לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
רבי נחמן מברסלב –  200 שנות מאבק בעצבות

רבי נחמן מברסלב – 200 שנות מאבק בעצבות

אורי ניצן | 6/12/2014 | הרשמו כמנויים

אחד הלהיטים הגדולים ברחוב החרדי נקרא "ואפילו בהסתרה" – השיר מבוצע על-ידי יואלי קליין וילד הפלא נתן פוקס, לפי מלים של רבי נחמן:

"ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה,

בודאי גם שם נמצא השם יתברך.

גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך,

אני עומד, אני עומד, אני עומד."

אפשר להאזין לשיר בלינק הבא, ולנסות לפענח את המלים מבעד למבטא האשכנזי הכבד: https://www.youtube.com...=KcGX2xBaMbw

או לחילופין, ללכת על הגרסה המזרחית היותר ברורה:

https://www.youtube.com...=TpAm-hqKAYk

מדי שנה יוצאים מאות שירים בעולם הזמר החרדי, ולא ברור מדוע דווקא השיר הזה ריגש רבבות וזכה להצלחה גדולה כל-כך. הניגון יפה, אבל יש יפים ממנו, הזמרים טובים, אבל אין בביצוע עצמו משהו יוצא דופן מבחינה מוסיקלית, וגם העיבוד די סטנדרטי. ההשערה שלי היא שהמפתח להצלחה במקרה הזה הוא המקומות בנפש בהן נוגעת מלות השיר, והאפקט הכמו-טיפולי שלהן על המאזין.

רבי נחמן מברסלב (1772-1810) מותח קו ישר ממזרח אירופה של ראשית המאה ה-19 אל לבו של האדם המודרני בראשית המאה ה 21. כנכדו של הבעל-שם-טוב, מייסד התנועה החסידית, התגלה כעילוי בגיל צעיר מאוד ובו בזמן כעוף מוזר עם חשיבה עצמאית וכישרון אומנותי יוצא דופן (עובדה שגם יוצרים כמו קפקה, מרטין בובר, ורבים אחרים, הכירו בה). הוא חי חיים סוערים ומלאי יצירה בשולי המאבק בין המתנגדים לחסידים, ובאופן די עקבי התנכר לרבים מאלה שהלכו בעקבותיו, כינה אותם "אבק שעל דש הבגד", וברח מהם באחרית ימיו לעיר אומן בה הוא קבור. למרות זאת, רבי נחמן השאיר אחריו חסידות חיונית שסירבה למנות לו יורש לאחר מותו, הכריזה עליו כמקור ההשראה הרוחנית היחיד שלה עד לביאת המשיח, וזכתה לכן בכינוי ה"חסידות היתומה". סוד הקסם של החסידות, והפופולריות הגוברת שלה בימינו, טמון ביכולת של רבי נחמן לתת ביטוי ספרותי\פיוטי מלא יופי ועומק לקשיים הפסיכולוגיים וללבטים של האדם בכלל, והאדם הדתי בפרט, בעולם המודרני.


- פרסומת -

"הסתרה" היא מושג מרכזי במחשבת ישראל וביתר שאת בספרות הקבלה, ומצב של "הסתר פנים" מתאר מצבי לחץ ומצוקה שבהם האל נסתר מן האדם. תקופות של "הסתר פנים" הן קשות ומאתגרות משום שהאדם חווה בדידות גדולה ונדרש לגייס את כל כוחות האמונה שלו כדי לשמור על אופטימיות ולהאמין שיהיה טוב.

מלות השיר של רבי נחמן עוסקות במצב של "הסתרה בתוך הסתרה" המתייחס לאנשים שגם "הסתר הפנים" של האלוהות נסתר מהם; זה נכון על-פי החשיבה הברסלבית לחילוני שחי תוך התעלמות מהאפשרות שהאל קיים אך נסתר ממנו, ונכון לא פחות גם לאדם חרדי שבטוח שהתגלות האל בחייו היא מלאה ולא נותרו חלקים שנסתרים ממנו. רבי נחמן דורש מהאדם עוד ועוד התבודדות ותפילה (טכניקות הפולחן המרכזיות עבורו) כדי לבוא במגע עם נוכחות כמה שיותר מלאה של האלוהים, וכך להגדיל את כוחות החיים שחבויים בו.

