פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
על החיים ועל המוות – פרק ט"ו: אמונה | פנחס רון

על החיים ועל המוות – פרק ט"ו: אמונה | פנחס רון

פנחס רון | 9/10/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

 
על החיים ועל המוות
רָאשֵׁי פְּרָקִים
 
א. עוֹלַם הַחַיִּים
ב. עֵרֶךְ הַמָּוֶת
ג. הַטֶּבַע: הִתְפַּתְּחוּת הַמָּוֶת מִיתוֹךְ הַחַיִּים
ד. תּוֹחֶלֶת הַחַיִּים וְהַמָּוֶת
ה. מָוֶת שֶׁל סוּגֵי חַיִּים
ו. הַעֲרָכַת הַחַיִּים קְשׁוּרָה לְמוּדָעוּת לַמָּוֶת
ז. הַקְרָבַת הַחַיִּים
ח. צִמְצוּם הַחַיִּים: תת-פרק (1) הַחֶשְׁבּוֹנוֹת,  תת-פרק (2) הָרִיב
ט. הַרְחָבַת הַחַיִּים: הַשָּׁלוֹם  
י. הַחַיִּים כִּבְחִירָה וְהַמָּוֶת כְּהֶכְרֵחַ  
י"א. דַּרְכֵי הַמָּוֶת   
י"ב. הַגֹּלֶם
י"ג. מֵעֵבֶר לַזְּמַן וּמֵעֵבֶר לַגּוּף  
י"ד.  הַמַּהוּת  שֶׁנִּשְׁאֶרֶת
ט"ו. אֱמוּנָה
ט"ז מוּדָעוּת
י"ז. הִגָּיוֹן מַעֲרָבִי לְעֻמַּת הִגָּיוֹן מִזְרָחִי (בּוּדְהִיסְטִי)
י"ח. הַמּוּדָעוּת לָאֱמוּנָה
י"ט סוֹף דָּבָר
 
פרק ט"ו:  א מ ו נ ה
 
אֱמוּנָה
הִיא הַיְּכֹלֶת לְשׂוֹחֵחַ
עִם שׁוֹמֵעַ נֶעֱלָם,
הִיא הָרָצוֹן לְהַקְשִׁיב וְלִשְׁמֹעַ תְּשׁוּבָה
הַמַּגִּיעָה בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁהִיא.
לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ לְבָבְךָ,
אוֹ לִרְאוֹת בְּכָל אֶבֶן רֶמֶז נִסָּתֵר.
אֱמוּנָה זֶה לְשַׁוּוֹת לְנֶגְדְּךָ תָּמִיד
נוֹכְחוּת אֵינְסוֹפִית וְנִצְחִית.
 
נוֹכְחוּת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אוֹתָהּ
וְאִי אֶפְשָׁר לְדַמְיֵן אוֹתָהּ.
אַךְ לַמְרוֹת אַדִּירוּתָהּ וְנִישְׂגַבוּתָּה,
הִיא לְךָ כְּמוֹ אַבָּא טוֹב,
כְּמוֹ יְדִיד נֶפֶשׁ, כְּמוֹ אָהוּב אוֹ אֲהוּבָה.
 
לְהַאֲמִין זֶה לֶאֱהֹב
בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאוֹדְךָ.
לְהַאֲמִין זֶה לִירֹא וְלֶאֱהֹב
בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת.
לְהַאֲמִין זֶהוּ הָעֹז לְסַפֵּר לֶאֱלֹהִים
אֶת כָּל מָה שֶׁבְּלִבְּךָ,
לְהַאֲמִין זֶה לַעֲרֹג אֵלָיו
כֶּאֱיָל הָעוֹרֵג עַל אֲפִיקֵי מַיִם.
 
לַעֲטֹף אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּתְפִלָּה לְפָנָיו,
לְהַלְּלוֹ בְּכָל כִּנּוּיֵי הַשֶּׁבַח וְהַתּוֹדָה,
וּלְשַׁווֹתוֹ לְנֶגְדְּךָ תָּמִיד.
  
                                 
א ס ו צ י א צ י ו ת   א מ ו נ ת י ו ת:
 
הַכְרָעַת  אֵמוּן
 
לְהַכְרִיעַ הַכְרָעַת אֵמוּן,
זֶה הַיְּכֹלֶת לְהַקְרִיב מֵרְכוּשְׁךָ, מִזְּמַנְּךָ, וּמֵחַיֶּיךָ,
וְזֹאת הַמּוּכָנוּת לִמְסֹר אֶת נַפְשְׁךָ
עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ.
 
לָכֵן, אֱמוּנָה זֹאת מְסִירוּת נֶפֶשׁ. 
 
