לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
הפסיכולוג בעת ההיא: ידום? יפגין? יהפוך לסרבן ? אבל אולי גם יגשר? על היכולת להקשיב למתנגדינו

הפסיכולוג בעת ההיא: ידום? יפגין? יהפוך לסרבן ? אבל אולי גם יגשר? על היכולת להקשיב למתנגדינו

ארנון רולניק | 18/3/2023 | הרשמו כמנויים

 

בספר עמוס נאמר " הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא--יִדֹּם: כִּי עֵת רָעָה הִיא."  אכן עת רעה היא . עת מפחידה .  עת של חשש מאובדן הדמוקרטיה,. עת שדורשת התייצבות חד משמעית להגנת החרות והרשות השופטת. וזוהי עת רעה שהובילה לפיצול, לשנאה ואולי גם לאגרסיה שמפלגת את העם.

בכותבי פוסט זה אני שם לב כי אני גם חושש ממה יאמרו עמיתי שמפגינים ומובילים  את המחאה. ושדעתי כדעתם. האם העובדה שפוסט זה קורא גם לתהליכי גישור והקשבה לעמדות האחר – יתקבל במחוזותי כנאיביות חסרת סיכוי. ומסוכנת. כך למשל אהוד ברק הגיב למתווה  הראשון של הנשיא כשהוא משווה  את הרצוג לנוויל צ'מברליין, נשיא בריטניה בימים שלפני מלחמת העולם השנייה אשר הסכים להידברות עם היטלר והנאצים.

האם לפסיכולוגים יש תפקיד מיוחד במצב ענינים זה?

רבים מאיתנו פעילים מאוד במחאה. בהפגנות ובארגונן. הייתי רוצה בפוסט זה לעשות אבחנה בין פעילות במחאה לבין פעילות בשם המקצוע .

רבים מאיתנו הולכים עוד צעד ופעילים בשם המקצוע :  אכן "אין בריאות נפש בלי דמוקרטיה". ולא מעט מטפלים מדווחים על הנזק שהחקיקה הדורסנית גורמת לתגובות חרדה.

מצד שני יש  האומרים כי אל לנו להביע עמדה שכן בזה הוא "שובר את גבולות המקצוע" כלומר שפסיכולוג חייב להשאר בעמדה הנייטראלית

ראו למשל את עמדתו של  הפסיכיאטר  פרופ' ישראל שטראוס  ב Israeli Journal of psychiatry  (2007 חוברת 44 )(תורגם מאנגלית)

האם יש לאנשי הטיפול "את הזכות או אולי אפילו את האחריות להשפיע על המציאות הפוליטית? איך האחריות שלהם שונה ממנתח, חשמלאי, או נהג אוטובוס? הייתי טוען (אומר שטראוס) שהמעורבות של אנשי פסיכולוגיה ופסיכיאטריה בפוליטיקה הנה פעילות שיכולה להיחשב כהפרת גבול בוטה"..

אלו התומכים בגישה זו  מאמינים עדיין בעמדה הנזירית ,האורטודוקסית המדגישה את הניטרליות הנדרשת  ממטפלים .  אני רחוק מאוד מעמדה זו  -  בואו נודה שרוב מטופלינו מכירים את עמדותינו גם מבלי שנדבר עליהן  (על  עקרונות הגישה האינטרסוביקטיבית ועל סינכרון בין אישי כתבנו במקום אחר).  


- פרסומת -

מהו אם כן יחודנו כמטפלים 

אני סבור כי עלינו לעשות את מה שאנו עושים בכל קונפליקט בין אישי (ואפילו גם בתוך קונפליקט תוך אישי), ובכל טיפול זוגי – אנו  מביאים את היכולת שלנו להציע עמדה קשובה ואמפטית, מציעים למטופל לראות את  כל הגוונים של התמונה, להקשיב לצד השני , להזהר מפולריזציה  (ומפופולריזציה) .  בטיפול זוגי למשל  נדאג שהעמדה המתנצחת תפנה את מקומה לעמדה  סקרנית, מקשיבה ואמפטית. בתהליך קבוצתי נציע לחברי הקבוצה להאמין שגם אלו שמתנגדים לך אינם בהכרח "רעים"  וכדאי להבין את המקום ממנו הם באים.

אז אני מציע שנקבל את האפשרות שניתן גם להתנגד להפיכה המשפטית; וגם להפגין; גם למחות וגם לחפש דרכי גישור ותקשורת אל הצד האחר של המתרס.

בארצות הברית מתקיימת כבר פעילות גישורית להקטנת הקיטוב בין תומכי המפלגות השונות.

