"נעבור את החורף ואחר-כך נראה..." - איך להתמודד עם בלוז החורף?

שפיות זמנית | 20/12/2015 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

"נעבור את החורף ואחר-כך נראה..." שר מיכה שטרית ומבטא תחושה המוכרת לרבים מאיתנו, לפיה החורף הוא משהו שצריך להתמודד איתו איך שהוא עד להגעת האביב. על-פי הפסיכולוג נורמן רוזנטל, הקושי להתמודד עם החורף הוא פעמים רבות תוצאה של הפרעת מצברוח עונתית (SAD - seasonal affective disorder), או של המקרה הקל והשכיח יותר שלה: בלוז חורף. עד כמה מדובר בבעיה ממשית? במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי 4.3% סבלו מהפרעת מצברוח עונתית עם בואו של החורף (דיכאון חורף קליני), וכמות הא/נשים שהתמודדו עם בלוז חורף הייתה פי שלושה. בארץ אחוז אחד בלבד מהאוכלוסיה סובל מדיכאון חורף קליני. ההבדל בין שתי התופעות - הדיכאון והבלוז - הוא בעיקרו במידה שבה הן מפריעות לתפקוד.
במאמר שפורסם בגרדיאן מציע רוזנטל דרכים להתמודדות עם בלוז החורף ולהפחתת הסיכוי להחמרתו לדיכאון עונתי. הסיבות המיוחסות לבלוז החורפי קשורות בהפחתת החשיפה לאור והפעילות הגופנית, ובגורמים אלה מתמקדות גם ההצעות להתמודדות עם התופעה, שמערבות אף חשיפה לגורם אור מלאכותי. עם זאת, קשה שלא לתהות האם תמיד הייתה קיימת התופעה הזו, או שהיא מתרחשת יותר ככל שצורת הקיום האנושית מתפתחת אל מעבר למרחב הטבעי ולרובד הגופני. ניתן לשער שבעבר הרחוק מאד, צורת החיים הייתה מתואמת יותר עם שינויי מזג האויר, כך שזמני הפעילות וקצב החיים נקבעו לא רק על-פי מטרות אנושיות, אלא גם על פי כמות האור בחוץ, הטמפרטורה וגורמי אקלים אחרים. במובן זה, ייתכן שהקושי להסתגל לשינויי מזג אויר הוא חלק מקושי רחב יותר להתמודד עם הפער שבין הקיום הגופני למרחב החברתי בו אנו חיים.