לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
מחוננות ועדתיות, או שאלות על מוצאם של תלמידים המאותרים כמחוננים

מחוננות ועדתיות, או שאלות על מוצאם של תלמידים המאותרים כמחוננים

ד"ר חנה דויד | 7/3/2023 | הרשמו כמנויים

ישנם מספר נושאים נפיצים, שאי-ההסכמה עליהם שרירה וקיימת עשור אחד אחרי השני, אבל מדי פעם הם נכנסים למרכז ההוויה הישראלית ונעשים מוקדי מחלוקות ואף שנאות. אחד הנושאים הללו הוא הנושא העדתי, שאף עתה צף ועולה על גלי הרפש הפוליטי המתגעשים סביבנו. לפיכך החלטתי לפרסם את הפוסט הזה, העוסק בשאלת מוצאם של התלמידים המאותרים כמחוננים בידי משרד החינוך, או בצורה שבה אני נשאלת: "האם יש יותר מחוננים אשכנזים" ולחילופין "האם יש אפליה עדתית באיתור מחוננים".

התראיינתי לראשונה בנושא זה לפני 30 שנה. הפעם האחרונה היתה סביב מהומות Black life matters, לפני למעלה משנתיים, כאשר איש אקדמיה ממוצא ישראלי השוהה עשרות שנים בארה"ב (שכמובן הציג את עצמו כישראלי) רצה לדעת האם המצב הקיים בארה"ב, שבו שוטרים לבנים רוצחים שחורים כחלק מקיפוח מתמשך על רקע גזעי, קיים גם בישראל, והאם חלק מהקיפוח על רקע עדתי מתבטא במספר הנמוך-יחסית של תלמידים ממוצא שאינו-אשכנזי בתכניות למחוננים. עתה, כשאני מסתכלת בטקסט השאלות והתשובות, אני רואה, למגינת לבי, שהן אקטואליות כאז כן עתה. לפיכך אני מביאה אותן כאן, בשינויים מסוימים, לידיעת הקוראים.

שאלה:

  1. עד כמה להערתך [כך במקור], ההבדלים בין אשכנזים לספרדים שרירים וקיימים?

תשובה:

מאחר שלא ברורה לי המלה "להערתך" אין לי אפשרות לענות על שאלתך. עם זאת, אנסה לענות עליה משל היית כותב "לדעתך" או "על פי מה שאת יודעת".

לו השאלה היתה "לדעתך" התשובה היתה "אין לי דעה". אני לא מגבשת דעות ללא בסיס של ידע (או למצער, זה מה שאני רוצה להאמין שאינני עושה).

לו השאלה היתה "על פי שאת יודעת" התשובה היתה "אני באמת ובתמים לא יודעת, כי אין נתונים". אני יכולה לספק לך שני תיאורי מקרים שהן יותר בגדר אנקדוטות מאשר הוכחות – וזאת בשל העובדה שהן לא מהוות מדגם.


- פרסומת -

  1. לצורך מתן תשובות לשאלותיך  בדקתי את המוצא של 10 זוגות ההורים של הילדים ו/או בני הנוער האחרונים שפגשתי / שאני עדיין פוגשת. כולם אותרו כמחוננים על ידי משרד החינוך. בדיקתי העלתה את הממצאים הבאים:

זוג אחד – שניהם ממוצא אשכנזי;

זוג נוסף – שניהם ממוצא אשכנזי כאשר אחד מבני הזוג הוא מדור "1.5" ממוצא רוסי;

משפחה חד-הורית שההורה שם הוא ממוצא אשכנזי;

שישה זוגות הם ממוצא "מעורב": אחד מהוריהם ממוצא אשכנזי והאחר – לא אשכנזי. קבוצה זו של הורים היו בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר ביחס לאחרים;

הזוג האחרון – שני ההורים ממוצא לא-אשכנזי.

אתה מוזמן להסיק כל מסקנה שברצונך להסיק ממדגם אקראי [ומאוד קטן!] זה; למותר לציין שכל הילדים הללו מחוננים (גם אם לא קיבלו את "תווית המחונן" של משרד החינוך).

  1. אחד מהילדים שעליהם כתבתי בתיאור המקרה הראשון שלי על מחוננים (דויד, ח. [1999]. חמישה ילדים מחוננים בכיתה: תיאור מקרה. הגיגי גבעה – שנתון מכללת גבעת וושינגטון, ז', 173-196),[1] הוא בן למשפחה שבה כל האחאים מחוננים. הוא עצמו "חצי-חצי"; ילדיו הם כבר "רק" "רבע אשכנזים" –אבל גם הם מחוננים. אחיו נישא לאשה אשכנזייה וילדיהם אינם מחוננים (לפי שום הגדרה מה-30 שאני מכירה). לאשתו האשכנזיה אחות שנישאה לגבר שאינו אשכנזי וכל שלושת ילדיהם מחוננים (על פי הגדרת משרד החינוך).