אנחנו לא המצאנו את הגלגל: ארה"ב  בשנים האחרונות  - בעיקר מאז טראמפ - חוותה קיטוב חמור בין רפובליקאים לדמוקרטים: ובהתאם לכך מתבצעים מחקר ועשייה רבה בתחום  ה  Affective polarization    - או קיטוב רגשי.   מונח זה, מתייחס למידה שבה אזרחים מרגישים שליליים יותר כלפי מפלגות פוליטיות אחרות ואיך להתנהל במצב הזה.

"Braver Angels"   הנו ארגון שצמח לאחר הבחירות לנשיאות בשנת 2016 כדי לנסות להשתמש בטכניקות תקשורת טיפוליות משפחתיות וזוגיות כדי לעזור לאנשים משני צידי הגדר לדבר אחרת וללמוד לשוחח. בעיקר הוא מארח סמינרים וקבוצות דיון, אך בשנת 2020 הוא החל להציע מפגשי הדרכה ספציפיים. הארגון גדל ב-30% בחודשים האחרונים וכעת יש לו סניפים בכל 50 המדינות.

והנה  מה שמציע ארגון זה:

"בסביבה הפוליטית המקוטבת הנוכחית שלנו, אנשים רבים נמנעים או חוששים משיחות פוליטיות עם חברים או בני משפחה שהפוליטיקה שלהם שונה משלהם. הם חוששים, בצדק, שכל ניסיונות לדיונים פוליטיים יתפתחו לוויכוחים ולחרפה, ויגרמו לרגשות פגועים או כעס.

סדנאות של ארגון זה תורמות  לגישור בין הפערים, מלמדות מיומנויות לניהול שיחות מכבדות המבהירות את ההבדלים, מחפשים בסיס משותף ומאשרות את חשיבות הקשר. הם גם נותנים למשתתפים סביבה בטוחה לתרגל מיומנויות אלו.

הסדנאות הן מעורבות ומיועדות  גם לאוהדי טראמפ וגם למתנגדיו . מעניין לציין  שה Braver Angels עושה גם סדנאות נפרדות  המתוכננות  במיוחד לרפובליקאים לחוד ולדמוקרטים לחוד. 

אז מה  אפשר לעשות בארץ

אלוף עמי איילון , שאת היסטוריית השגיו ( שייטת 13, מפקד חיל הים  ראש השב"כ ועוד) אין צורך למנות כאן,  נוקט עמדה ברורה נגד  המהפך השלטוני ועם זאת כתב לאחרונה על הצורך בהדברות ברמת האזרחים  וכך הוא כותב :  

"עלינו להבהיר לעצמנו ולעולם, מה היא היהדות שלנו ומה היא הדמוקרטיה שלנו...... זה יקרה רק אם לצד המשך המחאה, נעצב דיון אזרחי שיקרין אל המערכת הפוליטית. אם בכל עיר בכל כפר, בכל יישוב בארץ נקיים מעגלי שיח. אם בכל מעגל נפגוש את החולקים על עמדותינו, נקשיב להם, נבין את פחדיהם ונזכור - הניצחון הוא להמשיך ביחד את המפעל הציוני ברוח מגילת העצמאות."

בשבוע השני של מרץ 2023  השתתפתי והנחיתי מעגלי שיח של חילונים ודתים – פרוייקט  משותף של המועצה הדתית של רעננה  ושל שמואל וגמן שהוא גם ממארגני המחאה  בעיר זאת . כתבתי להם גם כמה עקרונות לשיחה מכבדת  שחלקם מבוסס על  עקרונות שיטת טיפול משפחתי בשם אימגו – שיטה שגם עובדה על ידי מספר מטפלים (בינהם אורלי  ורמן מישראל)  לעבודה עם קבוצות להלן כמה עקרונות :

הצעה אפשרית לנהול קבוצות שיח בין שני הצדדים

פתיחה של המנחה: אנו מזמינים אתכם היום ליצור יחד דיאלוג  ותנאי לשיחה כזו היא מתן כבוד לכל אדם ולמה שהוא מביא  עימו .

  • בבואך לקבוצה  אנא אמץ עמדה סקרנית בה אתה מנסה להכיר את עולמו  של בר הפלוגתא שלך : מהן  הנחות היסוד שמביאות אותו לעמדה שהוא מציג.
  • ההשג של הקבוצה שהיא תהיה מעודדת שיתוף בנקודות מבט שונות.
  • אנו מנסים להימנע ממשפטים מהם משתמע כי רק נקודת מבט אחת היא הנכונה, שיש רק אמת אחת..
  • לימדו ליהנות מהקשבה ושיתוף של רעיונות שלאו דוקא חביבים עליכם. אנו לומדים להכיל את המתח של השונות, ולהגדיל את המרחב הקבוצתי.

