לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
עוד נקודת מבט על רצח נשים בידי בן משפחה – לזכרה של דיאנה רז

עוד נקודת מבט על רצח נשים בידי בן משפחה – לזכרה של דיאנה רז

ד"ר חנה דויד | 7/2/2021 | הרשמו כמנויים

אנחנו אוהבים להזדעזע. אנחנו מאז ימי גולדה ו"האני מזועזעת" שלה חלפה כבר חצי מאה, אבל הביטוי הזה שלה, שנכנס, כדברי זהבי (2010) לפנתיאון הלאומי, מופיע שוב ושוב, עם כל ידיעה חדשה על אשה שנרצחה בידי קרוב משפחתה.

אבל לזעזוע יש דרגות שונות. אם, לדוגמה, הנרצחת ערבייה, הזעזוע הוא בדרגה בינונית עד גבוהה, והסבירות ש"הכתובת היתה על הקיר" (מלמד, 2020) גבוהה. אם היא היתה יהודייה, בדרך כלל לא היתה "כתובת". להיפך. לדוגמה: "[...] חברות אחרות אמרו שלא נראו סימנים מקדימים: "הזוגיות שלהם הייתה מושלמת והוא היה מתקשר אליי להזמין זר אליה. לא הייתה שום כתובת על הקיר". (חילאי ובן קימול, 2021). לא רק ברצח של דיאנה ז"ל, אלא ברצח של יהודיות באופן כללי, "אפילו" אם הן עולות חדשות (לדוגמה: איתיאל,  יגנה, והורודניצ'אנו, 2020) אין כתובת. להיפך. יש הפרדה בין הרצח שכביכול הוא "ידוע מראש" לדוגמה, זה של נג'אח מנסור ש"התלונננה" ובין זה של אירינה גריבנב ז"ל. כבר בכותרת מדווחת על הירצחן מגיעה ההפרדה: "נג'אח התלוננה בעבר, אירנה לא דיווחה על אלימות. (שם). גם ברצח של אימאן היתה "כתובת" (כרמי וקוריאל, 2020).

כמובן שכאשר הנרצחת ערבייה חלק מה"כתובת על הקיר" הוא עניין "כבוד המשפחה" (לדוגמה: כרמי וקוריאל, 2020) או הירצחה של חנין חנין אלעביד ז"ל בשל "נקמת דם" (שומפלבי, 2020). כמובן שאין בקביעת גורמים אלו כסיבות לרצח מתן לגיטימציה להתרחשותו, אבל עצם ההסברים הללו מעליב ופוגעני.

זאת ועוד. ההדגשה החוזרת ונשנית ש"לא היתה כתובת על הקיר" זו יומרה מוגזמת, שכן, ניתן בהחלט היה להסתפק במשפט "אני לא ראיתי שום סימנים מקדימים". או אפילו "אני לא ראיתי כתובת על הקיר". הבה נפנה לפרשת עגלה ערופה. אשה שנרצחת בקהילה מסוימת – חברי אותה קהילה צריכים, לדעתי, לנהוג, כבמקרה של עגלה ערופה. במסכת חולין כ"ג ע"ב נמצאת פרשת עגלה ערופה. כאשר נמצא אדם מת מחוץ לעיר, ולא ידוע מי הרג אותו, זקני העיר הקרובה למקום מציאת המת צריכים להביא עגלה, להוריד אותה לנחל ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה", ולערוף את העגלה. המשנה שואלת (מסכת סוטה, דף מה ע"ב): במה עלולים ראשי הציבור להיות מואשמים? האם מי מהם מואשם ברצח? ואם ברור שאם התשובה היא לא – למה צריכים הם לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"? התשובה היא – על פי חכמי מסורת ארץ ישראל, ראשי הציבור מכים על חטא על שלא מנעו הימצאות רוצח בקרבם. על פי חכמי בבל – על שלא מנעו את קורבן השווא שנמצא סמוך לעירם.


- פרסומת -

 

כאשר גבר רוצח את בת זוגו, בת-זוגו לשעבר או בת משפחה אחרת יש נטייה לומר שלא היו סימנים לכך. לדוגמה:  לאחר שלטרישיה לני פוינטר נרצחה, " ילדיה סיפרו שנפרדה מבן זוגה אחרי הסגר הראשון וחזרה אליו כמה חודשים לאחר מכן. הוסיפו לספר כי לא הבחינו בסימני אזהרה בנוגע לטיב הקשר בין השניים. גם השכנים לא ידעו על חילוקי דעות בין בני הזוג. ביום הרצח התקשר בן הזוג למשטרה ודיווח כי חנק אותה. (גיל-עד, 2021). סבורני, שתהלוכת הנשים הבוכיות, שלכולן אותו פזמון: "לא היה שום סימן". המלווה את הרצח של דיאנה רז ז"ל היא בבחינת נסיון לרחוץ את הידיים. ביומיים האחרונים מניתי לא פחות משש הופעות כאלה – הן בעיתונות והן בטלביזיה. החל בחברה מיטל הראל שהיתה גם שכנתה :"אנחנו שבע שנים כולנו גרים יחד. היינו כמו משפחה, כמו משפחה חלופית. אחת של השניה, עברנו כל כך הרבה דברים. זה לא נתפס בעיני. דיאנה היתה חברה אישית שלי" וכלה  בחברתה מיטל דהן שהופיעה בחדשות 13 ביום 7.2.21 ובפיה מלים דומות.