האם ניתן ללמוד משהו מהסיפורים הללו? האם ילדים שהם ממוצא מעורב, סיכויים להיות מאובחנים כמחוננים גדולים מאלו של ילדים ממוצא אשכנזי או לא אשכנזי? האם הסיכויים של ילד בן להורים "מעורבים" להגיע אלי גבוהים מאלו של ילד ממוצא שאינו מעורב? ברור שכל תשובה תהיה ספקולציה.

נחזור לעובדות – הנה אחת עליה כתבתי כבר ב-2013:[2] בישראל שיעור מקבלי פרסי נובל הוא הנמוך ביותר מבין המדינות שבהן קיבלו יהודים פרס נובל (במדעים ובספרות, לא הבאתי בחשבון את פרסי נובל לשלום שהם פרסים פוליטיים, ואינם על הישגים בעולם המדע או הספרות). באיטליה, לעומת זאת, השיעור של היהודים מקבלי פרס נובל הוא הגבוה בעולם. מבין 40,000 יהודי איטליה ניתנו שם ליהודים 4 פרסי נובל: 3 במדעים ואחד בספרות. הדבר דומה לקבלת 25 פרסי נובל לתושבי ראשון לציון (פרס לכל 10,000 תושבים!). כל מקבלי פרס נובל באיטליה אינם אשכנזים.

שאלה:

  1. ככל שאת יודעת האם המחקרים הללו היו מהימנים ?

תשובה:

לאילו מחקרים אתה מתכוון? המחקרים עליהם הסתמכתי במאמר שכתבתי עם ריצ'רד [Richard Lynn] הם למיטב ידיעתי מהימנים. כאמור, אחרון המאמרים עליהם הסתמכתי פורסם ב-1978 (ונערך אף קודם לכן). מאז כידוע לך עברו 42 שנה (מאז ועד היום – 45).

שאלה:

  1. האם את מכירה מחקרים לגבי מספר המחוננים ע"פ מוצא בישראל (מהם אולי אפשר להעריך את המצב היום) ?

תשובה:

  1. אני מכירה כ-30 הגדרות שונות למחוננים. לכן אין משמעות ל"מספר המחוננים בישראל".
  2. כפי שכתבתי חזור וכתוב, המבחנים לאיתור מחוננים של משרד החינוך הם חסרי מהימנות ותוקף. גם מסיבה זו אין משמעות לשאלתך.

שאלה:

  1. ריצ'ארד לין, טוען למנת משכל אופיינית לקבוצות אתניות ולאומים. אחת התוצאות היא שבגינאה המשוונית הממוצע הוא 59. כלומר בערך חצי מתושבי גינאה, לוקה בפיגור עמוק. האם יש כאן משהו שאני לא מבין ? אשמח אם נוכל לשוחח על זה.

תשובה:

 

אני לא מקיימת שיחות על טענותיהם של אחרים. ריצ'רד עדיין חי וקיים – נסה לשוחח אתו!

 

שאלה:
5. מחקרים שבדקו מהגרים מצביעים על שיפור של 15 נקודות IQ אחרי שנתיים-שלוש מרגע ההגירה, אשמח לשמוע מה דעתך.

 

תשובה:


- פרסומת -

אין לי כל דעה. יש לבדוק כל מחקר לגופו – אתה בוודאי יודע כיצד בודקים מחקר!

שאלה:
6. מחקרים אחרים מראים הבדלים של 15 נקודות בין שחורים ולבנים בארה"ב, ככל שאת יודעת, האם אלו מחקרים אמינים?

תשובה:

אני מציעה לך לבדוק מטא-אנליזות ולא "מחקרים אחרים" וכמו כן מי כתב מה – בתחום זה יש יותר מדי אנשים עם אג'נדות מוכנות.

שאלה כללית:

7. להבנתי, IQ הוא מדד השוואתי נהדר לוקלי בזמן ולוקלי במקום עבור אנשים שגדלו באותם תנאים, לא יותר. האם זו גם דעתך? האם יש לי שותפים לדעה הזו ?

תשובה פרטית:

אני לא רואה מה "נהדר" כאן – ולכן קשה לי להתייחס לשאלתך. בכל זאת אשתדל.

כאמור עד כה – אין לי דעה.

