מקורות

אני פסיכולוג קליני הנמצא בשבתון בארה"ב. ברצוני לשתף את כל מנויי "פסיכולוגיה בעברית" בעבודת התנדבות שאני מארגן עבור תושבי שדרות וכן באתר שמטרתו להדריך כל אדם להתמודד טוב יותר עם מתחים ועם חרדות חברת "טורנט" בנתה, בהתנדבות, אתר באינטרנט, שמטרתו לעזור לכל קורא עברית להתמודד עם מצבי דחק. האתר מכיל הקלטות של ארבע הנחיות שונות להרפיה, שניתן לשמרן במחשב האישי ואף לצרוב אותן על תקליטור. הקלטות אלו זהות לתקליטור שימסר לתלמידי שדרות. באתר מצויים הסברים פסיכולוגיים-אבולוציוניים מפורטים למשמעותו של כל אחד מתסמיני מתח וחרדה וכן תאור מפורט של שש שיטות הרפיה, שניתן לבצען בכל מקום ובכל זמן כמו: בבית, במשרד, בבית הספר ואפיל לפני חברים, מבלי שהם יבחינו בכך. ד"ר ברוך אליצור, פסיכולוג קליני- רפואי

 

ד"ר מיכל פינקלשטיין וד"ר משה פרחי, מתארים במאמר המפתרסם באתר האגודה לטיפול משפחתי וזוגי, את עבודת העובדים סוציאליים בשדרות מתמחים בטיפול בנפגעי חרדה. העובדים הסוציאליים בשדרות מתנסים בנוסף לתפקידם השגרתי במחלקת שירותי הרווחה, כעובדי חירום לכל דבר.עם התקבל הודעה אצל מנהל מחלקת הרווחה, בכל שעה ביממה, לעתים בשעת לילה מאוחרת, כשהטלפון הנייד מושתק ומונח על "רטט", מתחת לכרית, כדי לא להעיר את בת הזוג,על פגיעה של טיל קסאם, הוא מעדכן את העובד הסוציאלי הכונן, שהנו ראש צוות לעניין זה. ראש הצוות, מזעיק את אנשיו, עובדים ומתנדבים והם יוצאים אל השטח, בכל זמן, בכל מזג אוויר ובכל יום, קודש או חול, לפעילות מקצועית.

 

המאמר בעברית מתוך אתר מכון סאמיט: Adolescent Suicide Maternal Longing and Cognitive Development H. Shmuel Erlich, Ph.D. Psychoanalytic.Study of the Child, 1978,33 הסיבות התורמות להתאבדות עשויות להיות פתולוגיות, הכוללות אירועים חיצוניים (כגון אבדן של אובייקט יקר או אבדן אהבתו); כמו כן, ההתבגרות עצמה כחוויית אבדן עשויה להיות גורם תורם. אני מציע כאן: א. ההתבגרות, הנתפשת כהפרעה התפתחותית, תורמת להתאבדות על-ידי הגברה והחרפה של הרגשות והשאיפות הקשורות לאבדן האובייקט האימהי; ב. מתבגר שבו געגועים כאלה לאיחוד עם האם משולבים בפעולתו של גורם קוגניטיבי ייחודי, הוא בעל פוטנציאל מוגבר להתאבדות.

 

שהייה ארוכה בחלל יכולה להשפיע על מצבם הרפואי והפסיכולוגי של האסטרונאוטים: התקפי דיכאון, חרדה, פאניקה ואלימות הם רק חלק מהסיכונים האפשריים במהלך משימה ארוכת-טווח. בעקבות האשמתה של האסטרונאוטית ליסה נובאק בניסיון חטיפה ורצח, תרענן נאס"א את המבדקים הפסיכולוגיים, ותרחיב את ספר הנהלים המתייחס להתקפים על רקע נפשי. בין יתר ההוראות למקרה חירום פסיכולוגי - מתן בכוח של סמי הרגעה ותרופות נגד דיכאון, ריתוק הידיים והרגליים בנייר דבק וקשירת האסטרונאוט המתפרע עד לסיום המשימה

 

באתר יכולים מטפלים לעבור בחינם קורס להכשרה בפרוטוקול של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד בטראומה. האתר ידידותי למשתמש ומצעיד את המטפל צעד צעד, תוך שימוש בהדגמות דרך סירטי וידאו. המודל הטיפולי הינו מודל מבוסס- אמפירית, המיועד לטיפול בילדים שעברו ניצול מיני או אירועים טראומטיים אחרים. הוא פותח ונבחן על ידי ד"ר אסתר דבלינגר, ד"ר ג'ודי כהן וד"ר אנטוני מאנארינו, ונמצא יעיל בטיפול בילדים עם בעיות הקשורות בטראומה ומשפחותיהם. הטיפול נבחן בילדים נפגעי טראומה מינית ותוצאותיו החיוביות נמצאו יציבות במחקרים עד שנתיים לאחר תום הטיפול

