ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה, ילדים יכולים גם לפגוע מינית
שפיות זמנית | 15/6/2017 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
ד"ר אתגר מדברת על השוני בדרכי הטיפול בילדים תוקפים מינית מתחת לגיל 12: "עם ילדים צעירים, השפה אחרת. מסבירים להם על גבולות, מלמדים אותם מה זאת פרטיות, מה מותר ומה אסור, מה זה מגע נעים ולא נעים....". היא מדגישה כמה חשוב לנסות לגרום לילד לקחת אחריות, ולהבין שהוא צריך לשנות את ההתנהגות שלו. נדבך מרכזי נוסף הוא עבודה עם המשפחה של הילד, אך חוסר ההכרה בתופעה והטאבו החברתי מאתגרים מאוד עבודה כזו. באופן דומה צוותים חינוכיים מתקשים להתמודד עם תופעות כאלה: "כשאני שואלת מורים וגננות, 'מה תעשו אם תראו שני ילדים מרביצים אחד לשני?' — כולם יודעים לענות. אבל כשאני שואלת על שני ילדים שמעורבים בפעילות מינית — 'לא יודעים, לא רואים, לא שומעים'. שלושת הקופים. אבל זה בדיוק אותו דבר: קודם תפרידו, אחר כך תדווחו".
התום וחוסר-האונים שיש בילדים קטנים גורם לנו כמבוגרים לרצות להגן עליהם, אבל יכול גם לגרום לעיוורון כלפי הפגיעות הקשות שילדים מסוגלים לעולל.
