פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
23.6.2011: היכונו לביאת הויקינגים. בדרך הזרע.

23.6.2011: היכונו לביאת הויקינגים. בדרך הזרע.

שפיות זמנית | 23/6/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

דנמרק היא המדינה האירופית היחידה המאפשרת תרומות זרע לא אנונימיות. במקרה, או שלא, יש שם גם הרבה בלונדינים גבוהים – ויקיניגים. הסרט "תינוקות מעוצבים" לוקח אותנו לסיבוב סביב העולם, למסע אל תוך הפרקטיקות המודרניות הנוגעות לבחירה של תכונות העובר הנחשק. זהו מסע אל עולם"מדע בדיוני" שכבר נמצא כאן, וטומן בחובו שאלות אתיות, מוסריות, ומעשיות.

בסרט תוכל לראות תמונות מדהימות: מארזים גדולים מלאים במבחנות זרע קפוא, מוכנים לייצוא. זהו ענף מוביל בעיר הסטודנטיאלית ארהוס, שבדנמרק. במקביל לתעשיית הזרע גם תעשיית הביציות מתחילה להתפתח ותהליך הסינון של נשים המוכרות את הביציות אף הוא קפדני, וכולל בדיקות גופניות ופסיכולוגיות. האם כך יווצר לו גזע חדש של גברים ונשים בריאים, חסונים ויפים - לפחות לפי קריטריון היופי המערבי?  סקרנים? הנה אתר שבו תוכלו למצוא קטלוג תורמים. תוכלו גם לקרוא על הסטטיסטיקה שנאספה בארץ ומעידה כי נשים ישראליות מעדיפות זרע אשכנזי, בהיר שיער ועיניים.

הסרט עוסק גם בהיבטים נוספים של בחירה - ובעיקר בחירת המין של העובר. האם זוהי בחירה לגיטימית? בהודו אסור לרופאים לגלות להורים את מין העובר לפני הלידה כדי למנוע הפסקת הריון במידה ומדובר בבת. אולם, החוק אינו נאכף בהקפדה והדבר מוביל לכך שישנם איזורים בהודו בהם חיים הרבה יותר גברים מנשים. ומה עושים כאשר רוצים להקים משפחה? קונים נשים מאיזורים מרוחקים בהודו. אולם רווקים רבים הינם עניים מכדי "לייבא" אשה... על פי הנתונים 6 מיליון עוברים ממין נקבה הופלו בשבע השנים האחרונות (בסרט זה נקרא fetuscide על משקל genocide). אכזרי ומזעזע.


למי שמחפש/ת נושא לתזה או לדוקטורט, נראה שיש כאן שפע של אפשרויות למחקר.
קישור לצפייה בסרט: http://yes.walla.co.il/?w=2/7822/1818120


עוד בבלוג של שפיות זמנית

הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף הצרפתי ז'אן לפלאנש (Laplanche), נפטר בתחילת החודש (6.5), והוא בן 88. לפלאנש למד פילוסופיה...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

חוה רוטשילדחוה רוטשילד23/6/2011

ספר משיק לנושא זה: "נשרפת חיים",סיפורה של סועאד. נערה תושבת המשולש שנכנסה להריון טרם חתונה ועקב כך נידונה לשריפה. אם הייתה מספיקה להתחתן יום לפני ההתעברות- כל הכפר והמשפחה היו מריעים לה. היות שבועלה פחד לבקש מאביה את ידה או שמא לא היה לו מספיק מוהר- נגזר דינה למוות בשריפה ועינוי.

ספר זה העלה בי תהיות אתיות:

למה להפסיק חיי יילוד בן יום זה רצח ויממה לפני כן- זה לא?

להיפך, זה שנולד מן הסתם הכאיב לאימו במהלך לידתו, אולי דווקא לו 'יותר מגיע' למות...

האם היות השופטים כאלו שנולדו כבר, יצאו את דופן הבטן, מעניק להם את היכולת לרצוח את אלו שעוד לא, חסרי אונים, ספק בעלי מומים?

וזה מביא אותי לתהות: ידוע לי על אישה שהפילה את עוברה עקב חשד לשפה שסועה- מום חיצוני הניתן כיום לתיקון מושלם ואיננו משפיע כלל על הקוגניציה.

תהיתי אם היכולת לבדוק אפשרות למומים שאינם מסכני חיים/ משפיעים על הקוגניציה (עם אחוז טעיה לא מאוד נמוך)
והאפשרות הניתנת לכל אישה להפסיק הריון עקב מצב כלכלי, עובר לא לטעמה, מריבה עם בעלה או כי לא בא לה - מועילות לעולמנו או דווקא מסיגות אותו אחור?

כמדומני שהיה זה רפול- רמטכ"ל, ח"כ ושר שלאימו לא היה די כסף להפילו אז הוא נשאר בחיים. בימינו יש המון הומאניות ונאורות, טעות פטאלית (גם מלשון FETUS, עובר) כזו לא תקרה.

בספרטה שביוון היו משליכים את היילודים החלשים לגורלם. אנחנו הומאניים, רוצחים אותם עוד כשהם קטנים.
רק שבניגוד לקומקום המושלך לפני שיהפוך לקטר רכבת, לעוברים זה כואב. אפילו שאין להם פה לומר זאת.
ד"ר ה' מ' לילי טען כי עוברים חשים כאב ומגיבים כילד- נרתעים ממחט שדוקרת אותם. מחקרים תצפיתיים מוכיחים כי פגים שנולדו החל משבוע 24 מגיבים לכאב.

לא באתי לערער סדר חברתי, רק להשמיע את קולם של אלו שלא זכו אפילו לבכות פעם אחת על שלא נותנים להם לחיות.