מקורות

מאמר לציבור הרחב שהתפרסם בגליון מגזין "בבקעה", יולי 2006 . רוב בני האדם חולמים מספר פעמים בעת שנתם. תופעה אוניברסלית זו שסקרנה את דמיונם של רבים משחר ההיסטוריה האנושית עדיין מהווה את אחד ממוקדי המחקר של מדע הפסיכולוגיה. יותר ויותר מסתבר לחוקרים שלחלימה עשויים להיות תפקידים משמעותיים בשמירה על תפקוד מאוזן ותקין בעת ערות. על פי מספר תפיסות פסיכואנליטיות החלום מהווה את אחד מכלי הביטוי המרכזיים של הנפש הלא-מודעת. פרויד שסלל את תשתיתה של הפסיכולוגיה המודרנית ועשה זאת גם בתחום הבנת תפקידי החלום, טען שתפקיד החלום להסוות ולמנוע עלייתם למודעות של תכנים מודחקים ובלתי רצויים. יונג שהיה תלמידו ובהמשך פורץ דרך בעצמו, סבר בניגוד לכך שהחלום הינה שפת הסמלים של הנפש הלא-מודעת המבקשת לבוא לידי מודעותו של החולם ובכך לסייע לו בדרכים שונות להגיע ליתר איזון בחייו.

 

תיאוריית הארכיטיפים של קרל גוסטב יונג ניזונה ממחקר מעמיק באתנולוגיה ודת השוואתית ומניסיון קליני רב שנים. ארכיטיפים ציינו עבורו תבניות מנטליות אוניברסליות שבאו לידי ביטוי בכל תחומי ההוויה האנושית, החל בפעולות אינסטינקטיביות וכלה בהשערות פילוסופיות. ארכיטיפים הינם נחלה של מורשת משותפת למין האנושי בכללותו, ולמרות היותם בלתי גלויים ומתחת לפני השטח, ניתן למצוא להם ביטוי שורשי בסמלים, מיתוסים, סיפורי פיות, טקסים דתיים, חלומות וחזיונות של בני האדם. יתרה מזאת, אופן התגלמותם חושף דמיון רב בין תרבויות (שלעיתים רחוקות אלפי מילין אחת מהשנייה ומופרדות במכשולים גיאוגרפיים) ותקופות היסטוריות שונות. מופיע באתר המגזין E-MAGO

 

המאמר מנסה לתאר את הנושאים המרכזיים בפסיכולוגיה קלינית דרך המיתוסים. דגש מיוחד הושם למשאלה הפאוסטיאנית.

 

"חלומות הם סרט המיועד לעיני צופה אחד בלבד – החולם, ואילו הסרטים מאפשרים לנו לחלום ביחד", אומרת רות שריג במאמרה. אין ספק שהקולנוע הוא אחד משדות היצירה הגדולים של דורנו, ובעזרת דוגמאות מאלפות מסרטים ידועים מוליכה אותנו הכותבת בין עולם הנפש לאומנות הקולנוע – מסע המעשיר את הבנתנו בשני התחומים הללו. מתפרסם ב"חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה

 

נעה בלס עוסקת מזה שנים רבות בטיפול במוסיקה. היא פיתחה שיטות מקוריות להגיע באמצעות המוסיקה לאוכלוסיות של מטופלים שדרכי טיפול אחרות נואשו מלעזור להם. במאמרה משתפת אותנו נעה בנסיונה ובחידושיה בעזרת דוגמאות מאלפות מחדר עבודתה. מתפרסם ב"חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה

 

בהקדמה למאמרה מספרת הגרפולוגית דבורה הראל על חלום שחלמה ובו פרצו גנבים לביתה ונטלו עמהם חפצי ערך בעלי מטען רגשי-אישי לחולמת. בין אם החלום עוסק, כטענתה, במאמר אשר כתבה לחוברת ובין אם לא – אין ספק שניתוח גרפולוגי של כתב יד הוא בבחינת פריצה לעולמו הפנימי של האדם באמצעות מפתח שהוא בידו הגיש ל"פורץ"... דבורה הראל עורכת במאמרה ניתוח פסיכולוגי של כתב יד על יסוד מחקריה שבהם בנתה גשר בין הגרפולוגיה לבין תורת הטיפוסים של יונג, וכ"מקרה" לניתוח בחרה ביונג עצמו. הניתוח מבוסס על כתבי יד של יונג מתקופות שונות בחייו. מתפרסם ב"חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה

 

כאשר הפסיכואנליזה החלה להתמקד ביחסי מטפל-מטופל, ופסיכולוגים נטו לראות בכל זוג אובייקטים שמופיע בחלום את דימוי המטפל והמטופל, התעוררה השאלה המביכה: מה מסמל המטפל כשהוא מופיע בחלום? שאלה זו זוכה למענה מפורט במאמרה של עדית אנקורי הפורשת את המשמעויות הסימליות של המטפל והטיפול בעולמוה פנימי של המטופל. מתפרסם ב"חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה

 

"אם היתה ניתנת לי הזדמנות נוספת", אמר יונג, "הייתי בוחר לחיות אותה במזרח". פרופ' יענקל'ה רז, ראש החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת ת'א, בחר כבר "בהזדמנות הראשונה" לחיות בין שני העולמות ולבנות ביניהם גשר שעניינו פסיכולוגיה בודהיסטית. בראיון אתו נפרשת תפישה מעמיקה ומקורית אותה פיתח על יסוד מחקריו והתנסותו העשירה בתרבויות מזרח אסיה. מתפרסם ב"חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה

 

מאמר מאת יעל האפט פורסם באתר החברה היונגיאנית הישראלית

 

המאמר פורסם באתר החברה היונגיאנית הישראלית.

 

ראיון עם יעל האפט ורדית פברן

 

מאמר מאת ד"ר שאול באומן,פורסם באתר החברה היונגיאנית הישראלית