מקורות

במשך שנות עבודתי הרבות כפסיכותרפיסט טיפלתי בעשרות מתכנתים, כולם בעלי תואר ראשון ושני במדעי המחשב מאוניברסיטאות, ומה שאפיין אותם יותר מכול היה פרפקציוניזם, וורקוהוליזם, הבנת דברים ברמז ועוד . בסרטון הנוכחי חבשתי את שני הכובעים שלי, כאיש אקדמיה חוקר וכפסיכותרפיסט, וניסיתי לשלב בין ניסיוני כמטפל לממצאי ניתוח-על מרשים של 19 מדגמים שבדק אלו תכונות אישיות מאפיינות מתכנתים. באופן לא מפתיע, התכונות הבולטות היו מוכוונוּת (conscientiousness) ומופנמות. באופן הנוגד את הסטיריאוטיפ המסורתי של תפקיד המתכנת, בלטה רמה גבוהה של פתיחות לחוויה. ייתכן שתכונה זו עולה מהשתלטות הטכנולוגיה הווירטואלית על התקשורת הבינאישית (התכתבות ומגעים ברשתות חברתיות) העולים בקנה אחד עם הקמת מיזמים (סטראטאפים). אולם, הסיבות בגללן מתכנתים פונים לטיפול הן חרדה חברתית הנובעת ממופנמות ופחד מכישלון הנובע מפרפקציוניזם.

 

בהרצאה זו נעמוד על המשמעות הכפולה של פרפקציוניזם, תופעה הזוכה להערכה בחברה המערבית התחרותית וההישגית, אך גם מאפיינת יותר ויותר הפרעות נפשיות. כן נעמוד על מאפייני הטיפול הפסיכולוגי בתופעה.

 

הרצאה זו נדבר על הקשר ההדוק שבין צורך בשלמות (פרפקציוניזם) והתמכרות לעבודה (וורקוהוליזם). כל אחת מהתופעות מזוהה עם הצלחה וזוכה ליוקרה חברתית, אך המחיר הרגשי של כל אחת מהן ושל הקשר ביניהן עלול להיות כבד, לפגוע בתחומי חיים אחרים ולטמון בחובו הפרעות נפשיות שונות ובעיקר הפרעת אישיות כפייתית. מוצעות דרכי טיפול פסיכולוגי ותרופתי.

 

אם בעבר זיהינו OCD עם פחד מזיהומים, סדר וניקיון וחשש אי-רציונאלי להזיק ליקירינו, הרי שבשנים האחרונות נערכים ניסיונות לסווג את סוגי הכפייתיות עפ"י נושאי האובססיות. אחת הדוגמאות לכך היא אובססיות המופיעות בקרב הטרוסקסואלים הנמשכים אך ורק לנשים, מקיימים איתן יחסי מין ואף מערכות יחסים רגשיות, מתפקדים מינית בצורה תקינה - ועל אף כל אלה, מקנן בליבם חשש מתמיד שמא הם הומוסקסואלים, אולי מודחקים, אשר ביום מן הימים תפרוץ משיכתם לגברים אל פני השטח ותאיים לחסל את משיכתם לנשים ואת הזוגיות שיצרו עם נשים. לעיתים קרובות מלוות האובססיות גם בקומפולסיות בצורת בדיקות מתמידות של הזקפה נוכח סרטים פורנוגרפיים של גייז לעומת סרטים של סטרייטים ופגיעה משמעותית בזוגיות הנוכחית עם נשים.

 

ביסקסואלים סובלים הן מהעמדות ההומופוביות של החברה הסטרייטית והן מעמדות בי-פוביות של קהילת הלהט"ב. עקב כך, הם מגיעים לטיפול פסיכולוגי תוך צורך עז להחליט לאיזה צד הם שייכים, אך מטרת הטיפול לפתח גמישות שתאפשר להם להכיל את הדואליות של המשיכה לבני שני המינים. גרסת וידיאו מעודכנת למאמר שנכתב לפני שנים רבות.

 

150 שנה להולדת פרויד -הרצאתה של ציפי רולניק בין השנים 2006 ל 2007 קיים האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, סדרת ימי עיון שעסקה ב 150 שנה להולדתו של פרויד. ציפי רולניק, יו"ר האגוד לפסיכותרפיה באותה תקופה, מסבירה בהרצאה זו את הרציונאל לימי עיון אלו. היא מציעה "להשכיב" את הפסיכואנליזה בהזדמנות זו על הספה, ולנתח את הרלוונטיות שלה לעשיה הפסיכותרפואיטית הנוכחית. לטובת ניתוח זה ציפי רולניק מגייסת ראיונות שבוצעו עם פסיכואנליטקאים אחרים מובילים בעולם. ההצאה מחולקת לשני חלקים המובאים כאן בזה אחר זה

 

הרצאתו של שמואל גרזי מתוך כנס בשם "השתיקה - רק סייג לחכמה?", שנערך באוניברסיטת חיפה באביב 2006 ועסק בפניה הרבות של השתיקה במעשיות, באמנות, בפוליטיקה, בפילוסופיה ובתהליך הפסיכותרפי.