בלוגים | עלון פסיכולוגיה עברית

אִשָּׁה, כשאומרים לָךְ מה עם הָרֶחֶם שֶׁלָּךְ, את לֹא מרגישה שום דבר שקשור לרחמי הזולת

עלון פסיכולוגיה עברית | 26/6/2022 | הרשמו כמנויים

אִשָּׁה, כשאומרים לָךְ מה עם הָרֶחֶם שֶׁלָּךְ, את 1

התכוונו לכתוב על שביתת המורים שטלטלה את השבוע הזה ממש בקו הסיום של שנת הלימודים, אלא שבסוף השבוע הגיעו חדשות מטרידות מעבר לים – בית המשפט העליון בארצות הברית ביטל את הפסיקה ההיסטורית הקובעת זכות חוקתית לנשים לבצע הפלה. המחשבה על מליוני הנשים במדינות שונות ברחבי ארה"ב, החשופות עכשיו לחוקים האוסרים על ביצוע הפלות בלי תלות במצבן, או לנסיבות ההריון, הופכת בטן ומדאיגה מאד. הרהורים בנוגע ליציבותם של תהליכי התפתחות של אומות (ויחידים), ועל האופן בו תתכן רגרסיה או קריסה שלהם, מעוררים בהלה אבל גם הבנה לגבי חשיבות ההתמדה במאבקי עומק, ההכרח לשמר כוחות לריצות ארוכות, ופתלתלות דרכו של השינוי המיטיב.

השבוע באתרנו, מאמרים חדשים, ספרים וטורים מעניינים:

מה המשותף לפסיכולוגיה ההתייחסותית ולתורת הנפש הבודהיסטית? באיזה אופנים תורות אלה נבדלות ביחס למעמדו של העצמי בחיי הנפש? אפרת בורנשטיין מצביעה במאמרה על הדומה והשונה בין הגישות בנוגע לטבע העצמי, הסבל האנושי והדרך לשחרור מסבל, בניסיון לבחון האם השיח ה'בודהיסטי-התייחסותי' עשוי להפרות זה את זה ואותנו בהסתכלות ובחשיבה על טבע האדם והפסיכולוגיה האנושית.

מהם מקורותיה של התנהגות תוקפנית ומציקה של ילדים? ומה הקשר שלה לתגובות החינוכיות של הסביבה? לפי "תיאוריית הכפייה", התנהגות תוקפנית של ילדים מתפתחת במשפחות שבהן השימוש בכפייה יוצר מעגל קסמים שהולך ומסלים, ולפיכך לצורך שינוי ההתנהגות נדרש שינוי בסביבת הילד. מאמרם של פרופ' אליעזר יריב וסיגל שלום מתאר התערבות קצרת מועד ואפקטיבית שערכה מנהלת גן חובה לפי מודל מעטפ"ת (מערך טיפול תומך) כדי להתמודד עם התנהגות תוקפנית של ילד בן חמש.

- פרסומת -

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

כיצד החוויה הסובייקטיבית והאינטר-סובייקטיבית הגופנית של המטופל ושל המטפל, יכולה להפוך לחלק מעבודת הטיפול הפסיכודינמית? יום העיון "ועכשיו הגוף" התקיים בחודש מרץ האחרון, לכבוד השקתו של הספר "ליפול למעלה: כתיבה עכשווית על גוף בטיפול", בעריכתה של ד"ר שנער פנקס-סמט. נריה גולד שילד, מטפלת בפסיכותרפיה גופנית אינטגרטיבית, מביאה אלינו את רשמיה הגופניים והנפשיים בעקבות החוויה המשמעותית שעברה ביום זה; חוויה שהותירה אותה רוויה במילים ועם רעב לריקוד, לתנועה ולמפגש.

"אנא" היא אנתולוגיית שירת עברית עכשווית, בעריכתם של יואב גלבוע וקמה שיר, החושפת את המתרחש מאחורי הקלעים בחדר הטיפולים. אוסף השירים באנתולוגיה נפרש כשיח בין מטופלים למטפלים שלהם ובו נחשף עולמם הפנימי של מטופלים ביחס למטפלים שלהם ולטיפול, וכן עולמם הפנימי של המטפלים. שירים מתוך האנתולוגייה זמינים לקריאתכם.

הספר פסיכולוגיה בשירה מאת איבון טייטל, מתאר תופעות פסיכולוגיות, אנושיות, חברתיות ונפשיות, ומנסה לחבר ביניהן לתהליכים פסיכולוגיים. הספר כתוב בצורת שירה: טורים, חרוזים, מקצב, חלוקה לפסקאות- אך אינו שירה. התכנים נלקחו מתוך תהליכים אישיים ומקצועיים, מפגשים אישיים וזוגיים, תהליכים טיפוליים וסיפורי חיים, התבוננות ושיח, זיהוי דפוסי חיים ומנגנונים, והדרך שבה אחרים תופסים ומתבוננים על עצמם, על האחר ועל העולם.

