המחקר שלפנינו הוא מחקר אורך תלת שנתי שבדק את הקשר בין חמשת הגדולים של האישיות וחיפוש ריגושים ואימפולסיביות ובין מעורבות בתאונות דרכים בקרב מדגם מייצג בן 1,500 נבדקים של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בשנים 2009-2011.
הנבדקים רואיינו בטלפון באמצעות שאלון דמוגראפי ובריאותי מקיף, גרסה עברית מקוצרת של ה- NEO-PIו של ה ImpSS ונשאלו על וכן כעבור המחקר, וכן כעבור שנה וכעבור שנתיים במהלך המחקר.
נמצא שקיימת מועדות לתאונות דרכים ואנשים שהיו מעורבים בתאונות לפני המחקר היו וכן כעבור וכן כעבור המחקר.
בקרב הולכי רגל נמצא שאיש מבין מי מבין מי בתאונות במהלכו (אם כי מגמה זו אינה מובהקת סטטיסטית בגלל המספר הקטן של הולכי הרגל שהשתתפו בכל הבדיקות). אך בקרב נהגים לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעור התאונות במהלך המחקר בין אלה שתפסו את עצמם אשמים ובין אלה שלא תפסו את עצמם אשמים בגרימת התאונות שאירעו לפני המחקר.
בהתאמה עם מחקרים קודמים, נמצא שגברים מעורבים בתאונות יותר מנשים ושקיים קשר שלילי (אם כי חלש בין גילו קודמים) בין גיל ומעורבות בתאונות.
מבין משתני האישיות שנבדקו נמצאו שתי תכונות אישיות שנכנסו למודל הסופי. בקרב גברים נמצא שאימפולסיביות קשורה קשר חיובי למעורבות בתאונות דרכים ובקרב נשים נוספת לכך גם פתיחות לחוויה, כאשר ככל שהרמה של גורם הסמכותנות בסולם הפתיחות לחוויה גבוהה יותר, הסיכון למעורבות בתאונות בקר בנשים נמוך יותר.
לממצא זה משמעות מיוחדת לאור המשמעויות החיוביות שיש לפתיחות לחוויה, מצד אחד, ולאורה משמעויות השליליות שיש לסמכותנות (ציות עיוור לסמכות, נוקשות הפוגעת בהסתגלות), מצד שני.
לפחות כאשר מדובר בתחום הספציפי של תאונות דרכים בקרב נשים מסתבר שדווקא ציות נוקשה לחוקים עשוי להיחשב, לפי נתוני מחקר זה "מקדם ביטחון", המפחית את הסיכון למעורבות בתאונות
מבין המשתנים הבריאותיים הרבים שנבדקו נמצא שהלוקים בהפרעת קשב (ADD) ובהפרעת קשב והיפר-אקטיביות (ADHD) מעורבים יותר בתאונות דרכים מאשר אנשים שאינם לוקים בהפרעות אלו.
תוצאות אלו נידונות לאור מבנה תכונות הפתיחות לחוויה והאימפולסיביות, כמשתני אישיות, כשהאחרונה אינהרנטית להפרעת קשב והיפר– אקטיביות.