לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
יציאה מעבדות לחירות: אילו תהליכים עלינו לעבור על מנת לצאת מעבדות לחירות? | תורי גולדשטיין

יציאה מעבדות לחירות: אילו תהליכים עלינו לעבור על מנת לצאת מעבדות לחירות? | תורי גולדשטיין

תורי גולדשטיין | 19/4/2024 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

"הוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומשעבוד לגאולה"

סיפור יציאת מצרים משקף מספר עקרונות החשובים בהבנת תהליכי הנפש. עקרונות אלה קשורים בשעבוד ובעבדות, בין אם מדובר בעבד במצרים ובין אם מדובר במלך מצרים עצמו.  יציאת מצרים התאפשרה בזכות תהליכים שקדמו לה. 

כשמשה נשלח לראשונה אל פרעה: "וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לה' אֱלֹהֵינוּ: וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה" (שמות, ג', י"ח- י"ט).   האל יודע שפרעה לא יסכים בקלות לתת לישראל לצאת ממצרים מכיוון שהוא מכיר את אופי האדם.  בהתאם לכך האל ממשיך: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתָי אֲשֶׁר אֶעְשֶׂה בְּקִרְבּוֹ וְאַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם" (שם, ג', כ'). כלומר, לעיתים יש צורך "במכות" על מנת לערער את התפיסה המוכרת, להתמודד מול ההתנגדות לשינוי  ולאפשר לשינוי להתקיים.  יש הטוענים (Knight , 1967) שהמניע החזק ביותר לשינוי הוא משבר, מצוקה או  כישלון. שינוי בעקבות משבר הוא בעל היתכנות גבוהה שהשינוי שנוצר ייקלט היטב ויתבסס (פוקס, 1998). ממקום של שליטה וכוח, ההתנגדות לשחרר את בני ישראל ממצרים הייתה רבה. ככלל בני אדם מתנגדים לכל דבר הגורם להם נזק, הפסד, כאב או מצוקה. פוקס בספרו "הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי" טוען שכל מצב שהאדם מצוי בו פרק זמן ארוך יוצר גירויים מספקים ומהנים. בהיכרות עם המצב ובידיעה כיצד להתמודד עם הסיטואציה המוכרת יש צדדים מספקים ומהנים. בני האדם מתנגדים לשינוי כשהם יודעים או מעריכים שבמאזן הכולל תהיה תוצאת השינוי שלילית יותר מחיובית, או כשמצבם לפני השינוי עדיף על מה שיבוא לאחר השינוי. בנוסף על פי העיקרון ההדוניסטי בני אדם ינקטו בצעדים למניעת כאב או הפסד, כי האדם מתעב הפסדים  (פוקס, 1998). ניתן להבין איפה מדוע ה' מתריע בפני משה שייקח זמן עד שפרעה ישלח את העם.


