פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
רשמים מהכנס השנתי של איגוד הפסיכיאטריה האירופאי בפראג

רשמים מהכנס השנתי של איגוד הפסיכיאטריה האירופאי בפראג

אורי ניצן | 11/3/2012 | הרשמו כמנויים

הכנס השנתי של איגוד הפסיכיאטריה האירופאי מנקז אליו את החידושים המחקריים בתחום, ומספק לבאיו עדכון מרוכז על ההתקדמות המדעית בחקר ההפרעות הנפשיות ודרכי הטיפול המקובלות. בכניסה למרכז הכנסים קיבלתי תיק סגול משונה שחקוקה עליו המילה CIPRALEX, תג עם השם שלי והארץ ממנה הגעתי, ואת תוכנית הכנס שכללה מאות הרצאות וסימפוזיונים. סדר מופתי. לאחר-מיכן, ובמשך 3 ימים, דילגתי בין האולמות הסטריליים עם מאות קולגות מעשרות ארצות, האזנתי בדריכות לבכירי הפסיכיאטריים ביבשת, ובמקביל לפרצי ההתלהבות חלחלה בתוכי גם תוגה מסויימת. הייתה חסרה לי איזו-שהיא אינטימיות, אפשרות לדיון, לדיבור ישיר עם קולגות שמחובר באיזה-שהוא אופן לחווייה הייחודית המאפיינת טיפול בחולים הפסיכיאטריים.
למרבה האכזבה, גם אם לא למרבה ההפתעה, התרופות הפסיכיאטריות עמדו בחזית הבמה, והטיפולים הפסיכותרפואטיים למיניהם, שלא לומר המטופל ויחסיו עם המטפל, עבודת הצוות במחלקה, וכד', נדחקו לחדר ההלבשה, ובמקרים מסוימים לגומחה של התזמורת תחת הבמה. הרצאה מעוד מעניינת עסקה בטיפול בגרייה מוחית עמוקה (DBS) להפרעה אובססיבית קומפולסיבית, תסמונת טורט, והפרעת דיכאון. טיפול זה עוקף את המישור הבין-אישי, ומתבסס על החדרה ישירה של אלקטרודות למעגלי הנוירונים במוח - מכה אנרגטית לגרעיני הבסיס והתוצאות מרשימות. זבנג וגמרנו. סדנה מרתקת עסקה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי שמתבצע כולו בממשק האינטרנטי, ללא קשר עין עם המטפל, אך עם קשר מיילים המשמש לדיווחים ושאלות. הטיפול נמצא יעיל וחסכוני, ואלפי המטופלים השוודים דיווחו שחוו קשר טיפולי מספק עם הפסיכולוג חסר הפנים שליווה אותם.
הרצאה מעניינת נוספת עסקה בתרופה חדשה ממשפחת נוגדי-הדיכאון (agomelatine) שפועלת הן על קולטנים סרטונרגיים (חסימה) והן על קולטני המלטונין (הפעלה). ההרצאה מומנה על-ידי החברה שמייצרת את התרופה, ולכמה רגעים יכולתי לדמיין שנמצא מזור להפרעת הדיכאון. פרופסור מכובד, חכם ובעל רקורד מחקרי מרשים, עומד מול אלף פסיכיאטרים ומהלל ומקלס את התרופה. הוא חוזר שוב ושוב על שמה של התרופה (תרגיל שיווקי בסיסי), בדרך כלל בסמיכות למילה "יעילות" (EFFICACY), ולמרות החינוך המדעי שקיבל לא ניתן לשמוע בקולו ספקנות או ביקורתיות כלשהיא.
אי-אפשר להתעלם מהשיווק האגרסיבי של תעשיית התרופות, כיוון שמרכז הכנסים בפראג בנוי כולו סביב חלל מרכזי גדול שנתפס כולו כרובו על-ידי הדוכנים של חברות הפארמה. בדוכן של חברה X מחלקים קפה, בדוכן של חברה Y ניתן לצפות בסרט תלת-ממדי על השינויים המוחיים במחלת האלצהיימר, בדוכן של חברה Z עטו עליי דיילות חינניות שלמדו בעל-פה טכסטים, ומהחלון הגדול ניבט שלט מצמרר של תנועת האנטי-פסיכיאטריה. הפסיכיאטרים ואנשי המכירות של חברות התרופות חיים בסימביוזה, כמו שני יצורים תת-מימיים שטובלים יחד