חמץ | יעל סלסקי

חברי הקהילה | 9/4/2014 | 7,646 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

לך, שחמץ היא אחת המילים שהכי מפחידות אותך בחודש ניסן:

הוא קטן, משנה צורה, מסתתר,

מפתיע, נעלם, וצץ במקום אחר,

סוג של שֶד.

הרבה את מוכנה לעשות כדי להשמיד אותו:

לטאטא ולצחצח,

לנקות פנלים,

להתכופף, לראות לאן הוא בורח,

להסתכל לו בפָּנים.

הוא עושה נפלאות, מרחף בכל מקום,

הוא יגיע רחוק,אם רק תלכי לישון.

אולי לחלון הוא פתאום קפץ?

אולי תחת כריות הספה הוא נלחץ ונמחץ?

את יושבת ונחה ופתאום מזנקת,

המרפסת!

כאילו בחוץ, אבל גם זה הבית,

סמרטוט,

מהר זה דחוף,

את אומרת: הזדמנות,

אם לא עכשיו אז אי מתי,

לנקות ארובות, לרענן לנער,

לפני שהאביב גומר להתעורר.

אז ככה,

אפשר גם אחרת,

חמץ הוא גם חבר,

הוא כאן כדי להישאר,

הוא לא עוזב גם כשאת כועסת,

רוצה לראות אותך נרגעת, מתפייסת.

קחי בשתי ידיים את האפשרות להעביר אליו הכל,

לנקות איתו גם את מה שלא יורד אפילו עם ליזול.

סוף סוף מישהו לא נבהל מזה שתתני לו בראש,

הוא נישאר, אין לו ממה לחשוש,

הוא יודע שאין שחור ולבן,

יש צבעוני,

שאין נקי מושלם, אפשר להיות מקום שני.

תנוחי עכשו,

שלבי ידיים,

הכל בסדר, לא לדאוג,

זו רק יציאת מצריים.

"כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא בערתי, לבטיל ולהוי הפקר כעפרא דארעא"