- פרסומת -

ניתן להבין מבחינה פסיכולוגית מדוע היה צורך להנחית על מצרים מכות על מנת להביא לשחרורם של בני ישראל. ברוב המכות הראשונות, האשמה מוטלת ישירות על רצונו החופשי של פרעה.  למשל במכה הראשונה והשלישית, דם וכנים, נאמר "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה':" (שם, ח', ט"ו).   לעומת זאת בפסוקים הבאים בעיקר במכות האחרונות, מציינים במפורש שה' הוא זה שאחראי לכובד-לבו של פרעה.   למשל לאחר מכת הארבה נאמר  "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:" (ט', כ')    ופעם נוספת לאחר החושך "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם:" (ט', כ"ז). כיצד ניתן להסביר את שתי הפרספקטיבות האלו?  האחת שפרעה אשם בהתנהגותו והשנייה שפרעה מונע על ידי ה'?  לדעתי יש כאן ראייה תיאולוגית המבוססת על ראייה פסיכולוגית.  פרויד טען כי התחושה הסובייקטיבית  של העצמי כגורם פעולה כל-יכול היא אשליה. מודעות אינה אלה קצה הקרחון. מחשבות ורגשות נקבעים  על ידי כוחות לא-מודעים אשר לרוב אינם ניגשים להתבוננות עצמית (מיטשל, 2006). על פי התפיסה הפרוידיאנית "ויחזק לב פרעה"  הינה הפעולה המודעת לעומת ""וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" המתארת את הלא-מודע השולט בו. לפעמים בני אדם מאמצים דפוס מסוים של התנהגות שהולך ונהיה דפוס שהם משועבדים לו.  כנגד כל הגיון הם ממשיכים בדפוס הזה ונראה כאילו איבדו את רצונם החופשי.  ההתנהגות הזאת הופכת לאוטומטית. התפיסה הזו נצפית לעיתים בהתנהלותן של הסובלות מאנורקסיה. בהתחלה הן שולטות במחלה, מצמצמות בצריכת מזון ממקום של שליטה, של טקסים שאימצו ולתחושתן משרתים אותן. אולם עם הזמן, חל היפוך והמחלה שולטת בהן, והן לא יכולות להפסיק להרעיב את עצמן. הן לא מסוגלות לצאת ממעגל הרשע שאליו נכלאו מבלי ליצור הפרעה נוספת. הן מצויות במבוי סתום ללא יכולות שליטה. כמובן, שאנורקסיה היא פתולוגיה מורכבת, ותפיסה זו מאפיינת הבט אחד ספציפי בתוך ההפרעה. שליטה תורם לאיזון הנפשי. שליטה באוכל בקרב הסובלות מאנורקסיה, שליטה בממלכה אצל פרעה. בשלב הראשון מתוך שליטה מגיעה ההחלטה. הידרדרות המצב מביא את האדם לחוסר שליטה, מה שמפר את היציבות הנפשית. במקרים כאלה ההתנגדות לשינוי עולה, והיא מאפשרת להחזיר לאדם את תחושת השליטה, גם אם היא מדומה. 

יש גם אפשרות אחרת להסבר פסיכולוגי של התיאורים השונים "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה"   לעומת "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה".  שתי הפרספקטיבות הללו אינן אלא שני אופנים לתאר את אותו הדבר.  כל דבר שהאדם דבק בו, במיוחד ברגעי משבר וקושי, שורד בגלל דבקות שהיא מעבר לפיזיולוגיה. דבקות וכוח רצון שהוא בעל מימד רוחני. דוגמאות לכך ניתן לשמוע מסיפורים של אסירי ציון בעבר ומסיפורי החטופות בהווה, שלמרות כל מה שעברו לא נשברו. "יחזק ה' את לב..." רק כך ניתן להסבירם.  

