מקורות

המחקר הנוכחי התמקד בבחינת דימוי הגוף וחוויית הגוף בקרב בני נוער אובדניים, תוך בחינה רב-ממדית ונרחבת של דימוי הגוף. בנוסף נעשה ניסיון להתחקות אחרי הקשר הראשוני עם האם ולבחון נתיבים אפשריים של העברה בין-דורית של הנטייה האובדנית ודימוי הגוף. למחקר היו שלוש מטרות עיקריות : 1. בחינת דימוי הגוף וחוויית הגוף בקרב בני נוער אובדניים על-ידי השוואתם של אלה לבני נוער נורמלים ולבני נוער מאושפזים שאינם אובדניים ועל-ידי בדיקת הקשרים בין דימוי הגוף ובין נטיות ההתאבדות עבור כלל המדגם . 2. בחינת הקשר הראשוני עם האם בקרב בני נוער אובדניים על-ידי השוואתם של אלה לבני נוער נורמלים ולבני נוער מאושפזים שאינם אובדניים ועל-ידי בדיקת הקשרים בין הקשר הראשוני ובין נטיות ההתאבדות ודימוי הגוף עבור כלל המדגם. 3. בחינת קיומו של קשר בין-דורי בנטיות ההתאבדות, דימוי הגוף והדיכאון והחרדה. השערות המחקר צפו קשרים מובהקים בין בני הנוער ואימותיהם במשתנים הנ"ל.

 

מצורפים לעיונכם פרקים מרכזיים העוסקים במשברי חיים וקונפליקטים בחיים ובטיפול הנפשי. מתוך ספרו החדש של פרופ' חנוך ירושלמי, "משבר וצמיחה" העתיד לצאת לאור בקרוב בהוצאת הקבוץ המאוחד, באדיבות המחבר וההוצאה. לעתים, גם לאנשים בריאים ומתפקדים היטב מזמנות תהפוכות החיים מצבי משבר, רצופים בתחושות של חוסר אונים, מצוקה עמוקה וייאוש. מצבים קשים וקיצוניים אלו גורמים למי ששרוי במשבר, לשינוי כיוון דרמטי ומכאיב בחייו ובקצב זרימתם. דבר מה בסיסי משתנה בחווייתו את העולם ואת עצמו, ובאופן התמודדותו עם אתגרים הניצבים בפניו. ספרו של פרופ' חנוך ירושלמי משבר וצמיחה, מתאר באמצעות סיפורי טיפול פסיכולוגי את חוויותיהם של אנשים שפנו לטיפול בשל היקלעות למצב משברי, את ניסיונות ההתמודדות שלהם הכושלים בדרך כלל, וכיצד עקב טיפול הם פוגשים ואף לומדים להתוודע אל חלקים בלתי מוכרים של עצמם, הנמצאים בפרדוקס עם חלקים אחרים מוכרים בתוכם. הספר מביא סיפורים אישיים של מטופלים דרך עיני המטפלים, ובאמצעות דיאלוגים בינם לבין מטפליהם. מפגשים טיפוליים אלה, תרמו במרבית המקרים לגיבוש תובנות אישיות חשובות של הסובלים ממצבי משבר, להתארגנות רגשית ואינטלקטואלית מחודשת שלהם כלפי הלחצים שגרמו לו, כלפי עצמם וכלפי סביבתם. דרך המפגש עם סיפורי הטיפול, ניתן להיווכח כיצד משברים יכולים להפוך לנקודות תפנית, שלאחריהן, אם לא ניתן טיפול מתאים עלולים להתרחש צמצום אישי, פגיעות נפשיות וצלקות מכאיבות. ואילו מצד אחר, כתוצאה מטיפול נכון עשוי דווקא להתפתח תהליך של צמיחה אישית חשובה מאין כמותה, הכוללת העצמה והגדלת יכולת הבחירה, תוך הרחבה והעשרה של יכולות אישיות ובין-אישיות, וחיזוק האדם החווה את עצמו. הספר פונה הן לעוסקים במקצועות טיפוליים בתחום בריאות הנפש והייעוץ, והן לכל אדם סקרן שחפץ להרחיב את הבנתו ביחס לתהליכים עמוקים המתרחשים בשעת משבר, וכיצד לעתים הם עשויים דווקא לתרום לצמיחה ולהתקדמות. חנוך ירושלמי הוא פסיכולוג קליני בכיר, המשמש כפרופ' ב"חוג לבריאות נפש קהילתית" באוניברסיטת חיפה, וכמרצה-בכיר קליני בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. שנים רבות שימש כמנהל שרותי הייעוץ לסטודנט של האוניברסיטה העברית, ועסק בפרקטיקה פרטית כמטפל פסיכודינמי. פרסם עשרות מאמרים מקצועיים בכתבי עת מדעיים בארץ ובעולם, וכן שני ספרים בהוצאת מאגנס יחד עם תמר קרון: הדרכה בפסיכותרפיה (תשנ"ד), ובין מדריך ומודרך (תש"ס).

 

מאמר נרטיבי המציג את דרכים בהם ניתן להעזר בטבע תרפיה כדי לפתח חוסן, לנרמל חוויות קשות, לחבר לכוחות, לתחושת הרצף והתקווה. המאמר מביא דוגמא מתוך תוכנית "מקום בטוח" שהוצאה בצפון עם יותר מ 4000 ילדים אחרי המלחמה.

