מצע, זיכרון / שירים מאת תמי קויפמן

חברי הקהילה | 15/3/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

מצע

אני מטרידה את

עצמי

במילים

נוצות מבולבלות מפתיעות אותי ויוצאות

ממני פגיונות,

פוגעות פגיעה ישירה באויב

שבפנים

אני רוצה לנוח על מצע.

כמו פעם, מזמן, כשהרחם הייתה אופציה

ריאלית

זיכרון

הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלִּי שׁוֹכְחִים אֶת הַזְּמַן,

מַשְׁאִירִים אוֹתִי רְעֵבָה.

בְּכָל זֹאת אֲנִי מְאַתֶּרֶת אֶת הַחֹמֶר

שֶׁמִּמֶּנּוּ קֹרְצוּ

וּמְעַכֶּלֶת

לִפְעָמִים, אֲנִי נִשְׁעֶנֶת עֲלֵיהֶם

וְהֵם נוֹשְׂאִים אוֹתִי

הַרְבֵּה יוֹתֵר רָחוֹק מִמַּה שֶׁחָשַׁבְתִּי,

פִּגּוּמִים לַחֲלוֹמוֹת שֶׁל לַיְלָה וְיוֹם

אֲנִי עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, יוֹרֶדֶת וְעוֹלָה בָּם,

כִּבְשֶׁלִּי