אבי
תמי קויפמן | 18/3/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
אַבָּא בָּא לְבַקֵּר
אָבִי, אַחֲרֵי שָׁנִים קָם לִתְחִיָּה
בָּא לְבַקֵּר אוֹתִי.
עָשָׂה לִי הַפְתָּעָה.
אָבִי, פָּנָיו נוֹתְרוּ חֲזָקוֹת,
וְעֵינָיו מְפַזְּרוֹת שְׁתִיקָה מֻכֶּרֶת.
"עייפתי", אֲנִי אוֹמֶרֶת
וְנוֹתֶנֶת הִזְדַּמְּנוּת לִפְעִימוֹת פַּעֲמוֹנִים פְּרוּעוֹת.
אָבִי, בְּקַו גּוּפוֹ הַמְּהֻדָּק
יוֹשֵׁב אֶצְלִי בֶּחָצֵר.
בִּשְׁאֵרִית כּוֹחִי אֲנִי לוֹכֶדֶת טַבַּעַת עָשָׁן שֶׁמְּסַמֶּנֶת אוֹתָנוּ קְרוֹבִים.
עֲצֵי הַזַּיִת מִתְבּוֹנְנִים בָּנוּ
בִּפְלִיאָה