פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
בהמשך לפוסט פסיכואנליזה ובודהיזם

בהמשך לפוסט "פסיכואנליזה ובודהיזם"

ד"ר ניצה ירום | 16/12/2010 | הרשמו כמנויים

הופתעתי ממספר התגובות הגדול,"פסיכולוגיה עברית" הוא ביטאון מקצועי שבו אני מביעה את דעותיי בנושאים מקצועיים שונים. שום פוסט שלי עד כה לא זכה לכל כך הרבה תגובות, מה שמראה שנושא טרנדי חשוב יותר מנושא מקצועי.
ולהלן תשובה כללית:
הבודהיזם הוא דת. מי שאיננו מאמין - יפתח כל אנציקלופדיה - הבודהיזם מוגדר כדת.
ברמה האישית – מקובל עלי שאיש באמונתו יחיה, בעיקר אם היא עוזרת לו בחייו. בכל דת יש אמירות כלליות ומנטרות שניתן להתאימן לכל אירוע ובכך הדת הבודהיסטית אינה שונה במהותה. כמובן שיש אנשי מקצוע שדתיותם באשר היא (כולל הבודהיזם) הינה יסוד מוסד בחייהם.
ברמה המקצועית – הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה הן בעיקרן דיסיפלינות מקצועיות שנועדו לטפל באנשים במצוקה.
הפסיכואנליזה הפכה גם לתשתית למדעי הרוח למיניהם.

מה שהביא אותי לכתיבת הטור שבו אנו דנים הינה התופעה המתפתחת של פניית פסיכולוגים אל הדת הבודיסטית,
מה שלדעתי מעיד על מצוקה מקצועית, הדורשת, מעל לכל, מאמצים להבין את הסיבות למצוקה והתאמת שיטות הטיפול לצורכיהם ואורח חייהם של מטופלים במאה ה-21.

טענתי העקרונית הינה שההיאחזות ברוחניות אופנתית היא אמונת שווא בפתרון קל וזמין, היא לא שילוב בין גישות (דת ומקצוע הם לא שילוב).

תגובות הקוראים לא רק מאשרות טענה זו ומראות שאנשי מקצוע לא מעטים לא רק פונים לבודהיזם, אלא גם מיישמים דתיות זו באופן מעוות: שהרי בניגוד למהות הבודהיזם, הגורס התמקדותו של כל אדם בעצמו, ישנם קוראים המטיפים לאחר (לי) ללמוד (את דתם). יש המחברים ידע ואמונה בלי הבחנה, בדברם בנשימה אחת על איינשטיין ובודהה, מה שהינו שטות גמורה.


עוד בבלוג של ד"ר ניצה ירום

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אורן בלסאורן בלס11/10/2011

טרנד או מדע. להלן קישור כינוס של מעל מאה מחקרים שנערכו בשנתיים האחרונות על מדיטציה ופסיכולוגיה

http://kspope.com/hospices/meditation.php

עכשיו צריך לעשות קצת יותר מלהתרשם מבחוץ ערך באנציקלופדיה כדי להחליט על הערך של מגמות האינטגרציה בין פסיכולוגיה ובודהיזם כדי להביע דעה.

באמת במה שנוגע לפרקטיקה בת 2500 שנה ופרקטיקה בת מאה שאלות של טרנד הן לא העניין

אלון קדםאלון קדם3/1/2011

טרנד בן 2500 שנה. ניצה חישבי לרגע קט כתבת במאמר כי הפנייה לבודהיזם מעידה על בעיה שקיימת בפסיכולוגיה ובפסיכואנליזה בשל אי התאמה לצורכי האנשים שחיים במאה ה21 אם כך מדוע לפנות לפרקטיקה שמקורה לפני 2500 שנה?האם שמעת על טרנד בן 2500 שנה ?אני לא !אז אולי יש טעם נוסףבפניה ובחיפוש מלבד הענין "הטרנדי".אנשים מגיעים אל הפסיכולוג כי הם סובלים אנשים פונים אל המאסטר כי הם סובלים .האם תוכלי לברור בין סבל לסבל זה לפסיכולוג וזה למדיטציה ?

בוריס זסלבסקיבוריס זסלבסקי19/12/2010

מחזק את ניצה. ישנו הבדל גדול ומשמעותי מאוד בין בחינה מדעית וזהירה של חוכמות עתיקות מתרבויות שונות בכדי לבדוק מה היא התועלת שניתן להפיק מהן (כך למשל יש הרבה מאוד תרופות שפותחו בעקבות מידע שהתקבל ממסורות רפואת צמחים עממיות) לבין תרגול,שילוב ואינטגרציה של דתות/אמונות/תורות רוחניות למינהם בטיפול ללא כל תהליך של מחקר והערכה מגמה המבליטה את המשבר בו נמצאת הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה בפרט והחלקים גדולים בחברה המערבית בכלל
אשר במקום להתקרב ולאמץ את השיטה המדעית והשגיה, צועדים הישר על המאה הימי הביניים בשם הרלטיוויזם וה"חלקים שאינם ניתנים לבחינה מדעית".

אינני שולל את הבודהיזם והתועלת שאספקטים כאלה ואחרים בו יכולים להביא למטופלינו אלה טוען כי הדברים צריכים להחקר ולהיבדק ולהוכיח את עצמם ככאלה.

אילה אילוזאילה אילוז18/12/2010

כמה חבל, ניצה. שלאחר ימים, שבהם לא הגבת, והיתה לך האפשרות לעבד רגשית, לבדוק ולשקול את תגובותיהם של האנשים לדברים שכתבת, זוהי תגובתך.
התגובות לדברים שכתבת לא נובעות מכך שזה נושא טרנדי, לא מכך שהמגיבים הם מאמינים בני הדת הבודהיסטית, ובודאי לא מכך, שבודהיזם הוא פתרון קל וזמין (לאמיתו של דבר זאת עבודה קשה). איש אינו מטיף לך ללמוד את דתו. ועם זאת, לו היית מתגברת על התנגדותך לקריאה בתחום, סוגיה מרתקת מבחינה פסיכולוגית, היית נוכחת לדעת, שהאמירה שבודהיזם גורס התמקדות של כל אדם בעצמו, היא שגויה.
אני יכולה להעיד על עצמי, שבודהיזם אינו הדת שלי. גם הפסיכולוגיה או הפסיכואנליזה אינן הדתות שלי. אם ארצה בכך או לא, אני יהודיה, וגם לעובדה זו יש לי רגשות מעורבים.
אני סבורה, שכאנשים איננו יכולים להימלט ממקומן של אמונות בחיינו, ואני מקבלת את עמדת הפסיכואנליזה, שלא נכון שנישאר מקובעים בעמדותינו. לדעתי חשוב שנלמד עוד ועוד דברים, בתהליך חי ומתפתח, שבו אחדות מהאמונות היוצרות את השקפת עולמנו מתחזקות, ואחרות מפנות את מקומן, להשפעות נוספות, וחוזר חלילה.
הבודהיזם הוא גישה המנסה לשלב בין תהליך התפתחותי שעובר הפרט, לבין נסיון להפחית את הסבל בעולם, מתוך מחויבות מוסרית עמוקה לעולם ולאדם. כמו גישות אחרות, המתיחסות למורכבות הקרויה אדם, יש לו חסרונות לא מעטים בצד יתרונותיו. יחד עם זה ביטול גורף שלו כדרך התיחסות לשאלה כיצד נכון לחיות, היא בעיני ויתור על חוכמה עמוקה, העשויה להעשיר אותנו כבני אדם וכמטפלים.