בתור התחלה, הייתי רוצה לראות הפסקה מהאדרת הזוגיות של המנטורית לזוגיות שבעלה רצח אותה לעיני ארבעת ילדיה. אין אני חלילה טוענת שניתן היה לדעת בודאות שהוא ירצח אותה, אבל מכאן ועד שלל התשבחות שלא מסתפקות ב"נורמטיביות" הרגילה לתיאור משפחות שבהן  גבר הרוצח את האשה מופיעים תיאורים של זוגיות נפלאה הם מעט מיותרים. יתירה מזו – בתוך שלל התיאורים הנפלאים ניתן למצוא לא מעט סימני אזהרה, פנסים ענקיים מהבהבים. לדוגמה:

  • יוסופוב, בן דודה של דיאנה, אמר לפני הדיון: "באנו להסתכל לו בעיניים אחרי שהיה לזבל הזה היו ביצים לעשות את מה שעשה". לדבריו, בני הזוג הלכו לטיפול זוגי, אך לפי מה שבני המשפחה ידעו לא היה מדובר במשהו חריג. (חילאי ובן שימול, 2021).
  • "דבריה של הנרצחת עצמה, מיוני 2019: "כמוני, יש הרבה נשים שעוברות מבן זוג אחד לאחר, בלי לחשוב 'למה לכל האקסים שלי יש אותו פאק' (רופין, 2021).
  • בחדשות השבת נאמר: "שבועיים לפני מותה חשה מאוימת ופנתה לעזרה".
  • "כאן חדשות" – עצות של דיאנה רז. היא מספרת ש"לפני 13 שנים הייתי במערכת יחסים שהיתה אמורה להוביל לחתונה, לבית, למשפחה, לחלום האידאלי, שלי, שלו  הדברים לא עבדו. הרגשתי שבמערכות יחסים אני לא יודעת לנהל אותן [כך במקור – ח.ד.], שאני מרצה, שאני מבטלת את עצמי, רק לשם השלום בית לצורך העניין, אני זוכרת שהמחשבות שעלו לי בתוך השיחה הזה כל הזמן, זה מה יקרה עכשיו. אוקיי, עכשיו אנחנו נפרדים, מה יהיה מחר?

אז מה עושים?

בספרי: "האשה המתגרשת" (דויד, 1994), בו תיארתי 14 מקרים של נשים שהתגרשו בניגוד לרצון בעליהן, אחת מהן נרצחה על ידי הבעל-לשעבר כאשר הלכה לבחור בקלפי במקום המגורים הקודם, בו התגוררה עם הגרוש-הרוצח, המלצתי על מספר "מצוות עשה" ועל אחרות שהן בבחינת "לא תעשה" שלדעתי על אשה המרגישה מאוימת על ידי בן זוגה לנקוט. לדאבון לבי כמעט שלושה עשורים לאחר צאת הספר לאור עצות אלה אקטואליות ואף על פי שכבר אז היתה חקיקה מתקדמת ביותר במדינת ישראל ביחס למרבית מדינות העולם בכל הקשור לאלימות בתוך המשפחה, החברה הישראלית לא השתנתה שינוי של ממש והיכולת לעזור לנשים במצוקה שפונות לרשויות היא במקרה הטוב אפסית. במקרה הרע יותר – פנייה שכזו עלולה לקרב את מותן.   

להלן מספר עצות לאשה המרגישה שבן משפחתה מאיים על חייה:

  1. לא לפנות למשטרה

מנסור "הייתה בקשר טוב עם שוטרי תחנת זבולון - ולא היססה להזעיק אותם כשחשה מאוימת." (איתיאל, יגנה והורודניצ'אנו, 2020). נגד בן זוגה של חנין אלעביד ז"ל הוגשה תלונה למשטרה 9 שנים לפני שהוא רצח אותה: "הכתובת הייתה בבקשה להארכת מעצר: אימן אלעביד נשלח למאסר לפני תשע שנים בעקבות תקיפת אחותו חנין שהייתה אז בת 17. שוטר שגבה אז עדות סיפר: "היא אמרה שהמשטרה לא יכולה לעזור ושיהרגו אותה". אמש נורתה חנין למוות לעיני בתה הפעוטה. חברתה שנכחה בזירה: "הוא נתן לה לקום וירה"  (כרמי וקוריאל, 2020). גם לדיאנה רז המשטרה לא עזרה – להיפך. בעלה השוטר היה הרוצח שלה.


