוחה לכל המעוניין.

הפרויקט השני הוא תכנית לימודי המשך בת שנתיים למטפלים במקצועותינו, שהצטרפה לתכניות המגוונות של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה בר אילן. התכנית מופיעה בפרסומי היחידה לימודי ההמשך של אוניברסיטה בר אילן ופתוחה כבר לנרשמים. תכנית זו תעניק למשתתפים ידע והכשרה ב"תירפיה מבוססת מיינדפולנס" (mindfulness) בריכוזם האקדמי של מתי ליבליך ושטנם זוהר. כפי שאומרים ראשי התכנית, מיינדפולנס - קשיבות או קשב - מונח מרכזי בתפיסות המזרחיות של מדיטציה, הפך למושג מרכזי בפסיכולוגיה מערבית. בתכנית, המצטרפת למגמה גדלה והולכת של פסיכולוגיה אינטגרטיבית וטרנס-פרסונאלית המשלבת פילוסופיה ופרקטיקה מהמזרח הרחוק בעבודה הטיפולית, ילמדו אנשי צוות בכירים אודות הקשיבות וכיצד לשלב גישות של קשיבות בפרקטיקה הטיפולית שלהם ובחיי היום-יום.

זוהי אכן פרסומת, ויסלחו לי הקוראים אם הרשיתי לעצמי. אולם אני בפירוש מאמינה כי יש היום הרבה פסיכולוגיות, ולא אחת, הנלמדת באוניברסיטאות, ודרכים רבות ושונות להגיע לגן העדן הנפשי בו פתחתי. פעם התווכחתי עם ידידי פרופ' יורם יובל ואמרתי לו - "אבל הכדורים משנים את המוח!" והוא ענה לי, ובצדק: "והאם השיחה שאנו עורכים בינינו בבית הקפה אינה משנה את המוח"? הגישות המזרחיות הללו מהוות אחד הנתיבים שתרבויות עתיקות בחנו ושיכללו במשך יובלות, כדי להתמודד עם המצוקות של חיינו.


עוד בבלוג של פרופ. עמיה ליבליך

בחודש אוקטובר 2015 ימלאו לג'רי ברונר 100 שנה. כן, הפסיכולוג הדגול הזה יהיה בן 100, והוא עדיין הולך, מתפקד, חי...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות לפוסט זה.