אני רוצה להציע פרשנות נוספת שיוצאת וחוזרת אל מלות השיר ואל המשמעות התירפואטית

שלו; פרשנות לפיה "הסתרה שבתוך ההסתרה" מסמלת מצב של בדידות כפולה בה לא רק פני האל נסתרות מהאדם, אלא גם פניו של האדם עצמו, או חלקים מהעצמי שלו, נסתרים ממנו. אנשים שסובלים מדיכאון מתלוננים לעתים קרובות על תחושות מסוג זה, תחושות ש"אני זה לא אני", ש"אני לא מכיר את עצמי", שחוויית העצמי השתנתה (לרעה בדרך-כלל). במקרים אחרים התחושות הן של דה-פרסונלזיציה (תחושת זרות כלפיי חלקי גוף ממשיים או הגוף כולו), ובמקרי קיצון זה מגיע עד כדי חוויה ניהיליסטית של היעלמות חלקי גוף ("אין לי מעיים", "המוח שלי נרקב") או שימת קץ לקיומו של הגוף (התאבדות).

רבי נחמן סבל ככל הנראה מהפרעת מצב-רוח ציקלית, ועדויות לכך קיימות בשפע בכתבים שלו ובביוגרפיה שכתב עליו אריה גרין ("בעל הייסורים"). מה שמגביר עוד יותר את החשד לאבחנה היא העובדה שמעטים ההוגים שהקדישו מחשבה רבה כל-כך לעצבות ולייאוש של האדם ולדרכים להתמודד אתם כמו רבי נחמן. ההסבר שניתן באופן מסורתי לעצבות של ה"צדיק" הוא שבהיותו בהסתר פנים הקשר שלו לאלוהות והיכולת שלו להשפיע ב"עליונים" נחלש, ושחווית המרחק מהאל מפילה עליו את העצבות. בהתאמה לכך, תקופות של ההתרוממות או מאניה מתוארות כימים של "הארת פנים" ואז הצדיק יכול לשמש צינור דו-כיווני לתפילות שעולות מעלה מן החסידים ולשפע שיורד מטה מהאל.

השורה הראשונה בניגון ה"הסתרה" מתארת בפשטות את מצב ה"עצבות" (דיכאון) – "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה". כאמור, תמציתו של מצב זה היא חוויית בדידות מצמיתה בה גם "האחר" נעדר (אלוהים נסתר ואדיש למתרחש) וגם האדם החולה נסתר וזר לעצמו; מי שסובל מדיכאון חסר תקווה בנוגע לחייו, ומיואש מעצמו ומהאפשרות שמשהו או מישהו חיצוני יכול לעזור לו. תקופות כאלה מתאפיינות באדישות של האדם, רוגזנות ותחושות ניכור כלפיי הסובבים, דלדול יצירתי והיחלשות כוח התפילה והאמונה אצל אנשים דתיים. אחד הביטויים המובהקים לעצבות, אליבא דרבי נחמן, היא האוננות (קונקרטית וסימבולית), שמסמלת את האי-חיות ואת הקושי האינהרנטי של האדם לממש את עצמו, ונתפסת בחשיבה המיסטית כ"קלקול גדול" וכפגיעה קשה ב"ברית" בין האדם לאל. זה אולי ההסבר לעיסוק האובססיבי של רבי נחמן בתיקון של חטא הוצאת הזרע לבטלה, ולפרסום "התיקון הכללי" שעד היום משמש את חסידיו כתרופת פלא לעבירה החמורה.

השורה השנייה בשיר מתייחסת לנוכחות מיטיבה כלשהיא גם במעבה הדיכאון - "בודאי גם שם נמצא השם יתברך". להבנתי יש כאן אמירה של רבי נחמן על כך שגם במעמקי הייאוש, "בהסתרה שבתוך ההסתרה", גם שם ישנה נוכחות חיובית, ושתמיד נשאר חלק בריא בנשמת האדם שיכול לשמש אותו כזיז להיאחז בו ולהישען עליו בטיפוס מהבור העמוק שאליו נקלע. במושגים טיפוליים הניסוח יהיה שכמעט תמיד ישנו חלקיק אובייקט טוב שהופנם מתי-שהוא ושהמטופל יכול לשאוב ממנו כוח ולהיעזר בו כדי להוריד רגל מהמיטה, ליצור קשר עין עם אדם אחר, או לסגת מהאקט האובדני. לעתים קרובות, אחד הדברים הראשוניים שעושים במהלך התערבות במשבר דיכאוני זה לעזור למטופל לזהות ולבוא במגע עם האובייקט הטוב הזה.