סיפור יציאת מצרים מתאר את האתגרים בעריכת שינוי שעובר גם השליט וגם העם הנשלט. הסיפור מדגים שהקושי בעריכת שינוי קשה גם למי שסובל במקום בו הוא נמצא. הסבל והכאב לא בהכרח יהוו קטליזטור ליצירת שינוי. בניגוד למכות שנחתו על פרעה, והוציאו אותו מנקודת שיווי המשקל ומנקודת הנוחות, בני ישראל היו רגילים לחיים נטולי נוחות ומרובי סבל, ולא בקלות התפתו להאמין ששינוי ייטיב עימם. משה בא לבני ישראל ומעביר להם את מסרי הקב"ה והם מתעלמים. "וַיְדַבֵּ֥ר משֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־משֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵֽעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה" (שמות, ו', ט').  רק לאחר עשר המכות, בני ישראל יוצאים ממצרים, וגם אז התהליך התרחש בזכות הגרוש.  "וַיֹּאפ֨וּ אֶת־הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּי־גֹֽרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם־צֵדָ֖ה לֹֽא־עָשׂ֥וּ לָהֶֽם". בהמשך בני ישראל נלחצים בעת המרדף של המצרים אחריהם, ומתלוננים למשה: "וַיֹּֽאמְרוּ֘ אֶל־משֶׁה֒ הֲמִבְּלִ֤י אֵֽין־קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהֽוֹצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם, הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֨יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֨נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר". (שם, פרק י"ד, י"א - י"ב). רק לאחר קריעת ים סוף מצוין "וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיַּֽאֲמִ֨ינוּ֙ בַּֽיהֹוָ֔ה וּבְמשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ".   ניתן לראות בתהליך השינוי שבני ישראל עברו מעבדים לבני חורין את השלבים השונים המתוארים במודל המעגלי - ספיראלי של השינוי שפיתחו פרוצסקה ודיקלמנטה (1994). המודל כולל 6 שלבים, בהם עובר האדם בדרכו להשגת השינוי: קדם- הרהור, הרהור, החלטה, פעולה, שימור ונפילה. אין מנוס, כמו ביציאת מצרים, חייבים לעבור את כל שלבי המעגל, משלב הקדם-הרהור, שבו בני ישראל לא שמעו למשה, לשלב ההחלטה שבו הם משתפים פעולה, מסמנים את בתיהם, אפו בצק והתכוננו למסע ועד השלב של הפעולה שבו הם יוצאים ממצרים. גם כשיש ניסים, אין ניסים ואין קיצורי דרך בתהליך השינוי. כמו בכל תהליך שהנפילות ממתינות מעבר לפינה, כי הן חלק מהתהליך, כך גם מתואר בסיפור יציאת מצרים. בקושי הראשון שבו נתקלו הגיעה המעידה הראשונה, ובני ישראל רצו לחזור למצרים ולוותר על השינוי ועל החופש.   הסיפור מדגים שלא מדובר במעידה חד-פעמית. קריעת ים סוף, הצליחה לגרום לעם לערוך שינוי בטווח הקצר "וייראו את ה' ", אולם לא בטווח הארוך. בהמשך ספר שמות מסופר על חטא העגל שוב "מצרים" הנטועה עדיין בלב העם מתעוררת.  הסיפור מדגים לנו עד כמה קשה לשנות תפיסות ופרדיגמות. המשבר הגדול בחטא העגל מקורו בהיעדרותו של משה מוביל השינוי. עריכת שינוי תלויה לעיתים במעגלי תמיכה. ישנו פתגם צרפתי האומר "ככל שמשתנה - נשאר אותו דבר" (באדיו, 2021). גם כשבני ישראל היו עדים לעשר המכות ויצאו ביד חזקה ובזרוע נטויה, הם לא הגיעו לידי חירות פנימית. הגורם המשעבד – מצרים, עדיין נטועה הייתה בתוכם. העם יצא פיזית מעבדות לחרות, אולם העבדות הרוחנית לא יצאה מהעם. 


- פרסומת -

על פי תיאורית המערכות של ואצלאוויק, ויקלנד ופיש בספרם "שינוי" מתוארים שני סוגים של שינוי "אחד המתרחש בתוך מערכת נתונה, אשר היא עצמה אינה משתנית, ואחד המשנה את המערכת עצמה" (ואצלאוויק, ויקלנד ופיש: 1979  ע' 25). השינוי המשנה את המערכת עצמה, מכונה בספרם "שינוי ממעלה שניה" והוא בדרך כלל נתפס כחסר היגיון ופרדוקסלי. שינוי ממעלה שנייה מוכנס לתוך המערכת מבחוץ,  ומשום כך הוא אינו מוכר. הניסים גרמו לשינוי תודעתי ממעלה שניה, שינוי שהוא עמוק יותר ובדרך כלל מביא לשינוי משמעותי יותר. קריעת ים סוף מתארת את שיא השינוי ממעלה שניה, שבו המצרים שעד כה נתפסו כשלטים וחזקים טבעו בים. קריעת ים סוף גם יצרה קריעה בין העבר להווה. סמית ( Smith , 1972 ) מדמה שינויים שכאלה לחדירה לקוד הגנטי של האורגניזם, מה שמשפיע לא רק על האורגניזם בהווה אלא גם על הדורות הבאים .המקרא, מדגים שהטעמת השינוי, גם אם היא ממעלה שניה, מורכבת והפכפכה, ועל מנת שהשינוי ישרוד את נפתולי הזמן אנחנו מצווים לספר ביציאת מצרים. 

תיאור הנפילות של העם מעביר מסר נוסף, בין אם מדובר בשינוי ממעלה ראשונה ובין אם מדובר בשינוי ממעלה שניה, השינוי אינו מוחלט אף פעם, ואל לנו לצפות  לתהליך המסתיים במשהו אוטופי. תהליכי שינוי הם חלק מתפיסת החיים והאמונה, שהם דרך חיים, תהליך מתמשך שמתחיל ברגע לידתנו ומסתיים במותנו.