אובדן של אדם קרוב הוא חוויה המזעזעת ומטלטלת את המערך הנפשי, החשיבתי והפיזי, ואת עולמם החברתי, הבין אישי והרגשי של האבלים. ברשימה הקריאה השבועית של פסיכולוגיה עברית מופיעים מאמרים העוסקים בחוויות הקשורות לאובדן בן/בת זוג מזוויות שונות: בהצגת חומרי רקע תיאורטיים ומחקריים בנוגע לחווית האבל, ביחסים בין החוויה הפסיכולוגית הפנימית לחוויה החברתית, בהשפעת האלמנות על ההורות וביישום של טיפול קבוצתי לנשים שאיבדו את בן זוגן.

ובפסיכובלוגיה

פרופ' דוד אופנהיים חוזר אלינו עם טור מעורר מחשבה על העברה בין דורית של טראומה, מחקרים הנוגעים להתהליכים המורכבים השזורים בהשפעתה של הטראומה על הפרט, והזהירות הדרושה בעבודה בחדר –

"אבל – וזהו אבל גדול מאד – למרות שההעברה הבינדורית המתוארת של טראומה אכן מתרחשת לעיתים, היא אינה מחויבת המציאות. יש לזכור כי התאוריה נשענת בעיקר על עבודה קלינית רטרוספקטיבית, שבה המטפל והמטופל מתבוננים אחורה ושוזרים נרטיב קוהרנטי הקושר את טראומת ההורה למהלך חייו ומצוקותיו של הילד והמבוגר. אין לבלבל בין אמת נרטיבית זו לבין המציאות, עם זאת".

רות נצר עם זרקור על ההבט המוסרי של הנפש והיצירה, מ- א.ב. יהושע, ואילך –

"המבט האתי-מוסרי שא.ב. יהושע פתח בפני, מבהיר לי, ולכולנו, שהקריאה אמורה להתקיים לא רק דרך החשיבה המבינה הפרשנית (ספרותית או פסיכולוגית) והחושים המתענגים אלא גם דרך הרגש שהוא גם הבסיס למוסר. מבט זה מוליך אותי להכרה שהקריאה אמורה לעשות אותנו אנשים טובים ומודעים יותר ולא רק חכמים-יודעים יותר, ומביני נפש הזולת ועצמנו, ושקבלת הצל האנושי וחמלה כלפיו אין משמעו הסכמה לקבלתו המלאה"

ד"ר חנה דויד כותבת על הדרכת הורים בטיפול במחוננים כסייג להעברה-נגדית לצרכי המטפל –

"ברור שהדרך הקלה במקרים של התנגדות הורית היא "הוצאה מהתמונה" שלהם. הדבר נכון במיוחד במקרים של נערים ונערות מחוננים בגיל העשרה, שאפילו אם התפתחותם הרגשית והחברתית, כמו גם האנטומית והפיזיולוגית דומה לזו של בני גילם, הרי זו הקוגניטיבית מואצת במידה ניכרת. עובדה זו גורמת להם לחשוב, לא אחת, שהם "חכמים מהוריהם".."

תהילה חכימי / מה זה

אִשָּׁה, אִם אַתְּ לֹא יוֹדַעַת מָה זֶה
לִהְיוֹת אִשָּׁה, לִהְיוֹת רֶחֶם שֶׁעוֹשָׂה
אִתָּהּ מָה שֶׁאִשָּׁה אֲמוּרָה לַעֲשׂוֹת עִם
רֶחֶם, מִלָּה מִמִּין זָכָר, בָּדַקְתִּי, מִלָּה שֶׁבָּאָה
מְרַחֲמִים אֲבָל אֵין עָלַיִךְ רַחֲמִים
אִשָּׁה, כְּשֶׁאוֹמְרִים לָךְ מָה עִם הָרֶחֶם שֶׁלָּךְ
אַתְּ לֹא מַרְגִּישָׁה שׁוּם דָּבָר שֶׁקָּשׁוּר לְרַחֲמֵי הַזּוּלָת
וּמָה יֵשׁ מִלְּבַד הַזּוּלָת בְּתוֹךְ הָרֶחֶם שֶׁלָּךְ
בִּשְׁבִיל מָה בָּאת לְכָאן עַכְשָׁו
לָמָּה קַמְתְּ
בִּשְׁבִיל מָה אַתְּ אִשָּׁה אִם בִּכְלָל,
תַּחְזְרִי לְרַחֵם שֶׁמִּמֶּנָּה בָּאת

- פרסומת -