שׁוּלַיִם | תמי קויפמן

חברי הקהילה | 31/5/2016 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עִם הַסֵּבֶל אֲנִי בּוֹהָה
בְּשׁוּלָיו

מַסְפִּיקִים לִי  שׁוּלַיִם  כְּדֵי לִבְהוֹת

עִם הַזְּמַן הַבְּהִיָּה שֶׁלִּי נַעֲשֵׂית יוֹתֵר וְיוֹתֵר מְדֻיֶּקֶת.
הַנְּשִׁימוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ מִתְעַרְבְּבוֹת
(אַתְּ שׁוֹמַעַת?), וּבְרֶגַע אֶחָד
אֲנִי רוֹאֶה
אוֹתָךְ
שׁוֹכֶבֶת עֻבָּרִית לְצִדִּי, וַאֲנִי, שֶׁפַע.