הֵיֵה לי גשר צר מעל לתהום תוגה

עלון פסיכולוגיה עברית | 8/7/2012 | הרשמו כמנויים

השבוע התבשרנו על גילויו של החלקיק האלוהי, זה שיסביר את הפרדוקס הבלתי ניתן להסבר של בסיס קיומנו, או לפחות זה שיעשה זאת עד שנתייצב מול הפרדוקס הבא. ובכל זאת, גם לאחר הגילוי המסעיר נדמה שעולם כמנהגו נוהג. מאמרים ופוסטים רבים נגעו בתפר שבין הטיפול והאמנות, או שמא החיים והאמנות. אורנה קסטל משתפת אותנו בפרק מספרה קולנוע כאחר (פסיכו)אנליטי שיצא בהוצאה רסלינג. הקריאה שלה את המפגש הטיפולי והחוויה הקולנועית כשלובות זו בזו נשענת על הוגים פסיכואנליטיקאים ואחרים כמו איריגריי, לאקאן, קריסטבה וז'יז'ק. פרופ' עמיה ליבליך משתפת בפרוייקט קהילתי-אמנותי, ספר בו צולמו ילדים ומשאלותיהם. אודט דמרי מציגה שיר שנוגע בשאלות על חיים, לידה ויחד. ופוסט חדש של טל סער צולל למטפורה של שחיה כמשקפת את החוויה של היות מטופלת. וב"שפיות זמנית" - על אמנות הקעקוע והאופן בו היא מוצאת ביטוי דווקא באקדמיה.

מהו הטיפול המתאים? ולמי? דניאלה מור-קרמר מנסה להשיב לשאלות אלו במאמר על פסיכותרפיה רב מימדית. טראומה ופוסט טראומה מהיבטים שונים נדונים בשני פוסטים - האם יש אפשרות לחסן מפני תגובות פוסט טראומטיות? והאם לידה היא סוג של טראומה? ומהלידה אל המוות - אליזבת קובלר-רוס, שעסקה הרבה בטיפול בחולים סופניים, כתבה מכתב לילד נוטה למות על שאלות היסוד של החיים והמוות. קטע מהספר המאויר, המיועד לילדים ולקרובים להם, מובא באדיבות המתרגם. עוד ניסיון להשיב על חידות קיומנו הנצחיות.

"כוחי הולך ודל -

היה נא טוב אלי, היה נא טוב אלי!

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

היה לי גשר צר מעל לתהום תוגה, מעל תוגת ימי.

היה נא טוב אלי, היה נא טוב אלי! היה לי נפש מה

היה משען ללב, היה אילן מצל על פני מדבר שממה.

היה נא טוב אלי! הלילה כה ארוך, השחר כה רחוק.

היה לי אור מעט, היה שמחת פתאום,

היה לי לחם חוק." (מילים: רחל)