- פרסומת -

2. לא לפנות לשירותי הרווחה לשם פישור או גישור

אי אפשר לגשר או לפשר בין בני זוג כאשר אחד מהם חושש לחייו או לשלמות גופו או נפשו. אפשר להאמין בטוב שבאדם כמו שדיאנה ז"ל האמינה, אבל המחיר – מוות והשארת ארבעה ילדים רכים יתומים מאמם עם אב רוצח – הוא כזה שאין לשאתו. שירותי הרווחה לא יכולים להועיל לשום אשה במצב כזה, וכבר אירע יותר מפעם אחת שאשה נרצחה סמוך לפגישה עם בעלה אצל העובדת הסוציאלית.

3. להסתלק

לא "לעבור דירה", לא לפנות לבן משפחה שיתווך, לא לחשוב שמשהו ישתנה. אם לא ניתן לעבור דירה, או אפילו להגר למדינה אחרת – לעבור למעון לנשים מוכות באופן זמני ולאחר מכן להתארגן לחיים עצמאיים. אכן, יהיו הפסדים עצומים. של הסביבה המוכרת, של הרכוש, של החברים, העבודה – אינם שווים את סיכון החיים. נכון – זה לא הוגן. למה שאני אצטרך לעזוב? למה שהאלים לא ישלם על מעשיו? השאלות האלה חשובות, אבל במצב של איום על החיים שום דבר לא צריך לעניין את האשה החרדה לחייה, לבריאותה הפיזית, הנפשית, או לבריאות ילדיה – שלא לומר לחייהם.

לרצח של דיאנה רז ז"ל היו הרבה כתובת – ואולי תשפוכת ההכחשות והדגשת "הזוג המושלם" מקורה באי-היכולת של כל הבוכים להקריב עגלה ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"? אף אחד לא מאשים מי מכם שחלילה ידיכם שפכו את דמה של דיאנה. בעלה הרוצח עשה זאת, אבל הרוצח היה בקרבכם שנים רבות והנרצחת נרצחה לשווא. יהיה זכרה ברוך.

 

מקורות

איתיאל  י. יגנה, י.  והורודניצ'אנו, מ. (19.10.20). החשד לרצח בחיפה ובבאר שבע: נג'אח התלוננה בעבר, אירנה לא דיווחה על אלימות. נדלה מהאתר https://news.walla.co.il/item/3393498

גיל-עד, ה. (7.2.2021). כל הפנים והשמות: 19 נשים נרצחו מתחילת שנת 2020. נדלה מהאתר https://www.ynet.co.il/news/article/rkb2m52g00

דויד, ח. (1994). האשה המתגרשת: דעות קדומות, אמתיתו וחצאי אמיתות. תל אביב: הוצאת ירון גולן.

זהבי, נ. (27.8.2010). אני מזועזעעעע. נדלה מהאתר https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/149/900.html

חילאי, ס. ובן קימול , א. (7.2.21). רצח את אשתו אחרי משמרת במשטרה: הוארך מעצר אמיר רז. נדלה מאתר YNET https://www.ynet.co.il/news/article/Hk4SuPnl00#autoplay

כרמי, ר. וקוריאל, א. (11.9.20). חנין נורתה למוות, חברתה הייתה עדה לרצח: "היא והבת ישנו מחובקות". https://www.ynet.co.il/news/article/HkfSbndNw

מלמד, א. (13.5.20). ואם הכתובת היתה על הקיר, אז מה? צריך לדעת לקרוא אותה בזמן. https://www.haaretz.co....HT-1.8841551

רופין, ש. (6.2.21). הראיון עם דיאנה רז שנרצחה הלילה על ידי בעלה. נדלה מהאתר https://www.atmag.co.il

שומפלבי, א. (13.9.20). אביה של הנרצחת ברהט: "תרבות נקמת הדם מגעילה". https://www.ynet.co.il/news/article/HyncoViVv

 

 


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: משפחה, מצבי משבר ולחץ, מגדר, אלימות, מוות
מיה שטריך
מיה שטריך
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
אייל עשור
אייל עשור
פסיכיאטר/ית
אונליין (טיפול מרחוק)
הגר קורן
הגר קורן
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה
יעל רון
יעל רון
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה
אורלי צרפתי פרידמן
אורלי צרפתי פרידמן
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, רמת גן והסביבה
רומי ארן שורץ
רומי ארן שורץ
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.