יום עיון - שיח אחר
ד"ר ניצה ירום | 22/6/2011 | הרשמו כמנויים
על נפתולי המיניות ואינטימיות כיום – שיח אחר
ביום ה- 20/5/2011 התקיים באוניברסיטת חיפה יום עיון שאני רואה בו פריצת דרך - שיח מסוג אחר בנוף הכנסים המקצועיים המרובים. שמו 'על נפתולי המיניות והאינטימיות כיום', והוא עסק במיניות בזמננו. את יום העיון ארחה והנחתה פרופ' רבקה יהב והשתתפו בו 3 פסיכולוגים ותיקים – גב' ברכה הדר, מר חיים קפלן ואנוכי. לדיון בפאנל שהתקיים אחרי ההרצאות הצטרפה ענת שפירא, פסיכולוגית צעירה, כדי לייצג את הלכי הרוח של צעירים.
הרציונל ליום העיון היה הפער בין מבוכה והימנעות של מטפלים להתייחס לנושאים מיניים בחדר הטיפול ובין ההצפה המינית מחוצה לו - בחברה ובתרבות בה אנו חיים כיום. החידוש ביום עיון זה היה כפול:
א. בצורת ההצגה: רצינו להאיר ולאפיין נושא חשוב במציאות העכשווית, כשהגבוי מן הספרות הוא ברקע ולא במרכז, כנהוג. קבלנו על עצמנו לשוחח עם הקהל, להביא ניסיונות לאבחון המציאות המינית והפרובלמאטיקה שלה כיום – את האפשרות שחירות מינית יכולה לשמש את הפרט באופן מופגן ומנותק ואת המבוכה הבין-דורית - בעיקר דרך פריזמה אישית וניסיון מקצועי, לאו דווקא דרך הצגת מקרה ספציפי. חשבנו שלאנשי מקצוע בכירים יש מה לומר בהסתמך על התובנות שהצטברו אצלם, ולא להיבנות כל הזמן על האבות המייסדים; להיעזר בהם כנקודת משען כדי להתקדם הלאה.
הדיון שהתקיים בסוף יום העיון היה חי ועירני. הוא כלל את נקודת המבט של אשת מקצוע צעירה ותגובות נסערות של הקהל, והיה צריך ויכול להיות ממושך יותר (והוגבל בשל מסגרת הזמן) - אבל הוא העלה קולות ונתן במה למטפלים הנבוכים (הצעירים מודים בכך יותר בקלות) מאספקטים מיניים של מטופליהם. נשמע קולם של אנשי מקצוע שהעידו על מטופלים אשר התלוננו שעד כה לא זכו להקשבה לבעיות ולבטים מיניים שלהם: הם נשלחו לסקסולוגים כשרצו טיפול נפשי רגיל. התקבלו תגובות והארות על פרקטיקה מינית מגוונת (פולימורפית) של צעירים מחד, ועל מבוכות ושתיקות של צעירים בסוגיות מיניות, מאידך: משמע, הסתמן קיטוב בין פעולה לשתיקה באשר למין.
ב. בהתמקדות בנושא המיניות בהקשרה החברתי-תרבותי: המחשבה לקיים כנס או יום עיון על נושא המיניות כיום נבעה מן ההכרה בפער שבין קיומה של המיניות כחלק חשוב מן ההוויה האנושית ומן החיים העכשוויים, שאינה זוכה להתייחסות מספקת בטיפול הנפשי בשל מבוכותיהם של מטפלים מנוסים לגביה. המיניות חודרת לחיינו דרך פרסומות וכלי התקשורת ומתקיימת באווירה של חרות תפקודית לכאורה, המלווה בתחושה כללית של 'מה הבעיה?'. אולם נראה שקיימות בציבור תחושות של מבוך ומבוכה הדורשות הארה מקצועית - הקונטקסט החברתי הופך לאתגר לראות את הפרט ונפתוליו. הניסיון שעשינו היה למקד נקודות לאפיון מבוכות וקשיים במיניות ואינטימיות, תוך מחשבות על כשלים ועזרות אפשריות.
הדיון הדגים את הרציונל שאתו יצאנו לדרך: את החוסר בשפה (רגשית, אישית) למיניות העכשווית, במרחב שבין המעשה המיני (הסקס) ומבוכת המילים לגבי מיניות ושיח אישי לגביה. כדי לבנות שפה כווננו ללכת מן הבעיה אל ההבנה - מן הקונטקסט החברתי-תרבותי אל הדרישות של הפרט והקשיים העומדים מולו: לדבר על יצריות וארוטיקה כעניין לגיטימי, לעודד מודעות של מטפלים והורים להתעניין ביצריות, בחוויות ובצרכים שלהם תחילה כדי לא להסתנוור מחירות של מתבגרים, צעירים וקשישים. לעמוד לא מופתעים מול נשים שרוצות לזיין וגברים שעדיין רוצים לגמור. להיות ערים לפחים שטומנים בחובם החיים הטכנולוגיים: השולט בטכנולוגיה אינו בהכרח יודע כל. החשיפה לפרסומות, לאמצעי התקשורת ולסרטים פורנוגרפיים מביאה את החשופים להם לאמץ הזדהויות בלתי אפשריות ודורשת לווי ותווך אישי. הצרכנות המפתה והזמינה, המסמנת "פורקן עכשיו" דורשת לפתח 'אני מתבונן'.
לא ניתן לבנות שפה ביום עיון אחד. אני מאד מקווה שהמרחב בין המעשה המיני והמבוכה המינית יגדל למודעות ואפשרות לשיח, הן אצל מטפלים והן בקהל הרחב. אבל יותר מכל אני מקווה שכנסים נוספים יפנו באופן מושכל לשיח שהוא מעודכן ו'פרקטי' באופן רלבנטי ולא משועבד לכלל הספרות הפסיכואנליטית ונושא אותה בכל אמירה. תקופה חדשה דורשת מילון מקצועי בסיסי אך דינמי, התבוננות מתמדת פנימה והחוצה ובעלות בוגרת על חשיבה ואינטרוספקציה במקום נהייה תלמידית וציטוט ממוחזר.