בִּטָּחוֹן
 
אֱמוּנָה זֶה בִּטָּחוֹן מֻחְלָט:
לְלֹא הִסְתַּמְּכוּת עַל חֶשְׁבּוֹן חִסָּכוֹן,
לְלֹא הִסְתַּמְּכוּת עַל בִּטּוּחַ חַיִּים,
לְלֹא הִסְתַּמְּכוּת עַל בִּטּוּחַ בְּרִיאוּת,
וּלְלֹא הִסְתַּמְּכוּת עַל רוֹפֵא וְעַל תְּרוּפוֹת.
שֶׁיִּשְׁמַע מֻגְזָם כְּכָל שֶׁיִּשְׁמַע,
שֶׁיִּרְאֶה תָּמוּהַּ כְּכָל שֶׁיִּרְאֶה.
     
ק ב ל ת   ה ט ו ב   ו ה ר ע
 
אֱמוּנָה זֹאת קַבָּלָת  
הַטּוֹב וְהָרַע.
"אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל
וְאֶת הָרַע לֹא נְקַבֵּל ?"
 
ע ב ו ד ה   פ נ י מ י ת:
 
אֱמוּנָה זֹאת עֲבוֹדַת-תָּמִיד:
עַל הַכְרָעַת הָאֵמוּן,
עַל הַבִּטָּחוֹן
וְעַל הַקַּבָּלָה.
 
 
ע ב ו ד ה  ש ה י א  ז ר ה:
 
הַהוֹלֵךְ עִם הָאֱמוּנָה
קַיֶּמֶת לְגַבָּיו דְּרִישָׁה,
לֹא לַעֲבֹד לָאֱלִילִים: 
לֹא לַעֲבֹד לְאֵל זָר שֶבְּלִבּוֹ,
לְאֵל הָאֶגוֹ וּלְאֵל הַכַּעַס.
 
וְלֹא לֶאֱלִילִים אֲחֵרִים,
כְּמוֹ אֱלִיל הַמַּעֲמָד, הַכּוֹחַ, הַכֶּסֶף,
הַטֶּכְנִיקָה, הַבִּדּוּר וְכַדּוֹמֶה.
 
ה ש ת ל מ ו ת    ב מ י ד ו ת
 
בִּסְבִיבוֹת הָאֱמוּנָה,
קַיֶּמֶת גַּם צִפִּיָיה
לְהִשְׁתַּלְּמוּת בְּמִדּוֹת:
 
עָשָׂה טוֹב
סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב
אִם תַּעֲשֶׂה טוֹב -
מִמֵּילָא לֹא תִּהְיֶה פָּנוּי לַעֲשׂוֹת רַע...
(ע"פ הַחֲסִידוּת)
 
לִחְיוֹת בְּיֹשֶׁר
כְּמוֹ הִתְאַמְּצוּת לִחְיוֹת
בְּיֹשֶׁר חִיצוֹנִי ("נְקִי כַּפַּיִם")
וּבְיֹשֶׁר פְּנִימִי  ("וּבַר לֵבָב").
מִתּוּךְ שִׁוְיוֹן בֵּין הַפְּנִים וְהַחוּץ;
מַחְשָׁבָה עִם מַעֲשֶׂה.
    
הַדִּבְּרָה:
"אַל תִּגְנֹב" -
כְּלוֹמַר, אַל תִּגְנֹב
רְכוּשׁ זוּלָתְךָ,
בְּרוּרָה לְכָל אֶחָד.
בַּחֲסִידוּת קוצק מְפָרְשִׁים:
"אַל תִּגְנֹב - 
אַל תִּגְנֹב אֶת דַּעַת עַצְמְךָ ! "
 
  ה ש ב ת:
 
הַשַּׁבָּת,
נוֹתֶנֶת לָנוּ לְהָבִין
אֶת מַהוּת הַמְּנוּחָה הַפְּנִימִית.
שֶׁהִיא, לָנוּחַ מֵהַמְּחֻיָּבֻיּוֹת,
מֵהָרְדִיפָה וּמֵהַחֲרָדָה.
לָחוּשׁ עֹנֶג שַׁבָּת,
וּלְטַיֵּל טִיּוּל רוּחָנִי-פְּנִימִי
בְּאֶרֶץ הַשַּׁבָּת...
 
 ה ש מ ח ה
 
אֱמוּנָה זֹאת מוּדָעוּת לַחַיִּים שֶׁל שִׂמְחָה.
­"עִבְד֣וּ אֶת הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה"
(תהילים ק')
       *  * *
אֱמוּנָה זֹאת אֶנֶרְגְּיָה הוֹלֶכֶת וּמַעֲצִימָה,              
שֶׁאִם אַתָּה מֵזִין אוֹתָהּ,
הִיא שׁוֹאֶבֶת אוֹתְךָ
כְּלַפַּי מַעְלָה.
        ********
 
 
 

 


עוד בבלוג של חברי הקהילה

יַלְדוּתִי, אֶת תֵּיבַת הָאוֹצָר שֶׁלִּי. הַמָּפְתֵּחַ , לְהָבִין אֶת עַצְמִי מִתּוֹךְ עַצְמִי. מַפַּת...
ריח הגשם השתלח בזיכרוני, התעבה ונמוג . ערפל. העבר שלי התכווץ כמו עכבר. אני נזכרת בילדה ההיא; אני לא מכירה...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.