מקורות

האתר של רות גולן, פסיכולוגית קלינית, מדריכה ופסיכואנליטיקאית. באתר הסבר על פסיכואנליזה, מילון פסיכואנליטי קצר, מאמרים וקישורים בנושאי פסיכואנליזה.

 

הרצאה שניתנה במסגרת ימי העיון "מטפלים ברשת" (27.9.05). העבודה עוקבת אחר הנתיבים העיקריים, הצמתים ונקודות הפירוד והמפגש שעברה הפסיכואנליזה מאז פרסום ספרם החלוצי של ברוייאר ופרויד "מחקרים בהיסטריה" ועד ימינו אנו. אציג שלושה פיצולים מרכזיים. זה שבין הפסיכואנליזה לרפואה ולנוירולוגיה, זה שבין הפסיכואנליזה להיפנוזה וסדרת פיצולים "פנימיים" שהתרחשו בפסיכואנליזה לאחר שזו הוכרה כדיסציפלינה חדשה. אנסה לדון בסיבות לפיצולים אלו ואנסה לבחון האם אין אנו נמצאים היום בנקודה ספיראלית דומה למדי לזו של ימי "מחקרים בהיסטריה". הדמיון והשוני יוצרים מרחב ייחודי ומלהיב מבחינת עושר האפשרויות הגלומות בו, עליהם אנסה להצביע בקצרה.

 

מתוך יום העיון "מדרש ביון" של התוכנית לפסיכותרפיה באונ' ת"א, עם צאתם לאור בעברית של ספריו "במחשבה שניה" ו"ללמוד מניסיון" בעריכתן המדעית של יולנדה גמפל וגלית גמפל.

 

בין הסוציאליזם, תנועה כלל-עולמית שמחוללה היה יהודי שהתכחש לעמו, לבין הציונות, תנועה שקמה כולה למען יהודים, עומדת משנה שהיא ספק תיאוריה מדעית ספק תנועה חברתית ופוליטית, השואפת אף היא לתיקון העולם בדרכה שלה, ומקיימת דיאלוג בלתי-פוסק עם התרבות כולה מזה ועם היהדות מזה. הכול בכל יש בדיאלוג השני: מאפיינים יהודיים, התכחשות ומרד נגד היהדות, ניכוס והזרה הדדיים, ומעל לכל תזכורת כי פעולה לשינוי העולם מחייבת תיקון פנימי תחילה. להלן יידונו כמה היבטים בקשר בין היהדות והפסיכואנליזה: יחסיהם של פרויד וממשיכיו עם היהדות, יחסם של יהודים וישראלים לפסיכואנליזה ודרכי חשיבה יהודיות בפסיכואנליזה.

 

ז'וליה קריסטבה נולדה בבולגריה (1941) והפכה לאחת מהוגי הדעות המשפיעים בצרפת. במקצועה היא פסיכואנליטיקאית, אך היא כותבת על נושאים שונים ומגוונים: סמיוטיקה, ביקורת ספרות, תיאולוגיה, פילוסופיה ופוליטיקה. ספרה, "כוחות האימה", עוסק בבְּזוּת, מושג אותו היא מנתחת מכיוונים שונים. כפסיכואנליטיקאית היא אמונה על תורת לאקאן וחלק לא קטן מניתוחיה עובד דרך התיאוריה שלו, אך לא רק לאקאן נמצא ברקע. היא מנתחת ומצטטת אנתרופולוגים, סופרים, פילוסופים ואנשי דת.

 

כתבה במוסף ספרים של עיתון הארץ מאת ד"ר ארנון לוי הסוקר את הספר הוירטואלי "פסיכואנליזה בנפשנו: מחשבות על העשייה הפסיכואנליטית העכשווית" של ד"ר ניצה ירום שראה אור באתרנו

 

מאמר זה דן בתיאוריה הנרקיסיסטית של סימינגטון. שני הרעיונות המרכזיים המוצגים לדיון הם מושג 'האובייקט המְחַיֵה' (the lifegiver object), והאונטולוגיה של הישרדות נפשית לעומת האונטולוגיה של חופש נפשי. נפתֵחַ מושגים אלה באמצעות דוגמה קלינית המאירה את משמעותם ותרומתם לתיאוריה ולטכניקה הקלינית. כמו כן נעלה שאלות שונות ביחס לתיאוריה של סימינגטון ונציג נקודת-מבט חלופית: דיאלקטיקה בין הישרדות לחופש (נפרדות ואיחוד). הדיון מתייחס למשמעויותיו של רעיון זה ביחס לתיאוריה ההתפתחותית, תיאורית הריפוי ותיאורית הטכניקה הטיפולית.

 

יומן מסע אישי מאת מיכה וייס המציג את חוויתיו מביקורו בכנס של האיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותיים ברומא, מנקודת מבט אישית.

 

אדוארד נורטון משחק את הגיבור חסר-השם - גבר החי את חייו כמו על טייס אוטומטי, ואינו חש דבר. הדבר היחיד המעניק לו נחמה הוא קבוצות התמיכה לחולי סרטן ומחלות סופניות אותן הוא פוקד לעתים תכופות, תוך העמדת פנים שאף הוא סובל מאותן מחלות. כל זאת משתנה כאשר הוא פוגש במרלה (הלנה בונהם-קרטר), שאף היא מזייפת את דרכה אל אותן קבוצות, ונוכחותה מאלצת אותו להתמודד עם השקר שלו עצמו. חייו של הגיבור, שמאס בקריירת צווארון-הלבן חסרת התוחלת שלו ובתרבות הצרכנות השטחית שנגזר על בני דורו לרשת, משתנים בשנית כאשר הוא מקים יחד עם חברו המפוקפק טיילר דרדן (בראד פיט) את 'מועדון קרב' – מוסד בו גברים צעירים נפגשים על מנת לשחרר קיטור באמצעות החלפת מהלומות קשות. המועדון צובר פופולאריות ברחבי אמריקה וטיילר דרדן, מייסדו, הופך במהרה לגיבור תרבות בממדים אפיים, משיחו החדש של דור מת.

 

גבר (סרגי לופז) ואשה (נטלי ביי) מחליטים לממש את הפנטזיות המיניות שלהם. היא אינה יודעת את שמו והוא אינו יודע את שמה. הם אינם יודעים דבר על החיים הפרטיים אחד של השני. הם שוכרים חדר במלון קטן בו הם ממשים את הפנטזיות שלהם, אך אט אט חודר לו הרגש והסקס הופך למעשה של אהבה.

 

"השעות" הוא סרט על נשים ועל בכל זאת אפשרות לטרנספורמציה. הוא סרט על פרספקטיבה כלפי החיים וכלפי הזמן.