בשורות האחרונות של השיר רבי נחמן פונה למי ששרוי בעצבות ואומר לו שגם בימים הקשים ביותר הוא נמצא שם עבורו, ושהמלים שהגה עומדות ונכונות לסייע ביציאה מן הבוץ ובהחלמה:

"גם בימים הקשים שעוברים עליך

אני עומד, אני עומד, אני עומד".

המטפל, בהקבלה לכך, לא צריך לומר דבר כזה או אחר, אלא בעיקר "לעמוד" – יציב ועקבי בעמדה הטיפולית שלו, ולהישאר כזה גם אל מול הרגשות הקשים שעשויים להתעורר במהלך טיפול בחולה עם דיכאון. רבי נחמן היה "רופא נפשות", ונכתב בשמו ש"הנפש היא יקרה מאוד, צריך להיות זהיר בה ולשומרה מאוד". מתוך ההיכרות שלו עם תסמיני הדיכאון היה מסוגל להבין באינטלקט וברגש את חוויית העצבות, ולתמצת את הדבר היקר ביותר שהמטפל יכול להעניק למטופל: "אני עומד". טיפלתי לאחרונה באדם שסבל ממשבר דיכאוני, ואחרי שהתאושש מהשלב החריף אמר לי ש"הזיכרון הכי משמעותי מהפגישות הראשונות הקשות שלנו זה שעמדנו פה ליד הדלת, ואמרת לי שאתה דואג לי – בלי פתוס". יכולת המטפל לשרוד, ולשמר את הסטינג הטיפולי ואת התקווה, זוכות להתייחסות נרחבת בספרות הפסיכו-אנליטית, וגדולתו של רבי נחמן מתבטאת בתמצות האיכות הטיפולית הזאת בשתי מלים: "אני עומד".


- פרסומת -

תוך כדי כתיבת הבלוג נזכרתי במספר מטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות שבחרו ברבי נחמן כלפיד שלאורו הם חוזרים בתשובה, כשלא פעם מדובר בחולים פסיכוטיים ומפורקים. בשיחות הספורדיות שקיימתי אתם על רבי נחמן התרשמתי שלמלים הקולעות שלו, לתורות שלו, יש לפעמים את הכוח לאסוף מטופל ולאפשר לו להתארגן סביבן במידת מה גם במצבים הקשים ביותר. כאילו שמלים מסוימות, ודווקא המלים האלה, יכולות לשמש באופן לא מודע לסתימת החורים (קטנים וגדולים כאחד) במעטפת הנפשית שלנו, וכך להפחית רמות חרדה ואת האנרגיה שדוחפת לפירוק, ולהעניק תחושה שאנחנו מוכלים יותר בתוך עצמנו – הן מבחינה מנטלית והן מבחינה גופנית. ההצלחה של ניגון ה"ההסתרה" בציבור הרחב קשורה, אם¬-כך, לכוח הלא מודע של המלים, וליכולת שלהן להעניק לכל אחד מהמאזינים את הידיעה שיש משהו בעולם שעדיין עומד, ושהוא לצידם.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: דיכאון ומצבי רוח, פסיכותרפיה, אמפתיה
חוה גולדברג
חוה גולדברג
עובדת סוציאלית
תל אביב והמרכז
טלי פרנקל-הוכמן
טלי פרנקל-הוכמן
פסיכולוגית
מודיעין והסביבה
ארנון נחמיאס
ארנון נחמיאס
עובד סוציאלי
מטפל זוגי ומשפחתי
רחובות והסביבה, מודיעין והסביבה
ד"ר אינס צור
ד"ר אינס צור
פסיכולוגית
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
אריאל בן-אבי
אריאל בן-אבי
עובד סוציאלי
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
גיא קליגמן
גיא קליגמן
פסיכולוג
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של אורי ניצן