אם לך יש דעה אתה יכול להיות סמוך ובטוח שיש לדעה זו שותפים.

 

[1] David, H. (2005). Five Gifted boys in one Classroom: A case-study. Gifted Education International, 20(2), 119-135 (expanded version of David, 1999). Reprinted in David, H. & Wu, E.H. (2009), Understanding Giftedness: A Chinese-Israeli Casebook (pp. 20-44). Hong Kong: Pearson Education South Asia.

 

[2] David, H. (2013). The overview of gifted education in Israel in terms of rate of receiving international prizes Israelis and Jews Living Elsewhere.  Journal of the Education of the Young Scientist and Giftedness, 1(1), 1-7.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: חינוך, תיאורי מקרה, מחוננים
אורן אלקובי
אורן אלקובי
פסיכולוג/ית
תל אביב והסביבה
אולגה וישניה
אולגה וישניה
פסיכולוגית
כרמיאל והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
הדס גור
הדס גור
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
ג׳ניה קטלן
ג׳ניה קטלן
פסיכולוגית
רחובות והסביבה, תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
נורית סיון
נורית סיון
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
רחובות והסביבה, קרית גת והסביבה, בית שמש והסביבה
לירון כהנא
לירון כהנא
חברה ביה"ת
אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ד"ר חנה דוידד"ר חנה דויד13/3/2023

בבקשה הבהרה!. לא ברור לי מה פירוש המשפט: 'הנתונים שהצגת מוכרים לי היטב ואף יותר מכך'. קודם כל – מה פירוש 'יותר' מ'מוכרים היטב'? ובנוסף – האם הכוונה, שהנתונים שהצגתי בדבר הקשר החיובי – אולי אפילו הקורלטיבי – בין המצב הסוציו-אקונומי לבין בעלי תעודת בגרות שמספיקה כדי להיכנס לאוניברסיטה במגזר היהודי ברורים? אולי דווקא אלו שנכונים לגבי המגזר הערבי נכונים, דהיינו, שמעל עשירון 5-6 קיים קשר שלילי בין המצב הסוציו-אקונומי לבין העמידה בתנאי הסף של האוניברסיטאות? או שאלי כל שני הנתונים ברורים? ומה לגבי העובדה, שמספר התלמידים שנבחנים בבחינות בגרות במגזר הערבי והם 'שייכים לעשירונים 9-10 נמוך ביותר'? ומתוכם מספר אלה שהבגרות שלהם עומדת בתנאי הסף של האוניברסיטאות כה קטן, עד כי אין לגזור ממנו כל מסקנות סטטיסטיות?
קיימת כאן עוד בעיה מהותית ביותר. בתי ספר שבהם יש כיתות מחוננים אינם בהכרח אלה שבהם אחוזי ההצלחה בבגרות הם הגבוהים ביותר, ומבין אלה שאחוזי ההצלחה בהם גבוהים ביותר לא בהכרח גם שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות הם הגבוהים ביותר. יתירה מזו: בבתי ספר לא מעטים, שבהם יש נגישות להשכלה גבוהה, לומדים תלמידי תיכון רבים באוניברסיטה או באוניברסיטה הפתוחה (מספרם הגיע ל-כ-1500 לפני כ-5 שנים, מאז אין מועבר מידע אמין). תלמידים אלה, שברבות הימים פגשתי רבים מהם, בדרך כלל מעדיפים לסיים את התואר במתמטיקה, לדוגמה, עוד בטרם גיוסם, במקום לקבל ציון גבוה ב'תלמידאות' , ציון שיעלה את הממוצע שלהם בהיסטוריה. ואין זה אומר שהם חלילה מזלזלים בהיסטוריה: הם עושים חישוב נכון של יעילות ותועלת. הזמן שהם מקדישים לכל עיסוק נקבע על פי צרכיהם שלהם לא על פי צרכי בית הספר שרוצה להתהדר בהצלחותיהם בדרך כלל, הצלחות שבמקרה הטוב לא תרם להן ובמקרים רבים היווה אבן נגף בדרכם.
לעניין 'לאורה': אני מניחה שהתכוונת לאנט לארו [Annette Lareau], אם לא – תקני אותי בבקשה. אין ספק, חשוב מאוד לקרוא על סגנונות הורות בכל תרבות שאפשר, וחשוב להרחיב את ההשכלה גם לתחומים רבים, גם לכאלה הרחוקים מסוציולוגיה. אולם – אם בסגנונות הורות עסקינן, ואם אנחנו מדברים על מחוננות – שעד כמה שידוע לי אין זה תחום עיסוקה של לארו, שאינה זקוקה לתשבחות ממני על עבודותיה החשובות, הרי למה לא לקרוא ראשית לכל את פרי עמלו רב השנים של מיודענו, הפרופ' מרואן דוויירי (Marwan Dwairi), שלא זו בלבד שעסק במחוננות בקרב ילדים מהמגזר הערבי בארצנו, אלא חבר לאנשי מדע ידועי שם מכל הארצות השכנות, וכתב ביחד אתם מאמרים ארוכים על סגנונות הורות הן בקרב האוכלוסיות השונות בישראל והן בקרב כל שכנינו?

