הנה אקח את מבט עיניך

עלון פסיכולוגיה עברית | 27/12/2015 | הרשמו כמנויים

במבט חדש על סיפור שלגיה, חוזר שי גיל למסע אחורה בזמן - מרגע ההתבוננות של אמה של שלגיה במראה בבגרותה, ועד לשורשי חיפוש המבט המאשר, ובו-זמנית מעקר, בילדותה. במאמרו "מראה שעל הקיר" משלב גיל בין נקודות מבט רבות, מיתיות ותיאורטיות, בהתבוננותו ברגע המכונן בו מחפש הילד את השתקפותו בעיני הוריו, ומתאר את ההשלכות שיש לתוצאות החיפוש הזה לכל אורך חייו.

מלבד המבט, ממלא הקול תפקיד מרכזי ביצירת זהות אינטגרטיבית בעלת משמעות. החיבור המתבקש בין צלילי מילים למשמעות, משכיח מאיתנו בדרך-כלל את המרכיב החומרי של הקול. בכתבה נוספת שהתפרסמה השבוע, משתפת אחינעם מצר-גור במחשבותיה על מרכיב זה, שהתעוררו בהשראת המוסיקה של ויקטוריה חנה. בעזרת תיאוריה לאקאניינית מנסה מצר-גור לברר איך משפיעה עלינו השארית הצלילית הנותרת במילים לאחר שמחסירים מהן את פשרן.

בספרו החדש "נקודות וקווים", שפרקים ממנו עלו השבוע לקריאה באתר, עוסק צחי ארנון במגוון הנקודות בחייו של כל אחד - ברכיבי זהותו, באירועי חייו ובצורת החשיבה שלו - ובאופן בו הן מתחברות לתמונה שמאפשרת להתבונן בה בשלמותה.

הנה אקח את מבט עיניך - עצבו השקט, צחוקו המאיר, הרוך הברוך הרועף ממך, הרופא לליבי כמרחב הניר - הנה אקח את מבט עיניך, הנה אקח וצררתי בשיר...

("הנה אקח", רחל)