מסיפור יציאת מצרים ניתן ללמוד על תפיסת האדם את השינוי ולהשליך את התובנות לימינו ולחיינו. ניתן ללמוד ששינוי עורך זמן. שינוי חיצוני אינו מעיד בהכרח על שינוי פנימי. כל תהליך של שינוי מורכב גם משלבים של נפילות ומעידות שעליהם יש להתגבר. בני אדם נוטים להתנגד לשינוי ולא ששים להשתנות. לעיתים דווקא מכה שנוחתת עלינו מהווה טריגר לעריכת שינוי. חשוב להגדיר את הבעיה ואת השינוי הרצוי במונחים מעשיים, להבין את חשיבות השינוי ולגייס את האמונה העצמית והמסוגלות העצמית לעריכת השינוי.  יש לבחון מה נעשה בעבר ולמה הייתה השפעה  מיטיבה על הטמעת השינוי. חשוב להיעזר במעגלי תמיכה אולם אם הם נעדרים, לא להתייאש. ההתמדה, הסבלנות והזמן חשובים להטמעת השינוי. בדומה לסיפור התנ"כי לא מספיק שבני ישראל יראו את המצרים טובעים, יש להטמיע התנהגות חדשה ומיטיבה על מנת לא לשחזר את ההרגל המוכר והמזיק, במיוחד בעתות חרדה ומשבר שהסיכוי גבוה יותר לחזור להרגל המוכר שאינו בהכרח רצוי. 


- פרסומת -

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. כדאי לפני פסח לבחון את  ההתנהגויות והתפיסות שלנו. לבחור את המסע האישי שלנו שדרכו נוכל לערוך שינוי שייטיב עמנו.

מי ייתן שלא יתחזק יותר "לב פרעה הנוכחי", שבני ישראל החטופים בעזה ישוחררו ושתהיה זו שנה של יציאה מעבדות לחירות, מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומשעבוד לגאולה, גם ברמת הפרט וגם ברמה הלאומית.

 

ביבליוגרפיה:

באדיו, אלן, בר אל, אלירן, & מארק אופנהיימר, דקלה (2021).  נושא השינוי : שיעורים מבית הספר האירופי לתארים מתקדמים רסלינג.

ואצלאוויק, פול, ויקלנד, ג'ון ה, פיש, ריצ'רד, רזיאל-ז'קונט, ורדה, & הלוי, בנימין (1988). שינוי : עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות (הדפסה י"ג) ספרית פועלים.

מיטשל, סטיבן א., & בלק, מרגרט ג' (2006). פרויד ומעבר לו : תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית תולעת ספרים .

פוקס, שאול. (1998) הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי אוניברסיטת בר-אילן.

פרוצ'סקה, ג'.א', נורקרוס, ג'.ק' ודיקלמנטה, ק'.ק' (1994). להשתנות לתמיד. תוכנית מהפכנית בשישה שלבים להיפטרות מהרגלים רעים. ירושלים, ישראל: כרמל.

Knight, k. (1967). A descriptive Model of the intra-firm Innovation process. Journal of business, 40, 478-496.

Smith, k. k. (1982). Philosophical problems in Thinking about Organizational Change in p. S. Goodman and associates (Eds.), Change in organizations. (pp. 316-374). san Francisco: Jossey-Bass.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: מצבי משבר ולחץ, היסטוריה, פסיכולוגיה יהודית
שני אלבז בצלאל
שני אלבז בצלאל
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
רונה הרמן איוניר
רונה הרמן איוניר
פסיכולוגית
פתח תקוה והסביבה
נילי סנדר- אלמוזנינו
נילי סנדר- אלמוזנינו
עובדת סוציאלית
נתניה והסביבה
ענת ניר
ענת ניר
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק), יקנעם והסביבה
אורן מי-רון
אורן מי-רון
פסיכולוג
שפלה, תל אביב והסביבה, רמת גן והסביבה
דימה גוטמן
דימה גוטמן
עובד סוציאלי
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של שפיות זמנית

מדוע אנו ממהרים לטפל בכל פגיעה בגופנו ולא עושים כך עם נפשנו? בהרצאה שפורסמה ב-TED, הפסיכולוג גיא וינץ'...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.