ד"ר נאוה בן ארציד"ר נאוה בן ארצי13/3/2023

הצורך בראיה אינטרדיספלינרית. בוקר טוב חנה,
הנתונים שהצגת מוכרים לי היטב ואף יותר מכך. אחד מהדוחות מאירי העיניים הוא של מחקר של הכנסת משנת 2017. אין ספק שמספר המחוננים המאותרים מבתי ספר שמדד הטיפוח שלהם גבוה יותר, רב יותר. מבלי להיכנס כרגע לדיון לגבי הקריטריון לאיתור. זה ממצא שחוויתי אותו אישית כשעשיתי את עבודת הדוקטורט ופניתי למנהלות בתי ספר בפריפריה.
לגבי לאורה (Lareau) היא סוציולוגית שבחנה את סגנונות ההורות בהתייחס למעמד החברתי-כלכלי. ראוי ונכון להוסיף לכך את הענין של בטחון תזונתי. סקירות ספרות מאלפות בענין מצביעות על הקשר בין עוני לבין הישגים לימודיים. אמנם, הישגים למודיים הם לא אינדיקציה למחוננות ויש אף מחוננים עם תת- הישגיות, אבל זה ממצא רלוונטי באשר ליכולת למיצוי היכולות האקדמיות.
באשר לענין המחמאה- קטונתי מלתת לך מחמאות. התכוונתי, שלמדתי מהדרך שבה ענית ולא רק מהתוכן.

ד"ר חנה דוידד"ר חנה דויד12/3/2023

תודה על ההתרשמות שלך. תודה על ההתרשמות שלך; אני מבינה שזו מחמאה אבל מתקשה להבין מה פירושה המדויק.
ברור מובן מאליו שהמבט צריך להיות מופנה לכיוון המעמד הסוציו-אקונומי – אולי אפילו כגורם עיקרי ולא רק תורם בסוגיית המחוננות במגזר היהודי. אני כותבת זאת לא בגלל שאיפה לדיוק אלא בגלל שאני מסתמכת על עובדות. לדוגמה: במגזר היהודי, ככל שהיישוב נמנה עם מעמד סוציו אקונומי גבוה יותר, כן גבוה בו יותר אחוז התלמידים שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. אחוז זה נע, בשנת 2020, על פי השנתון הסטטיסטי לישראל (2022), טבלה 4.19 בין 14.2 (אשכול חברתי כלכלי 1-2) ל-83.7 (אשכול חברתי כלכלי 9-10). בחרה עברית זה לא היה המצב: תלמידים מהאשכול החברתי הכלכלי 5-6 היו בעלי תעודת בגרות המספיקה לדרישות הסף של האוניברסיטאות בשיעור גבוה (58.2%) מאלו שבעשירון 7-8 (53.7%) (שם. מספר התלמידים בערבים בעשירונים 9-10 היה נמוך מכדי שתהיה לו משמעות סטטיסטית).
אם תבהירי לי מה פירוש 'המחקרים של לאורה' אוכל להתייחס לחלק השני של תגובתך.

ד"ר נאוה בן ארציד"ר נאוה בן ארצי11/3/2023

התרשמתי מאוד מהדיוק שאת שואפת אליו בתשובות. אני חושבת, בזהירות רבה מאוד שצריך להפנות את המבט לכיוון מעמד סוציואקונומי כגורם תורם, אך לא בלעדי במקום לסוגייה העדתית. הסיבה לכך, היא המשאבים שאפשר להפנות לטיפוח ומימוש הפוטנציאל כאשר שייכים למעמד הביניים ומעלה. בנקודה זו, מצאתי חיבור מעניין ומאיר עיניים עם הסוציולוגיה. במיוחד המחקרים של לאורה שבהם תארה הבדלים באוריינטצייה בין ׳גידול טבעי׳ בבחינת התערבות מוגבלת בתהליך הגדילה, לבין גידול אינסטרומנטלי שמכוון מגיל צעיר מאוד להעשרה והתפתחות מכוונת תוצאות.