פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
תאי מח בצלחת פטרי - על פריצת הדרך האחרונה במחקר התרופות הפסיכואקטיביות

תאי מח בצלחת פטרי - על פריצת הדרך האחרונה במחקר התרופות הפסיכואקטיביות

שפיות זמנית | 3/9/2014 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בשנות ה40-60 התרחשה סדרה של תגליות משמעותיות בתחום התרופות הפסיכואקטיביות ששינו את פני הטיפול בהפרעות נפשיות , אלא שמאז לא נרשמה פריצת דרך משמעותית בפיתוח תרופות המיועדות לטיפול במחלות נפש נפוצות ביניהן סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית ודיכאון.  לאחר שמספר חברות מחקר גדולות התייאשו וצמצמו את מושקעותן בחיפוש אחר תרופות פסיכאטריות, שב והתחדש המחקר בעקבות פיתוח של שיטה מחקרית חדשה ומעוררת תקווה שעשויה להביא להתפתחויות משמעותיות בתחום:

טכניקות ששוכללו במהלך השנים האחרונות במעבדות ברחבי העולם מאפשרות לקיחת תאי עור והפיכתם לתאי גזע שיכולים בהמשך להתמיין לתאים מסוגים שונים. במסגרת המחקרים הנוכחיים, תאי גזע הנלקחים מאנשים עם סכיזופרניה ואוטיזם, משודלים, על ידי מניפולציות שונות, להפוך לתאי מח מתפקדים. אמנם תאי המח לא מייצגים את פעילותו החשמלית הענפה של המח על שלל הקשרים והמעגלים המאפיינים את פעילותו, אך פיסת התאים המצומצמת הזו מאפשרת לערוך בחינות מולקולריות מעמיקות ולהבין מעט יותר מה הבעיות בתאי מח אלה, כמו כן - ניתן לבחון השפעת תרופות ניסוייות שונות על תפקוד אותם תאים.

במאמר מרתק ונהיר שהתפרסם באתר 'אלכסון', סוקר דייויד רוטמן, עורך ב  MIT Technology Revie, את ההתפתחויות האחרונות בתחום פיתוח התרופות הפסיכאטריות, ובתוך כך חושף בפני הקורא את המידע המצומצם שאספו חוקרי המח במהלך עשרות שנים של מחקר, בכל הנוגע לפעילותו של המח האנושי.  מתסכל ומעורר תקווה כאחד. מומלץ מאד לכל מי שמבקש להתעדכן בחדשות הכי לוהטות בתחום הטיפול הפסיכואקטיבי.

אף על פי שאין ספק כי אנו זקוקים לפתרונות טובים יותר, עד לאחרונה פשוט נגמרו לחברות התרופות כל הרעיונות המוצלחים. התרופות שפותחו בשנות ה-50 וה-60 התגלו במקרה, ואף אחד לא ידע איך או למה הן עובדות.. "מבדיקת התרופות האלה השתמע שדיכאון נובע מרמות מעט נמוכות של סרוטונין וסכיזופרניה מרמות מעט גבוהות של דופמין," אומר תומס אינסל(Insel), העומד בראשNIMH. "אבל המוח פשוט לא עובד ככה. המוח הוא לא קערת מרק; הוא רשת מורכבת של רשתות." מחלות פסיכיאטריות כגון סכיזופרניה, דיכאון קליני והפרעה דו-קוטבית, אומר אינסל, "הן הפרעות יסודיות במעגלי המוח." רק בשנים האחרונות, הוא מוסיף, טכנולוגיות כמו אופטוגנטיקה מאפשרות למדעני מוח לשנות את צורת החשיבה שלהם מ"מרקים לניצוצות" – דחפים חשמליים – ולהתחיל לחקור את המעגלים המעורבים בהפרעות הפסיכיאטריות. ובכל זאת, הוא אומר, החיפוש אחר תרופות מתקדם באטיות בגלל "הבורות המהותית שלנו בכל הנוגע למוח."

לקריאה נוספת בדבר יעילותן המוטלת בספק של תרופות פסיכאטריות מהזן הישן, יכולים לעיין בסדרה 'תרופות פסיכואקטיביות - לא מה שחשבתם', מאת ד"ר דורית שיקיירסקי


עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות לפוסט זה.