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צליל קדםצליל קדם11/4/2015

ולא יותר יפה לומר "פסיכוזה" בציטוט כמו זה?. "שעה שאדם אינו יכול עוד לומר 'אתה' [...] אל האלוהים הבלתי ידוע, [...] על ידי אמירת 'אתה' בכל לבבו אל אדם אחר ידוע וחי, [...] כאדם הרי הוא כאילו עבר ובטל מן העולם" (בובר, 1962, עמ' 69). - בודהא היה חותם לכם על הרדוקציה הזו כאן! מסתבר שהזולת אינו הגיהנום דווקא - אלא אולי גן עדן כאשר באמת איכפת?

(יותר יפה גם אליבה דה אסתטיקה האוקהמית - למה צריך דואליות כשהטבע החסכן מטבעו מאפשר להספק באחדות אחת? והרי בקבוק קליין סכיזופרני תמיד יהיה יותר שלם ומיוחד מוקטור מושטח רגש של עמידה מכוונת מן הצד..לא כברוש. לא בבת אחת... )

צליל קדםצליל קדם11/4/2015

שי - שמחתי לקרוא את מתנתך שלך וסליחה שלא מעריכה יתר על המידה את כושר העמידה. בעצם הפרשנות הנפלאה בעיני של אילה ושי - אחת היא - באותה דיאלקטיקה שבין מצב איון הגבולות סובייקטאובייקט-מציאות -
"שעה שאדם אינו יכול עוד לומר 'אתה' [...] אל האלוהים הבלתי ידוע, [...] על ידי אמירת 'אתה' בכל לבבו אל אדם אחר ידוע וחי, [...] כאדם הרי הוא כאילו עבר ובטל מן העולם" (בובר, 1962, עמ' 69)." - דהיינו האדם החי והעולם הופכים אחד עם האל או האונתולוגיה כולה או בדומה ללוינס - לקריאתו של הזולת
לבין החזרה מהתאחדות הנירוונה והסמסרה = סטורי לעמדת המדען החוקר ומתבונן מן הצד - באותו גילויכיסוי מסתירמסביר פנים יחיד ומיוחד
הערך הזה של הזכות להיות שונה המחולל תמיד כשהוא עומד בצד,
בידי רופאים אחוזי חרדות קיומיות כי קרבנות חטאם הם העומדים עליהם תמיד במטרה להרוס ולכלות...
בעוד כל הקדוש ברוך וחכם לעולם לא מדבר אל ליבם ולכן חרדים בכל גיא צלמוות שלא יצילם מידם...

צליל קדםצליל קדם11/4/2015

באמת לא הבנת את הסוד? (לא מפתיע - מה כבר אפשר מן הרופא הטוב לצפות?). אולי השיר הזה מדבר לאותם החשים זרים בגופם ובסביבתם כי אם יחשפו את אמיתותם יחרגו מהסגולה הטובה מותר האדם? ("שקר הוא זכות היתר היחידה המבדילה בין האדם לבין כל היצורים האחרים" - מתוך "החטא ועונשו" כמובן).

ובמחילה מעמידת צוקך האיתן, לא סבורה שאתה עוזר למישהו בהיותך עומד...
והופך את החוויה האוקיאנית לפתולוגיה ככל פסיכיאטר מנוון

אולי נסה את "דלדול היצירה" נוסח ר. נחמן
מאחורי הפרגוד או בחדר משלך,
ואז אפילו אם תתאבד כמו וריג'יניה וולף - הרי שכבר הענקת משהו הרבה יותר חשוב מסתם שמירת דמי קרבנותיך בעודך עומד ברוב כבוד
כל כך פשוט להציע פרשנויות רבות למי שאינו רופא מתנשא -
שהקסם בשיר אולי נובע , בנוסף לניגון המרתק עד הקצה -
למשל מכך שאושר להסתתר אך אסון לא להימצא?
(מקווה שלא צריכה לציין בפניך את מקור הציטוט הזה...)

