לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
קצה גבול ההכלה | איל איבניצקי

קצה גבול ההכלה | איל איבניצקי

איל איבניצקי | 16/4/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

אני לוחצת. לוחצת חזק.

"כאילו את עושה קקי" היא צועקת עליי.

רציתי אפידורל, ממש רציתי אפידורל. בפעמיים הקודמות לא הספקתי. יצאו מהר מידי.

לוחצת. לוחצת.

כואב לי. אין לי אפידורל. בן זוגי ויוסרא המיילדת שכנעו אותי להתחיל עם גז צחוק, לראות איך מגיבה ולהתקדם משם.

לא צוחקת.

נושמת נושפת לתוך המסיכה.

לפחות עכשיו זו אחת שיוצא ממנה אוויר ולא N-75 שאומנם מגנה מהסביבה אבל האוויר ממנה והלאה.

מי בכלל חשב שאצטרך ללדת בימי קורונה. ציידתי את יקיר ליבי במטליות אקונומיקה וחיברתי לחגורתו אלכוג'ל בתוך נרתיק ייחודי. באור הניאון במיון הכל היה נראה מזוהם, עכשיו בתיאורה הרומנטית של חדר הלידה, נראה די נקי.

במהלך ההמתנה לציר הגורלי ביקשנו שלט לטלויזיה שבחדר. עידן פלוס על שלל ערוציו הציע שלל ידיעות על ליצמן מפיהן של מגוון מנחות אקטואליה.

לא תאם את האווירה, כך גם המוזיקה הקלאסית שבן זוגי הסופיטקייטד ניסה לעניין אותי בה.

התפשרנו על 88 מבלי לדבר, כי לשנינו היה ברור שהוא לא יזרום על גלגל"צ.

חמי רודנר פצח בשירה על גאולה. אנחנו מדברים על שמות לילדה.

גאולה זה לא יהיה.

יוסרא נכנסת לחדר בתזמון מעורר התפעלות. היא מצטרפת לשיחה ומספרת כי פירוש שמה בערבית הוא "הקלה אחרי תקופה קשה".

היא ממשיכה ומבשרת ש"כל בית החולים מפוצץ בקורונה. בכל מקום".

תודה חמודה, מרגיעה שאת.

"אבל לא, הם כולם מבודדים. לא נכנסים לכאן בכלל. גם כל אחת עם חום לא עוברת בשער."

אני נזכרת בשומר עם המדחום שכוון לי למצח. מקווה שהמכרז למדחומים הסינים האלה אמין.

היא ממשיכה בבשורות הטובות, "פתיחה 6". המים עוד לא בקעו. יש לנו זמן, היא אומרת, אני כאן עד עשר וחצי.


- פרסומת -

אני מציצה אל השעון הדיגיטלי, 19:15.

עכשיו אני ממש מקווה שהיא באמת זו שתיילד אותי.

מחתימים אותי על טופס הסכמה לגז בהנשמה.

חותמת.

נושפת, שואפת,

"הכי טוב עשר דקות ברצף" היא אומרת.

אני מסוחררת.

88 ממשיך בדכדוך הקורוני שלו ועכשיו מייקל קיוואנוקה מספר על שנאה ואהבה.

זה גם הרינגטון של בחיר ליבי, ואני כבר לא בטוחה אם זה עוד צלצול מאמא שלו או השיר מהטלויזיה.

לא נראה לי שזה משפיע עליי.

בכל אופן, עכשיו, אני נזכרת, שכל הזמן חשבתי שהפסקול לא מתאים. לא היה לי כוח להגיד על זה שום דבר.

מצד שני, גם כל ה"מסביב", לא ממש מתאים. הפחד להידבק, להדביק את הקטנה, לחלוק את יציאתה לעולם דרך מסכים בלבד. אני זוכרת איך פעם, שהייתי ילדה, שדודתי היתה יולדת, היינו הולכים יד ביד, אני ואבא, לראות את הרך הנולד. עומדים מול זכוכית עבה מתבוננים על עשרות עגלות ומנסים לנחש את מי ירימו כדי להראות לנו את האחיין הרך שנולד. השקט שמאחורי הזכוכית החוצצת, הנפנוף לשלום, ללא מגע, זו תהיה התמיכה, זה יהיה החיבוק אותו אוכל לקבל לאחר לידתה.

