כיצד עשויה הגדילה לצד אח עם מגבלה להשפיע על ההתפתחות הרגשית?
שפיות זמנית | 13/4/2016 | 3,411 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
כשאנו פוגשים מטופלים שגדלו, או גדלים עדיין, לצד אח עם מגבלה כל שהיא, סביר שיתעוררו בנו השערות על המידה בה ניתן להם מקום לבטא ולקבל הכרה בתחושותיהם והתמודדויותיהם. אך מעבר להשפעות שקשורות בהתמודדות עם הצורך להצטמצם ו"להסתדר", קיימות גם השפעות שקשורות בהתמודדות הייחודית של ההורים עם מגבלה ופגיעוּת והאופן בו היא נכחה בהקשר המשפחתי בכלל וביחס למטופל בפרט.
בכתבתו של יצחק הירשברג בעיתון "הארץ" - האחים העצובים של ילדים עם מוגבלויות - הוא סוקר מספר השפעות אפשריות של גדילה לצד אח עם מגבלה על ההתפתחות הרגשית. הוא מציין למשל מספר השלכות אפשריות למצב בו ההורים מצפים מ"האח הבריא" לסייע בטיפול באחיו ולהקל עליהם, או בשונה מכך למצב בו ישנה הזדהות יתר עם האח המתמודד עם מגבלה.
מובן שאלו רק חלק מהאפשרויות בהן ניתן לפגוש, וקיימת שונות רבה בהגנות בהן נעזרים ההורים כדי להתמודד עם מגבלה של ילדם, באופן שבו אלו יקרינו גם על תפיסתם את האח הבריא, וגם על היחס הכללי שייצרו בבית מול חוויות פגיעוּת וחסר. בנוסף לאלו, משפיעים כמובן גם היחסים בין האחים עצמם והמידה בה יכולות להתקיים ביניהם חוויות של הזדהות ושותפות מחד, ותחושות של תחרות, כעס וקנאה מאידך.
