לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
ירמיהו ברכבת הקלה

ירמיהו ברכבת הקלה

פרופ. עמיה ליבליך | 8/4/2016 | הרשמו כמנויים

הספר "טיט" מאת דרור בורשטיין הוא ספר מרגש, מרתק, ומקורי, שילוב מיוחד של הקומי והטראגי, ההיסטורי והעכשווי, ממש לא יאומן.

גיבורי הספר הם ירמיהו הנביא ומלכי יהודה בתקופתו, על שלל דמויות משפחתיות ואחרות הנילוות אליהם, ומלכי המדינות באיזור ושריהם בשמותיהם המוזרים - תערובת אנושית ועלילתית מרתקת בה משחק בורשטיין כבכדורי הלהטוטן. גיבורי הסיפור פועלים וגרים בירושלים או בענתות הסמוכה לה, וחיים כמובן אז, בתקופה הקודמת לחורבן בית ראשון ולגלות בבל. אבל ביניהם גם מבקר ספרותי מאוד עכשווי, למשל, וכלבי בית ידידותיים, ותחרויות חומוס באיצטדיון טדי, ושקדי מרק, ונתונים רבים מאוד שזמנם הוא ימינו אנו. וכך, הרכבת הקלה, שלה תפקיד גדול בניוד הגיבורים ממקום למקום בארץ ומחוצה לה, או רכבי שטח, ג'יפים, מכוניות פאר ואופנועים, כמו כלי נשק מודרניים, תותחים ופצצות, מופיעים לפי צורכי העלילה כיד דימיונו של המחבר בעירבוב עם האירועים והדמויות ההיסטוריים. ציטוטים מדוייקים מספר ירמיהו משולבים בצורה חלקה בעלילת הסיפור, ומתגלים בהקשר זה כמובנים, תואמים ובהירים לגמרי. מפת ירושלים של זמננו על מוסדותיה ורחובותיה, משולבת לחלוטין עם ירושלים של תקופת הסיפור. אכן, בעודו שומר על קביעות המרחב, בורשטיין ערבב את הזמנים כמו במערבל בטון ענקי, כאילו קיפל את ההיסטוריה, והתוצאה היא קומית, גרוטסקית ועם זאת מקרבת את העלילה הקשה לימינו.

[קחו למשל קטע על שילוח נבואת הזעם של ירמיהו אל המלך באמצעות דיבור דרך האינטרקום של בניין הולילנד הידוע לשימצה בירושלים, אשר ברומן הזה הפך, כיאות, לארמון המלך].

בראשית הקריאה ממש התגלגלתי מצחוק. הנה הר הצופים ובנייני האוניברסיטה, והנה גשר המיתרים ורחובות בהם גרתי, כאילו נסחפו במערבולת אל זמנו של ירמיהו. אבל כשמתרגלים לסיפור, מתרגלים גם לרעיון האל-זמניות שלו, ונותרת הערצה ליצירתיות המחבר. ראו למשל את הפרק המתאר את יציאת העם מממלכת יהודה לגלות בבל, אותה יציאה מרצון בעידוד הנביא והאל, כאשר מסילת הרכבת הקלה חוברה מתחנת פסגת זאב מרכז, צפונה דרך ממלכת ישראל עד בבל, כדי לאפשר את תהליך ההגלייה. בין הגולים מרבית המשוררים והסופרים, שזומנו להגלייה על פי רשימות מסודרות שהתקבלו מאגודת הסופרים. יחד איתם הוגלו ברכבת עמיתי המכון לדמוקרטיה והמכון הפסיכואנליטי ומכון שפינוזה ומכון קונפוציוס ומכון גלגמש ומכון ון ליר ועוד המוני רופאים ופרופסורים ועוד... לצחוק או לבכות? אפשר שניהם יחד?


- פרסומת -

מצד אחד, כל סיפור הגלייה הוא מפחיד ומאיים על קיומי הבטוח בביתי. מצד שני, אני חושבת על הרכבות בתקופת השואה, על הטיהורים של סטאלין, על הסלקציות של הנאצים, או על מסע הרכבת של פרויד הקשיש ומשפחתו כשברחו מוינה ללונדון. מיד הדמעות... ובתוך כל אלה גורלו הטראגי של הנביא, היחידי שחזה את החורבן ולא הקשיבו לו. במקום זה עינו אותו על 'המהפכת' והטביעוהו בבור של טיט.

