לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
שגרה | אביגיל וענונו

שגרה | אביגיל וענונו

חברי הקהילה | 5/12/2017 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

אני כועסת, את אוהבת

את מקפצה, את מחדל ברירה.

את מעוררת את התקיעות.

את טובה לי לבריאות.

את מזכירה את חוסר הוודאות.

מחטטת בפצעי הריקנות.

שגרה

כל כולך סתירה

את קשה לי

את טובה לי

אני לומדת לאהוב אותך

לצרוך אותך יותר.

את מעוררת בי אימה

אני נאלצת לוותר.

לקבל את הדין באהבה.

את הורגת את הריגוש

מטלטלת בין תקווה וייאוש.

שגרה

את מעגל השנה

את צפויה ומעוף חסרה.

את רוטינה חסרת תקנה

את משעממת למוות

את תהום פעורה.

את מסגרת לבלבול.

את משוט לחתירה

בין הכאוס לאהבה

בין הפחד אל המטרה.

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
אורן מי-רון
אורן מי-רון
פסיכולוג
שפלה, תל אביב והסביבה, רמת גן והסביבה
דורין חקאק
דורין חקאק
פסיכולוגית
יעל מועלם
יעל מועלם
פסיכולוגית
אורנה קנו
אורנה קנו
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
אליה אביקסיס
אליה אביקסיס
פסיכולוג
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
נטלי סובולב
נטלי סובולב
עובדת סוציאלית
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה

עוד בבלוג של חברי הקהילה

 הָאֵבֶל הַזֶּה מַכְתִּיב שֶׁזֶּה לְכָאן וְזֶה לְכָאן וְאֵין בֵּין הַשְּׁנַיִם מַגָּע אוֹ מִמְשַׁק אוּלַי...
אמי, מתכתבת עם זקנתה. ברכיה כואבות. רשׁרוש עצי יער שוויצרי ממלא את קמטי פניה ומאיר את עיניה, ברכיה...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אנונימיתאנונימית5/12/2017

זו לא הכתיבה הראשונה שלך ובה לא ברור למי את פונה. את כמטפלת, שכותבת כאן עם שם פרטי מלא, לפי דעתי לא היית מפרסמת את עצמך בצורה מבישה כזו. לא סביר בעיני שכתבת על עצמך שאת מלאת אימה, כועסת או נאלצת לוותר.
ולכן לי נראה שאת מנסה להעביר מסר לאדם אחד או לקוראים רבים, מבלי לכתוב על מי בדיוק את מדברת, ולנו הקוראים נשאר להשלים למי את פונה ועל מי ולמה את כותבת את השירה המקוטעת והמבולבלת הזו. (שחוזרת על עצמה בסגנונה החסר בדומה לשירה הקודמת שלך: "לתת לזה למות", "פוסט טראומה", "נפש" ו"את").

אני התחברתי יותר לסגנון הכתיבה של רחל שמדבר על עצמו בגוף ראשון (בשיר "רק על עצמי") ופחות מביע התפלספויות תאורטיות בסגנון רגשי אישי לכאורה.