ארתה פרנקלין וצפור רבת יופי - לראות ולשמוע
רות נצר | 11/6/2019 | הרשמו כמנויים
ראיתי את הסרט 'חסד מופלא' שהוא קונצרט מוקלט בכנסיה, של ארתה פרנקלין. הסרט פותח בבצוע שיר גוספל – 'קדוש קדוש קדוש'. בקולה הרוטט העוצמתי של ארתה קם הקדוש ונהיה. הקדוש נוכח ונברא והדהד בתפילתה ובחלל הכנסיה ובלב כל המשתתפים בכנסיה.
לא היתה זו זמרת ששרה על הקדוש אלא אשה שמבקיעה את הקדושה מתוככי נפשה.
זהו הריטואל במיטבו, שהוא מנכיח את המיתוס האל זמני שפורץ אל תוך ההווה, והוא מתהווה בתוך החברותא של כל משתתפי התפילה בכנסיה ושל הצופים במופע בקולנוע.
למחרת שמעתי קונצרט אקפלה באבו-גוש, של מקהלה מפריבורג ומקהלת מעיין מישראל. המקהלה פתחה בשיר המופלא 'צפור שניה' של נתן זך בהלחנה המופלאה של מישה סגל:
"רָאִיתִי צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי,/ הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי,/ צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי כָּזֹאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד / עַד יום מוֹתִי./ עָבַר אוֹתִי אָז רֶטֶט שֶל שֶׁמֶשׁ./ אָמַרְתִּי מִלִּים שֶׁל שָׁלוֹם./ מִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי אֶמֶש / לֹא אֹמַר עוֹד הַיּוֹם".
ושוב התרחש הפלא הזה, ראינו את הצפור והיא ראתה אותנו, עבר בנו רטט של שמש, הרגשנו שלמות, שמה שהיה לא יהיה עוד, כי רגע ההתגלות הזה שינה אותי. אותנו. מלים שנאמר היום לא יהיו מה שאמרנו אמש.
הרגע הזה שהשיר קם ונהיה. הצפור רבת היופי שהופיעה, נכחה, ראתה ונראתה.
והוא יודע שלא יראה את הצפור רבת היופי עד יום מותו כי כל התגלות היא נדירה וחד פעמית.
אין מדובר ביופי מציאותי אלא ביופי שנובע מהנשגב. מעצם חווית ההתגלות.
שיר כזה הוא הארת פנים של זו המכונה צפור רבת יופי, תהא אשר תהיה, הנשמה או רוח הקודש, או צפור הנפש.
השיר הזה של נתן זך מתכתב עם שיר אחר שלו: 'יופיה אינו ידוע', כשהמשפט הזה חוזר שוב ושוב לאורך כל השיר כיופי שאינו ניתן לידיעה. ומי היא זו שיופיה אינו ידוע גם הוא אינו ידוע.
זה יופיו של הנסתר. לפעמים זו הנסתרת. העלמה המציצה ונסתרת מתוך היכלה בספר הזוהר.
לראות ולהראות. זה המימוש של פנים אל פנים.
בבברכת כהנים כתוב: "יאר ה' פניו אליך".
בפרק י"ג של האגרת אל הקורינתים כתוב: "כי כעת מביטים אנו דרך המראה ובחידות ואז פנים אל פנים".