יפעת פרסיפעת פרס14/12/2014

אלוהים בטיפול.
מעניין מאוד, ובתור מטפלת ״חילונית״ , שיש לה אלוהים מעלה בי תהייה - ואולי חלק מהמטפלים עם חלק מהמטופלים, יכולים להביא את הנוכחות האלוהית אל הטיפול. אולי אפשר שגם המטפל יהיה ה״ עומד״ ויחד עם זאת לחבר את המטופל להרגשה שיש עוד משהו, מלבדינו, בני האנוש ש״עומד״, ששומר, שנמצא איתנו תמיד.
האם בהכרח עבודתו של המטפל היא להחליף את אלוהים? אולי אפשר גם וגם?

יוני בארייוני בארי14/12/2014

תיקון טעות -אני עומד. יש לך איזו שהיא אי הבנה במשמעות המילים: אני עומד אני עומד. ה'אני' מיוחס אל ה יתברך ולא אל ר' נחמן כפי שאפשר לטעות . והכוונה ברורה שהאלוקים עומד גם מאחורי ההסתרות ויש לו בהם מטרה וכוונה ואינם 'יד הגורל'
מלבד זאת שיש ביקורת בציבור החרדי על כך שנתברר שהמילים גם מאחורי הדברים הקשים וכו' שהופקו כשיר מתוך דברי ר נחמן, אינם כלל מילים של ר נחמן אלא של אחד הרבנים שהוסיף ביאור למשפט הראשון, אפי' בהסתרה שבתוך וכו'.

שי גילשי גיל8/12/2014

לאורי. שמחתי לקרוא את הרשימה ואת פרשנותך לביטוי: "הסתרה שבהסתרה" בהקשר הטיפולי.
חשבתי שאתה עשוי למצוא עניין במאמר שפרסמתי כאן בעבר: בין כלות הנפש להיתכללות נפשית, בקישור הבא:
http://www.hebpsy.net/a....asp?id=2590
שי

אילה אילוזאילה אילוז8/12/2014

סודות וקשיים. מעניין הפירוש שאתה נותן לדברים. למרות שאני מכירה את מושג ההסתר, לדעתי, הסתרה נוגעת לסודות הכמוסים בלב האדם, והידיעה שגם בדברים אותם אנו מסתירים ובהם אנו מתביישים נמצאת נוכחות אלוהית, מרגיעה ומנחמת. גם אם עשיתי דברים אסורים למשל, האל שם אתי ובהם, ביטוי אחר לאמירה שנבראתי בצלמו.
באותו אופן נותנת משמעות הידיעה, שהדברים הקשים שאנו עוברים בחיינו אינם חסרי פשר, אלא האל עומד גם מאחוריהם. יש בכך משהו שמעניק משמעות לסבל, בהיותו או תוצאה של דברים או חלק מתהליך שעלי לעבור בדרך החיים, ומוביל למשהו שיש לו משמעות.
רבי נחמן מברסלב היה ללא ספק מבין גדול בנפש האדם ומשורר. לעומת זאת הלחן והביצועים לשיר מאכזבים בעיני, וגורעים מתחושת החיבור שקורית כשקוראים את הטקסט. זאת בניגוד לשירים אחרים שמוסיפים איכות נוספת, מזככת לשיר, כמו קול גלגל או אנא בכוח.

עמית פכלרעמית פכלר7/12/2014

I'm still standing, yeah, yeah, yeah. יפה, כי נובע מזה ש'החזקה', 'הכלה' ו'עמידה ב-' הן שלוש צורות של אותה עמדה טיפולית. ושמירת הסטינג שאתה מזכיר בחטף, אורי, היא בעיני אחת הצורות המדידות של עמידה בפרץ מצד המטפל, ושל יכולתו לשאת את חרדות ההתפרקות של המטופל. בולאס, לעומת זאת, לא עומד בכך לדעתי, ובספרו האחרון Catch them before they fall מתאר כיצד הוא טס לחדר בית המלון בו שוהה מטופל בהתמוטטות ואינו מש מצדו עד להתאוששות, הכל כדי למנוע אשפוז פסיכיאטרי. הירואי, אבל גם אומניפוטנטי ופתייני.
ולגבי ההסתרה שבתוך ההסתרה, רעיון דומה מופיע אצל ויקטור פראנקל בספרו 'האל הלא-מודע'.