כללים פרקטים


- פרסומת -

  • אנו מזמינים את השולחים לקצר בדבריהם, על מנת לתת תשומת לב לצרכי האחרים להתחלק בזמן הנתון .  (עדיף להקציב מס' דקות מראש ולמנות שומר-זמן)
  • מסיבה זו ואחרות, כדאי שהמדברים יתמקדו בנושא אחד בכל תור.
  • בטא במפורש שזו דעתך האישית, אחת מהרבה נקודות מבט אפשריות
  • הימנע מכל הפחתת ערך של דברי השני, ביקורת והאשמות.

כללים למנחה

  • .עלייך  לספק סביבה בטוחה זאת על ידי  הכרזה ושמירה על המבנה
  • לכל אחד יש אותו זמן, והמנחה שומר על המבנה
  • כל אחד ישמע ע"י כל האחרים. המנחה משקף, או מזמין שיקוף ע"י חברי הקבוצה
  • המנחה השומע  משפטים "של אמת טוטאלית"  ישים גבול בעדינות כדי להחזיר לאווירה של שיתוף

אפשר גם להתחיל ולסיים  מעגל שיח כזה בשיר של יהודה עמיחי

הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים

מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים./לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָםְּ /פרחים באביב

הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים/ הוּא רָמוּס וְקָשֶׁה כְּמוֹ חָצֵר

אֲבָל סְפֵקוֹת וְאַהֲבוֹת עוֹשִׂים/ אֶת הָעוֹלָם לְתָחוּחַ

כְּמוֹ חֲפַרְפֶּרֶת, כְּמוֹ חָרִישׁ /וּלְחִישָׁה תִּשָּׁמַע בַּמָּקוֹם/בּוֹ הָיָה הַבַּיִת/אֲשֶׁר נֶחְרַב

לסיכום: היה  אדם מפגין בצאתך  והיה  מקשיב ומקרב באוהלי הפסיכולוגיה  

יהודה לייב גורדון – משורר ההשכלה טבע את ה"סלוגן" היה אדם בצאתך ויהודי באהלך, בפאראפראזה לדיון שלנו כאן   " היה  אדם מפגין  בצאתך והיה קשוב לכל הדעות באוהלי הפסיכולוגיה.

אז בקצרה

 כאזרחים מודאגים – אנחנו מפגינים בעוצמה.

כאנשי מקצוע  - אנו רוצים ליצור תהליך של הדברות להבין את חברינו , בני עמינו, שמחזיקים בעמדה כל כך שונה משלנו .

ואולי נסיים  באמירה שמיוחסת לוולטר : " איני מסכים לאף מילה שלך, אבל אני מוכן למות על זכותך לומר אותה" – וזה כמובן נשמת אפה של הדמוקרטיה
 

 

 

 

 

 

 

 

 


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: ארגונים ועמותות, חמלה, פסיכולוגיה ציבורית
רויטל רווה
רויטל רווה
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), חולון והסביבה
ורוניקה עובדיה
ורוניקה עובדיה
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, מודיעין והסביבה, פתח תקוה והסביבה
עמר גורן
עמר גורן
פסיכולוג
כפר סבא והסביבה, רמת גן והסביבה, נתניה והסביבה
ד"ר רן ליטמן
ד"ר רן ליטמן
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
קרן הירשפלד
קרן הירשפלד
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), חולון והסביבה
אפרת בארי
אפרת בארי
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של ארנון רולניק

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אסתר בלומנצויגאסתר בלומנצויג21/3/2023

קול חשוב מאד. תודה, הלוואי שהקול הזה יצליח להישמע יותר ויותר. זה הדבר היחידי שיוכל להציל אותנו. אם נקשיב זה לזה.

מאיר פרלובמאיר פרלוב19/3/2023

אני בעד. מאיר [ל"ת].

ד"ר נורית ענבר-וייסד"ר נורית ענבר-וייס19/3/2023

תודה ארנון, על הקול החשוב. בימים אלה קשה במיוחד לנוע בגמישות בין העמדות: לדבר בהקשרים מסוימים בשפה החריפה והנחרצת של המאבק; ובהקשרים אחרים בשפה מגשרת, שמתאמצת לראות את נקודת מבטו של הצד השני ולהבין את כאבו ואת צרכיו.

להיות לפעמים על נדנדת עלה-ורד שבלעדיה אי אפשר להיאבק לצדק (ככל שהצד השני מוסיף משקל בצד שלו, אין בררה אלא להוסיף משקל לצד הנגדי); ובזמנים אחרים ליצור סיטואציות המעודדות את כל הצדדים לרדת מן הנדנדה ולהתבונן עליה יחד מנקודת מבט שלישית, חיצונית ושוחרת טוב.

כל אחת מן העמדות חיונית בהקשרים מסוימים ומזיקה בהקשרים אחרים. הלוואי שנשכיל להשתמש בתבונה בשתיהן.

רחל פורגסרחל פורגס19/3/2023

קול חשוב ונאלם, תודה! [ל"ת].