לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
1.2.2011: חושבים שהסגידה למובהקות הסטטיסטית היא אווילית?

1.2.2011: חושבים שהסגידה למובהקות הסטטיסטית היא אווילית?

שפיות זמנית | 1/2/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

חושבים שהסגידה למובהקות הסטטיסטית היא אווילית? יכול להיות שאתם צודקים- מאמר מעניין של ג'ונה לרר מה"ניו-יורקר" מאיר מספר בעיות משמעתיות הנובעות מהאופן שבו מתפרסמים מחקרים מדעיים כיום וסוקר בביקורתיות רבה תופעות שונות הקשורות לעולם המחקר המדעי, ביניהן ה"רדיפה אחרי המובהקות". הרדיפה הזו, אותה אנו מכירים היטב בפסיכולוגיה וברפואה, טוען לרר, מובילה לפרסום סלקטיבי ביותר של מידע, ובעקיפין גם לבזבוז זמן ומשאבים ולטיפולים שגויים הפוגעים בפציינטים. המאמר מראה כי בעיות הנראות לכאורה "טכניות" במבט ראשון, משנות בסופו של יום את אופי המדע בשטח, וגורמות לידע הנחשב מדעי ומוכח להיות מושפע מאוד מאינטרסים ומשגיאות שאף אחד לא טורח לתקן. קריאה מומלצת לכל מי שמעוניין לעשות מדע טוב יותר, או למי שמעוניין לתקוף את העולם המחקרי "מבוסס הראיות" בכליו שלו.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
לינור שגיא
לינור שגיא
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה
לאה שקלים
לאה שקלים
חברה ביה"ת
ירושלים וסביבותיה
עדי אוטמזגין
עדי אוטמזגין
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
מיכל נעים פריד
מיכל נעים פריד
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, כפר סבא והסביבה, פתח תקוה והסביבה
נטע אדלר
נטע אדלר
עובד/ת סוציאלי/ת
ירושלים וסביבותיה
ד"ר פנחס קאסוטו
ד"ר פנחס קאסוטו
פסיכולוג
מורשה לעסוק בהיפנוזה
רחובות והסביבה, מודיעין והסביבה

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צחי ברצחי בר16/2/2011

תוצאות חיוביות שגויות. בעשור האחרון עולה המודעות לתוצאות חיוביות שגויות בקהילה המדעית. מאמרה של ג'ונה לרר מצטרף לקבוצה גדולה של מאמרים שעוסקים בנושא וזוכים לתהודה רבה. דוגמה טובה היא מאמרו של John P. A. Ioannidis - why most published research findings are false, שצוטט עד היום למעלה מ 700 פעמים.

חשוב שכל מי שכותב וקורא ספרות מדעית יכיר את הגורמים לתוצאות שגויות. זאת אחת הדרכים הטובות לשפר את הידע המדעי לאורך זמן.

ירון אבניירון אבני3/2/2011

מובהקות סטטיסטית - לא אווילות אולי אשליה. במאמר משנת 1927 "עתידה של אשליה" כותב פרויד ומסביר את ההבדל בין טעות לאשליה: אשליה היא כל מה שנובע ממשאלה. בסיכום המאמר (שרובו מוקדש להסבר מדוע הדת היא אשליה) - כותב פרויד: " לא, המדע שלנו אינו אשליה. כנגד זה יהיה משום אשליה להניח שממקום אחר כלשהו יכולים אנו לקבל מה שאין המדע מסוגל לתת לנו".
לנוכח הכתרתה של הסטטיסטיקה במדעי החברה כמלכה בלתי מעורערת נשאלת השאלה האם המדע שעליו מדבר פרויד הוא המדע של ימינו אשר משתמש בכלי חשיבה מצומצם וחלקי שנקרא סטטיסטיקה והתפלגות גאוסיאנית?
או שאולי עוסק המדע החדש באשליה, שאינה שונה מהאשליה של הדת כי ל"ראיות" יש פרשנות אחת בלבד (מעשה ניסים לפי הדת או מובהקות סטטיסטית לפי תורת טיפול מונחה ראיות).
המשאלה העומדת בבסיס האשליות של הדת ומדע הסטטיסטיקה היא אותה משאלה - לפשט דברים מורכבים ואולי חסרי משמעות כמו החיים האנושיים.
לא אחסוך מכם את החוויה של קריאת המאמר (של זוכה פרס גתה לספרות - הלא הוא פרויד) אלא רק אביא קטע נוסף מסיום המאמר המשקף את המדע לפי פרויד:
"..התוצאות הסופיות של המדע מותנות - דווקא משום הדרך שבה אנו מגיעים אליהן - לא רק באירגונו של האדם, אלא גם במה שהשפיע על הארגון הזה. ומומנט אחרון הוא, שהשאלה מה טיבו של העולם בלא קשר למנגנון תפיסתנו הנפשית,שאלה זו היא בגדר הפשטה נבובה חסרת כל עניין."
זה מה שמנסים לעשות מי שמנסים לצמצם את ההבנה של הנפש האנושית לניתוחים סטטיסטיים.
אפילו בכלכלה זה לא הצליח - ראו "הברבור השחור" מאת ניסים ניקולאס טאלב.
התפלגות גאוסיאנית איננה הכלי ומעולם לא הייתה אמורה להיות הכלי לניתוח תופעות מורכבות -רק שזה נורא קל ללמד את זה ולבחון את הסטודנטים לפי זה.

דר עידית שלוד"ר עידית שלו1/2/2011

בזכות מדענים כמו Jonathan Schooler. בזכות מדענים כמו Jonathan Schooler הממשיכים לבחון את נכונות ממצאיהם לאורך זמן גם לאחר שקיבלו הכרה מדעית עולמית וממשיכים לככב בכנסים מדעיים יש לנו סיכוי לפתח הבנה טובה יותר של היחסיםהאינטראקטיביים בין התופעה למדידתה. הרעיון של הכהיית האפקט הסטטיסטי כתוצאה מחשיפה ומדידה חוזרת הוא רעיון מהפכני, אף שלדעתי לא מן הנמנע שתהליכי התרגלות והסתגלות מתרחשים לא רק ברמה קוגניטיבית אלא אף ברמה ביולוגית או פיזיקלית, כמו מעין סוג של תהליכי אבולוציה פיזיקליים. אלא שעדין לא חקרו זאת. אחד התהליכים המרתקים בחקר הפסיכולוגיה הוא התקרבותה לשאר המדעים (טבע חברה ורוח) גם מבחינת צורת החשיבה וגם מבחינת כלי המחקר והבנת מגבלותיהם.המרחק בין הבנת הקשר בין mind לטבע, השפעות אפשריות של תהליכיות היסטורית על מדידה והשתנות של תופעות לאורך זמן לשאלות פרגמטיות כמו מה לעשות בפגישה טיפולית הוא עצום. הדרך לצמצם את המרחק הוא באמצעות המשך חקירה, פיתוח כלי מדידה ויושרה מדעית, תוך שימוש בשיפוט ואינטואיציה אנושית בדיוק מהסוג שהתברך בו Jonathan Schooler ודומיו. כותרות מקללות כמו "סגידה למובהקות הסטטיסטית היא אווילית" אינן מקדמות מטרה זו.

בברכה,ד"ר עידית שלו