אני חושב שמשהו יקרה בקרוב וחשבתי לספר לך על כך
עלון פסיכולוגיה עברית | 29/10/2017 | הרשמו כמנויים
בשבוע שחלף נדמה היה שחיינו הציבוריים בארץ מגיעים לנקודת רתיחה, נעים בין הפגנה לחסימת כביש, בין נאום מסעיר לתגובה מסעירה לא פחות, ונראה כי מזג האויר מצטרף אף הוא, בין ימי שרב לגשמים ראשונים. ולצד כל זה- הזמן נע לו לאיטו, ממשיך בקצב קבוע, ובמסלול ידוע מראש. השעון זז ואיתו שעות האור, בבתי הכנסת התחילו לבקש גשמים, ומתחת לכל הסערות זורם לו נהר החיים עצמם. השבוע התברכנו בשני פרקים מספרים חדשים ומרתקים שיצאו לאחרונה לאור. ניצה אייל מתעדת את תהליך הפרידה שלה מאִמהּ, מהסוף להתחלה, בספרה "אל אמי": המסע נפתח תשעה חודשים לאחר מות האם, וחוזר בהדרגה אל ראשית הדברים, שבה טמון המפתח לברית בין הבת לאם. ממואר אישי וחשוף. בשורה של רשימות מקוריות מציע ד"ר בנימין מוזס, רופא פנימי ומבקר תרבות, מבטים חדשים בחיינו סביב הבריאות וחרדותיה, בספרו "להיות רופא בעידן הבערות מרצון". עינת עופרי לנדא מציעה ניתוח מרתק של האופרה "הילד והקסמים" מאת רוול, במאמרה "החיפוש אחר הקול האבוד". האופרה עוסקת ביחסי אם-ילד, בחיבור החזק ביניהם ובאתגרים שהם מציבים.דניס ברנשטיין דן במצב המקובל בארץ כיום בו כלים אבחוניים מפותחים על-ידי גופים ממשלתיים. במאמרו הוא דן בהשלכות הבעייתיות שיש למדיניות זו על תחום האבחון, מציג את המקובל במקומות נוספים בעולם ומציע דרכים אפשריות לשיפור המצב. בבלוג כתיבה יצירתית עולה שיר חדש, "את", מאת אביגיל וענונו. הנכם מוזמנים לשלוח לנו מפרי עטכם. לסיום, ניסוי מעניין של הBBC על הבניה מגדרית בגילאים צעירים, ואיפה כל זה פוגש אותנו בחדר הטיפול. "אני חושב שמשהו יקרה בקרוב וחשבתי לספר לך על כך אם זו אינה ידיעה מרעישה זה משום ששכחנו את פלא היותנו בתוך העולם. מה שקורה בו קורה בלי הפוגה. זו העונה בה קל לומר משהו על העולם ולחכות ליד" (ידיעה מרעישה, מרגישה / ישראל אלירז)Photo by Park Troopers on Unsplash
- פרסומת -
שמחים להזמינכם לכנס הבינתחומי המשותף בנושא:
"איך לשאול את כל זה ללא אלימות" (רחל חלפי) - פסיכותרפיה וספרות בחברה אלימה
הכנס יתקיים בתאריכים 04-05/12/2017 באוניברסיטת ת"א
.
קלפי "סיכון וסיכוי Cope"; קלפי פריזמה; על מה ולמה? - קלפים מנסחים ערכים; אניבי - הילד שבי, הילד שלי; קלפי רגשות; ארץ יצורי הנפש - כוחות הקסם והשדונים שבלב ועוד...
