פסיכולוגיית "הזכרונות הכוזבים" מתעוררת מחדש במשפט הארווי ויינשטיין
שפיות זמנית | 20/2/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
לפני קצת יותר משבועיים שיתפנו בבלוג את כתבתה של רות ברנשטיין פרץ, מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית, על סגירתה של "הקרן לתסמונת הזכרונות הכוזבים" (FMSF – False Memory Syndrome Foundation). אנשי הקרן טענו כי אנשי ונשות בריאות הנפש, שפגשו נשים במסגרת טיפול, עודדו את יצירתם של זיכרונות כוזבים שלהן אודות פגיעות מיניות שלא התרחשו במציאות בילדותן, באמצעות סוגסטיה.
אבל ידיעות שמתפרסמות לאחרונה מראות שקיומם ומעמדם של "הזיכרונות הכוזבים" עוד רחוק מלהעלם. באתר רויטרס פורסם כי המפיק ההוליוודי הארווי ויינשטיין עתיד לזמן למשפטו מומחית לזכרונות כוזבים, כדי שתעיד לטובתו. משפטו של ויינשטיין נפתח בתחילת 2020, והאישומים נגדו מתייחסים לאונס ותקיפה מינית של שתי נשים. מאז נחשפו העדויות הראשונות נגדו ב–2017 בתחקירים של "ניו יורק טיימס" ו"ניו יורקר", יותר מ–80 נשים — רבות מהן שחקניות בהוליווד — טענו כי ויינשטיין אנס, הטריד או תקף אותן מינית.
בדיווח של רויטרס נכתב כי חבר המושבעים במשפטו של ויינשטיין עתיד לשמוע עדות של אליזבת' לופטוס (כאן אפשר לצפות בהרצאת TED שלה על אמינותם של זכרונות), פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין, שכתבה באופן נרחב על זכרונות כוזבים. לופטוס כתבה במשותף מאמר ב-2015 ב"Journal of Criminal Law and Criminology" ששמו "Remembering Disputed Sexual Encounters: A New Frontier for Witness Memory Research", שבו היא והכותבים הנוספים הסיקו שהאשמות בתקיפה מינית מערבות לרוב "אי-הסכמה כנה בנוגע לאינטרפטציה של הההסמה בין הצדדים", וכי "המאשימה יכולה לזכור באופן כוזב שהיא התנגדה בגלוי או שהיא עשתה דברים שהיא רק חשבה עליהם".
מנגד, לטובת המתלוננות תעיד במשפט גם הפסיכולוגית ברברה זיו, שהעידה גם במשפטו של ביל קוסבי, שתסביר מדוע זה נדיר מאוד מצד קורבנות תקיפה מינית לספר לאחרים באופן מידי על כך שהותקפו, וזה נדיר אפילו יותר מצדן להתלונן לרשויות החוק מיד לאחר התקיפה.
