מקורות

עבודת תזה לתואר שני בקרימנולוגיה. תסמונת ליקוי קשב ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder = ADHD) מסווגת כהפרעת ילדות והתבגרות הנוגעת לכ-5% מכלל האוכלוסייה ובשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים. התסמונת מוגדרת כליקוי התפתחותי בשליטה עצמית הפוגע בטווח הקשב. התסמונת מקורה בליקוי נוירולוגי במערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית. תסמונת אשר באה לידי ביטוי בקושי בשליטה עצמית ובוויסות רגשות, היפראקטיביות, אימפולסיביות, ליקוי ביכולת התכנון, קושי בלימוד ושימור כללי התנהגות מקובלים ודימוי עצמי נמוך. הדימוי העצמי הנמוך מוביל לתפיסה עצמית נמוכה ותחושת דחייה, האמורות להשתקף במה שמכונה בהקשר הנוכחי 'סכימת דחייה'. העבודה מוצגת באתר עמותת לשם.

 

מאת: עמר אילן, נכתב בהנחיית: ד"ר משה ישראלשווילי, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן. מטרת המחקר היא לבחון את ההבדלים בנטייה להתמכרויות והיכולת להתאושש ממצבי לחץ (resilience) בין תלמידים המאובחנים כ ADHD לבין תלמידים הנעדרים לקות זו. המחקר נערך בקרב 44 משתתפים בסה"כ (N=44); 20 תלמידי כתה ט' המאובחנים כ ADD/ADHD והלומדים במסגרת המיועדת לתלמידים אלו, ו 24 תלמידי כתה ט' נוספים שאינם מאובחנים כלל, המהווים קבוצת ביקורת למחקר. כל המשתתפים שייכים לשני מוסדות חינוך דתיים: ישיבה תיכונית רגילה וישיבה תיכונית, שש שנתית, המיועדת לתלמידים המאובחנים כ ADD/ADHD – ללא תנאי פנימייה.