באוקיינוס המטופלים, מזינים את המטופל ובה בעת ניזונים ממנו. אנשי מקצוע רבים קיבלו כרטיס טיסה ומלון מחברת תרופות. אחרים, ואני בתוכם, הוזמנו לארוחת ערב על-ידי נציגה של חברת תרופות, ואחסוך לקורא את תאור הסעודה האומללה הזאת. במחשבה שנייה, שווה לומר כמה מלים על הסיטואציה המביכה. משל למה הדבר דומה? לשני סינים שרוקדים על מחבת לוהט מבלי לדסקס את העובדה שכפות הרגליים שלהם עולות באש. בתחילת הארוחה דיברנו על פראג, כמה משפטים על החיים האישיים, ואחרי מספר שתיקות מביכות סוכנת התרופות ניסתה לעודד שיחה על תרופה כזאת או אחרת. אי-הנעימות תפחה, האוכל נתקע בגרון, כבר בקושי שמרנו על קשר עין, ובסופו של ערב נפלטנו החוצה לאוויר הקר של פראג כמו נוד מסריח מהישבן של הסיינטולוגיה. לא שקיימת אלטרנטיבה טובה יותר לשיתוף הפעולה בין רופאים לחברות התרופות, אבל טוב להיזכר מפעם לפעם שהעסק מסריח, ושהמטופלים לא מוזמנים לארוחה.
בפועל, ככל שהכנס נמשך, מספר המשתתפים בו הלך ופחת, האולמות התדלדלו מיושביהם, וכמות הפסיכיאטרים שנהרה בסמטאות פראג עלתה בהתאמה. בכניסה למוזיאון החדש המוקדש לחייו ויצירתו של פרנץ קפקא מופיעה אמירה אודות "כלוב שיצא לחפש ציפור" – מטאפורה שמתארת נכונה חלקים נרחבים משדה המחקר הפסיכיאטרי כפי שהוצג בכנס. החוקרים וחברות הפארמה מפתחים תרופה, ומתוך תקיעות מחקרית ולחץ כלכלי מנסים ללכוד באמצעותה תסמינים של עוד ועוד הפרעות פסיכיאטריות. תרופה נוגדת כאב הוצגה בכנס כתרופה יעילה להפרעת חרדה כללית, תרופות נוגדות פסיכוזה כיעילות בטיפול בדיכאון, תרופות נוגדות דיכאון כטיפול בחרדה והפרעת קשב וריכוז, תרופות להפרעת קשב וריכוז כטיפול בדיכאון...
בקיצור, אין בשורות גדולות בעולם הפסיכו-פרמקולוגי, ולא בכדי חלק מההרצאות המרכזיות נפתחו עם משפט ברוח של "I DON’T HAVE AN ANSWER". החיוורון שאפיין את הכנס ביטא בעיניי בעיקר את תחושת האין-אונות המלווה חלק ניכר מהטיפולים שלנו, ולא פחות מכך את העדר ההשקעה הכלכלית המספקת של הגופים הממשלתיים במחקר הבסיסי והקליני הנוגע להפרעות הנפשיות. ייתכן שבכנסי ענק מהסוג הזה האינטימיות היא בלתי אפשרית ורמת הרזולוציה של הדיון היא עובדה מוגמרת, אך באופן אישי אני חושב שהייתי מרוויח יותר אם הידע המקצועי היה מועבר באווירה יותר חווייתית, עם קצת פחות נוכחות של חברות התרופות, ומבלי לנתק את פרמקולוגיית ההמונים מהמטופל אותו אני פוגש בחדר.


עוד בבלוג של אורי ניצן

במובנים רבים תוכניות ריאליטי כמו 'האח הגדול' הן ניסוי בבני-אדם. לא ניסוי מדעי, אבל בהחלט ניסוי סוציולוגי-בידורי...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אופירה אליגוןאופירה אליגון19/3/2012

מרגש. מעולה . תודה.

אילה אילוזאילה אילוז11/3/2012

עצוב. מעביר מאוד את הניכור והכוחות הכלכליים שעומדים מאחורי העניין, ואולי גם את רוח התקופה בכלל בחברה המערבית, הקשורה לדעתי לחלק ממצבי הדכאון והחרדה שאנשים חווים.
חבל שלא ארגנת איזו קבוצה של אנשי מקצוע שרוצים לדבר ביניהם על תחושותיהם. פראג נראית לי מקום מתאים לתחילתו של אביב המטופלים.