רחמי על הימים החדשים
עלון פסיכולוגיה עברית | 3/10/2017 | הרשמו כמנויים
בין עשרת ימי תשובה וחג השמחה האולטימטיבי סוכות שלל מאמרים ופוסטים חדשים באתר, המתחדש גם הוא לשנה החדשה והטובה. לואיס זלצר ומעיין בורשטיין עושים מעשה חלוצי של קירוב רחוקים, בהביאם לראשונה לקורא בעברית את התפתחות התיאוריה הוינקולרית ואת השלכותיה על החשיבה הטיפולית, שעד כה נשמרה לדוברי הספרדית ויוצאי ארגנטינה בלבד. מאמר מרתק בשינויים שניתן לערוך בתיאוריה הפסיכואנליטית כדי להתאימה לזמננו. גם ניצה ירום מציגה חשבון נפש באשר לפסיכואנליזה אז והיום. עוד שאלות ברוח הזמן ובהתאמת התיאוריות למציאות הטכונולגית המשתנה אפשר לפגוש גם בכמה פוסטים ב"שפיות זמנית": איך ניתן לרתום את תיאוריית הלמידה הפבלובית הותיקה לאפליקציה עדכנית לטיפול בהתמכרויות, איך מעריכים שיפוט מוסרי של רובוטים, ומה ההשלכות של הצילום והתיעוד הבלתי פוסקים על התפתחותם של ילדים? בענין העין המצלמת והיד המתעדת ברשתות החברתיות מעניין לקרוא את סקירתה של שירה פירר ליום העיון שדן במושג האינטימיות והרלבנטיות שלו בחיינו החשופים. וחבור מעניין אחר בין תיאוריה וזמנים אחרים דווקא פונה אל העבר. שני מאמרים בחנו כיצד הפסיכואנליזה ועולם הטיפול הנפשי קשורים אל מושגים יהודיים. רות גולן משתפת אותנו במבוא ובפרק הראשון מספרה "הרוח הלא מודעת" העוסק בחיבור של הקבלה לפסיכואנליזה. התרפיה במוזיקה ושורשיה האפשריים בניגונים בחסידות מעסיקים את יפעת גלבר, שבחרה לנתח את ניגון השאמיל החב"די. עוד יצירת אומנות עומדת בבסיס ניתוחו של מנשה כהן על יחסי אם נרקיסיסטית ובנה, בספרו של מילן קונדרה "ירומיל ואימו". ובאגף הספרים המקצועיים סוקרת שלומית ברסלר את הספר "בצלמינו כדמותינו" של הפסיכולוג צביקה תורן העוסק בפוטותרפיה. ליאת שיש מרקוביץ חולקת עמנו ספר שכתבה לסיוע לילדים שנאלצים לחוות אשפוז, "שפת הסתרים של בית החולים". ולהבדיל, על ספר מרתק שכתבה גרדה סאונדרס בעיצומו של תהליך דמנטי שעברה בעצמה לעצמה ולאחרים שחולקים איתה מחלה זו. משמעות הפסיכולוגית והזהותית של השינויים שמביאה הזיקנה מוצגים על ידי מרים בן דוד, מעורר מחשבה גם לצעירים. עמיה ליבליך ממשיכה לשתף אותנו במחשבות על המשכיות, מחזוריות ושינויים בפרוס השנה החדשה. "רחמי על הימים החדשים רחמי עליהם כשהם מגיעים תני להם מקום. אמרי להם תודה תודה שנשאתם אותי כל הדרך עד הלום. פתחי להם לחדשים את השביל, את השער אל חדרי ליבך המסתתרים." אביגיל וענונו מתוך נפשPhoto by Annie Spratt on Unsplash
- פרסומת -
- פרסומת -