אי אפשר שלא להיסחף להשוואות בין הקנוניות, השחיתות והאדישות של משפחת המלוכה ביהודה לבין המפה הפוליטית של ימינו [כאשר נשיא, ראש ממשלה וראש עירית ירושלים, כולם לשעבר כמובן, יושבים בבית הסוהר], בין המזרח התיכון של ימינו והסכנות העומדות בפני מדינת ישראל של המאה ה-21, בין בבל ואשור לבין דע"ש. גם אי אפשר שלא לחוש את הזדהותו של המחבר המסתתר מאחורי כל העלילה התנ"כית הזו עם האיש ירמיהו הנרדף על נבואתו.

אולי זוהי לא רשימה כל כך קוהרנטית, כי באמת אי אפשר לכתוב הגיונית על הספר הזה. כבר עברו כ-60 שנה מאז נעורי, כשלמדתי את ספר ירמיהו בשעורי תנ"ך בתיכון הדתי הידוע "צייטלין". מאז, מעולם לא עיינתי בו, ופרט לקטעים שנכנסו לתפילות או חדרו ללשון העברית כביטויים ספרותיים רווחים לא עסקתי בו או בכתבים שיוחסו לו. מה הייתי יכולה לומר עליו לפני שבועיים? שהיה נביא זעם, איש עצוב ונרדף, שסופו היה רע. הייתי זוכרת שהוא קשור בגלות בבל איכשהו. ידעתי להסביר לילדיי מהו צום גדליה. [ןמי שאינו יודע שיחפש בגוגל!] הבוקר פתחתי את התנ"ך והתחלתי לקרוא בירמיהו. התחלתי, אמרתי. אני חייבת ללמוד את הטקסט הזה. האם גם אמשיך?

זהו וידוי כלל לא נעים בשבילי. איש אינו רשאי להתגאות בבורות. פרופסור אביגדור שנאן, שהוא בקי בנושא, אומר כי הספר נבנה על סמך פרשנים ומדרשים, ויש בבסיסו מחקר וידע עצום של המחבר הצעיר. ודאי צדק. אך הבקיאות היא רק חלק אחד מהפנטזיה ההיסטורית המדהימה שבנה בורשטיין. כך או כך, אני מלאת פליאה על המוח האנושי שממציא לנו כאלה פטנטים וממליצה בחום על הספר.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
בר אורקין
בר אורקין
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
נועה גנור
נועה גנור
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
פתח תקוה והסביבה
מיכל גוטליב
מיכל גוטליב
עובד/ת סוציאלי/ת
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
מיכל וקסלר
מיכל וקסלר
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, כפר סבא והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
ליאת פרקש
ליאת פרקש
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
חיפה והכרמל
אתי יעקב
אתי יעקב
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה

עוד בבלוג של פרופ. עמיה ליבליך

כשהיינו ילדות וכעסנו, אמרה לנו אמי מפעם לפעם – 'אל תקמטי כך את המצח בסוף זה יישאר כך'! (על משקל 'אל תפזלי...
לא יפה להתבכיין. אבל כבר שנים רבות לא קרה שביליתי את חודשי הקיץ יולי ואוגוסט במלואם בארצנו החמה, ויתר...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

נעמה איגראנעמה איגרא27/5/2016

ספר גאוני - היטבת לתארו. הספר אמנם קשה לקריאה בהתחלה, בגלל מורכבותו , אבל שווה להמשיך ולקרוא את כולו. ספר איכותי, חכם, עמוק, ציניות אלגנטית ורמזים ברורים להווה, באמת יצירה גאונית. טוב שיש סופרים ויוצרים כאלה במקומותינו ולא כולם גלו לבבל .

תמי אילת-יגוריתמי אילת-יגורי10/4/2016

וואו. מרשים שכך התרשמת. [ל"ת].