 

שירותים של עזרה ראשונה נפשית באמצעות הטלפון מהווים מקור חשוב וייחודי של מניעת התאבדות מזה חמישה עשורים, אך הידע המחקרי אודות היעילות שלהם במניעת התאבדות אינו רב. העובדה הנוכחית (פברואר 2007) בוחנת את היעילות של פניות אובדניות לשרות ער"ן, תוך שימוש בשתי שיטות: הערכות סובייקטיביות של המתנדבים באשר למידת העזרה לפונה, וניתוח דיווחים של התורנים באשר לחומרת הסיכון ולאופן שבו הסתיימה השיחה. הערכות סובייקטיביות נבדקו על מדגם מייצג של 13,500 פניות שהתקבלו בער"ן במהלך שנתיים, וניתוח הדיווחים מבוסס על 60 פניות בהן העריכות המתנדבים כי נשקף איום מיידי לחיי הפונה. נמצא כי 4 אחוזים מכלל הפניות לער"ן הן אובדניות, וברבע מהן קיים סיכון מיידי. הסיכון שכיח יותר בקרב בני נוער, ובקרב פונים שנמצאים בטיפול נפשי. באשר לתוצאת השיחה, בשתי השיטות התקבל ממצא דומה, המראה שברוב הגדול של המקרים ( כשבעים אחוזים מן הפניות) התורנים מעריכים שהשיחה עזרה לפונה, והדיווח של התורנים מראה שהפונה הסיר את האיום במהלך השיחה. בנוסף, זוהו ארבע רמות של סיכון אובדני: א. ביצוע מעשה אובדני לפני הפנייה לעזרה, לרוב בליעת כדורים. ב. איום בהתאבדות תוך ציון הפרטים של המעשה, כמו זמן, מקום ושיטה. ג. איום בהתאבדות ללא ציון הפרטים. ד. מחשבות התאבדות ללא ציון מפורש של כוונה. נמצא עוד, שהסיכוי להסרת האיום על ידי הפונה גבוה יותר, ככל שחומרת האיום האובדני נמוכה יותר. ממצאי המחקר מלמדים שלשרות ער"ן יש תרומה חשובה בהשגת תוצאה מוצלחת של שיחות אובדניות. מוצע לבחון בעתיד את התהליך של השיחה, אשר מוביל לתוצאה יעילה.

 

החינוך הפנימייתי לילדים ולבני נוער הינו אמצעי מקובל לחִברות של החוסים בהם ולהשגת מטרות שונות (ערכיות, חינוכיות, אינטלקטואליות, לימודיות, והגנתיות). בישראל החינוך הפנימייתי למתבגרים בגילים 18--12 נפוץ למדי בהשוואה למדינות העולם. קליטתם והסתגלותם של מתבגרים בפנימיות חינוכיות מעסיקות הן את הגורמים החינוכיים-הטיפוליים העוסקים בהכוונת החניכים לקראת היציאה מהבית לפנימייה והן את הגורמים השונים בתוך הפנימייה המעורבים במפגש עם המתבגר. אחד הקשיים המרכזיים נעוץ ללא ספק בעצם עזיבת המסגרת המשפחתית ובמשמעות הפסיכולוגית וההתפתחותית שיש לפּרֵדה ממערכת זו. תהליכים אלה מעוררים פעמים רבות קשיים הסתגלותיים שיש להם ביטויים רבים בתחומים החברתי, הבין-אישי, הלימודי ועוד. אחד הביטויים הקיצוניים לאי-ההסתגלות הוא עזיבת המסגרת הפנימייתית. מאמר זה מנסה לבדוק את התהליכים ההתפתחותיים-הפסיכולוגיים המרכזיים שהמתבגר עובר בתקופה זו בחייו, ואת השפעתם על השתלבותו בפנימייה ועל עולמו הפנימי. מאת תהליכים פסיכולוגיים אצל נוער עולה ביציאה לחינוך הפנימייתי מאת ד"ר יעקב יבלון, מנהל שפ"ח גן רוה ושפ"ח חבל יבנה. המאמר פורסם לראשונה ב"ביטאון לעובד החינוכי-סוציאלי" גיליון מספר 14 ניסן תשס"ה-אפריל 2005