נושמת ושואפת את הגז צחוק.

הצירים מתחילים להתחזק.

התינוקת מסתדרת במסלול הנחיתה למציאות.

עוד ציר.

נושמת.

ברקע אני לפתע שומעת את הביטלס, All u need Is love, הם מפזמים לי ברכות.

הציר נגמר.

מנוחה.

יוסרא מרוצה.

עוד ציר. הביטלס עדיין מתנגנים לי בתוך הראש. מפתיע שהם משמיעים את זה ברצף, אני חושבת.

עוד ציר. בזמן הרהור נוסף על האפידורל שלא יגיע גם הפעם, אני מתרגשת מכך שלפחות כעת מוזיקת האווירה הסתדרה.

כואב. לא עוזר.

בעלי, מנסה להרחיק ממני את המסיכה.

אני כמעט תולשת לו את היד בניסיון להחזיר אותה לפניי.

רגע. אל תדחפי הוא אומר. שלא תיקרעי. תנוחי.

לא דוחפת. נושמת. נושמת. אני ממלמלת מתוך המסיכה.

עוד ציר.

הביטלס עדיין ברקע, מפזמים בהרמוניה.

אני צורחת כמו מיק ג'אגר.

הקטנטנה מונחת על החזה שלי.

חבל הטבור עדיין מתקשר בנינו.

אני מסתכלת לה בעיניים שנפקחות לאט לרווחה, נעצמות ונפתחות שוב במבט תמוה על העולם.

גם אני כך, קטנה שלי, גם אני מתבוננת כרגע סביב ומתקשה להבין, המציאות איננה מוכרת לשתינו. דורשת נשימות עמוקות לא רק בזמן הציר, או שמא זהו ציר אחד ארוך ומתמשך.

אם פעם ידעתי לומר באיזה עולם אגדל אותך, היום אני יותר באי מהוודאות. ניסיתי לשמור אותך בבטן כמה שיכלתי, שתצטרפי אחרי, אך הגענו לקצה גבול ההכלה.

 


אהבתם את הסיפור? כתבו תגובה!
מספר התגובות ישוקלל בבחירת הסיפור הזוכה    


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: הריון ולידה, אבהות, אמהות, הורות
אסף לוי
אסף לוי
מוסמך (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
יותם לביא
יותם לביא
פסיכולוג
תל אביב והסביבה
חנה יוסופוב
חנה יוסופוב
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה
ד"ר תום רן
ד"ר תום רן
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
רני מירון
רני מירון
פסיכולוג
תל אביב והסביבה
נטע אשד קפלן
נטע אשד קפלן
חברה ביה"ת
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של מילים כדי לומר זאת

בדיוק אז התחילו לדבר על הבולענים. אמרו שזה יכול לקרות בכל רגע, בלי הכנה, אתה בחיים הרגילים שלך, עסוק בענייניך...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

יואב כהן מנוריואב כהן מנור27/4/2020

תיאור מופלא של הדינאמיות בחוית הסביבה והחויה הפנימית!. בתוך כל עירפול החושים, יצרת חויה ממשית של בקשה שהשירים מהרדיו ישמשו כמיכל.
אפשר ממש לדמיין את כלי הנשיפה של הביטלס יחד עם הצרחה של התינוקת הנולדת. כאילו היא יכולה להיוולד רק עם המוזיקה הנכונה. אבל לא מוזיקה שנבחרת באופן מודע ורצוני, אלא פשוט משהו שמתחבר נכון.
זה נפלא איך שהסיפור מתחיל בחויה של חרדה מהעולם שבחוץ עם הוירוסים שבעולם (ובחדר המיון) ומלווה את הקורא בהתמקדות פנימית אט אט, עד שהכל נדמה נמהל באיזה ערפול והדבר החד והמוחשי העיקרי בסוף- הוא החיבוק של התינוקת - החיבור לפנים.
אולי זה לא סיפור על קצה גבול ההכלה, אלא על התמקדות ההכלה - שברגע שעוזבים את העולם החיצוני על רעשיו השונים - אפשר להתמקד במי שצריך להכיל.

איל איבניצקיאיל איבניצקי18/4/2020

יותר נוח ונגיש להגיב בפייסבוק. השתמשו בו כדי להגיב.
אשמח.
תודה.