 

ד"ר מיכל פינקלשטיין וד"ר משה פרחי, מתארים במאמר המפתרסם באתר האגודה לטיפול משפחתי וזוגי, את עבודת העובדים סוציאליים בשדרות מתמחים בטיפול בנפגעי חרדה. העובדים הסוציאליים בשדרות מתנסים בנוסף לתפקידם השגרתי במחלקת שירותי הרווחה, כעובדי חירום לכל דבר.עם התקבל הודעה אצל מנהל מחלקת הרווחה, בכל שעה ביממה, לעתים בשעת לילה מאוחרת, כשהטלפון הנייד מושתק ומונח על "רטט", מתחת לכרית, כדי לא להעיר את בת הזוג,על פגיעה של טיל קסאם, הוא מעדכן את העובד הסוציאלי הכונן, שהנו ראש צוות לעניין זה. ראש הצוות, מזעיק את אנשיו, עובדים ומתנדבים והם יוצאים אל השטח, בכל זמן, בכל מזג אוויר ובכל יום, קודש או חול, לפעילות מקצועית.

 

בעבודה זו אתייחס לנושא ההגירה, בעיקר מהזווית של השפה, כפי שזו נידונה בשני ספרים, האחד אוטוביוגרפי (הופמן), והשני פסיכואנליטי (אמאטי-מלר וחב'). מצאתי לנכון להתעמק בנושא זה משתי סיבות: הגירה והאודיסיה השפתית הכרוכה בה, נראות לי נושאים חשובים בהקשר הפסיכותרפויטי בכלל, ובמעשה הטיפולי בארץ הגירה כישראל בפרט

 

Tape and Breathe Technique [TBT] טכניקת הרפייה ככלי טיפולי במצבי דחק מנשה כהן מכון עידן, מכון מכלול תקציר. המאמר מתאר טכניקת הרפייה ושיטה לטיפול במצבי דחק המאפשרים פריקה של מתחים והרפייה תוך כדי העלאה ושחרור של תכנים הקשורים במצוקה של המטופל. השיטה מאפשרת הפגת מתחים ופורקן רגשי בתהליך המאופיין בהעלאת רמת האנרגיה [עירור] ואקטיביציה של תכנים, בצד הפוגה ורגיעה [הרפייה] ושחרור מהגנות. ניתן להשתמש בשיטה באופן סלקטיבי ולשלב אותה ללא קושי בתהליך הטיפול הפסיכודימי והשיחתי המקובלים. השיטה נוסתה על מספר מטופלים גדול עם טווח גילים רחב והפרעות נפשיות שונות ומאפשרת רגיעה והרגשת שליטה גם לסובלים מתופעות דחק על רקע הפרעה פוסטראומטית. המאמר פותח בסקירה קצרה של תופעות של חיים בדחק וממשיך בתאור הטכניקה ושיטת הטיפול.

 

מצגת הרצאה בשם: "ילדים בעקבות הוריהם" - על מנהיגות הורית בזמן משבר ולאחריו, שניתנה על ידי חיים עמית ביום עיון מטעם עמותת מיט"ב, בכפר בלום, ב-27.3.2007. בהרצאה הוגדרה מנהיגות הורית, הובאו מאפייניה במצב שגרה ומשבר, והוצג מודל מנהיגות הורית. בהמשך הוצגו שתי מיומנויות הוריות עקריות הרלוונטיות להתמודדות בזמן משבר ולאחריו: דוגמה אישית וחשיבה אסטרטגית.

 

מה בעצם קרה לנו כאן בקיץ השרוט הזה? מה זה הרצון העיקש הזה לא להתכנס, לא לדבר, לא לשמוע, לשכוח, להכחיש, להדחיק, "יוק", לא היה עד הקיץ הבא? כאן חשוב לומר כי אני מתכוון לסוג של סיכום והבנה אישית ופנימית ולא לסיכומי התפקוד העסקי – תפעולי שהיו כאן מספיק והותר כמו בעירייה, ברמב"ם ובטח בעוד מקומות. שאלתי היא מה קרה ל"מציל", למטפל ובעיקר לאדם שבי שהפך לפליט פנימי וחיצוני למשך של כמעט חצי שנה?

 

המאמר בעברית מתוך אתר מכון סאמיט: Adolescent Suicide Maternal Longing and Cognitive Development H. Shmuel Erlich, Ph.D. Psychoanalytic.Study of the Child, 1978,33 הסיבות התורמות להתאבדות עשויות להיות פתולוגיות, הכוללות אירועים חיצוניים (כגון אבדן של אובייקט יקר או אבדן אהבתו); כמו כן, ההתבגרות עצמה כחוויית אבדן עשויה להיות גורם תורם. אני מציע כאן: א. ההתבגרות, הנתפשת כהפרעה התפתחותית, תורמת להתאבדות על-ידי הגברה והחרפה של הרגשות והשאיפות הקשורות לאבדן האובייקט האימהי; ב. מתבגר שבו געגועים כאלה לאיחוד עם האם משולבים בפעולתו של גורם קוגניטיבי ייחודי, הוא בעל פוטנציאל מוגבר להתאבדות.

 

שהייה ארוכה בחלל יכולה להשפיע על מצבם הרפואי והפסיכולוגי של האסטרונאוטים: התקפי דיכאון, חרדה, פאניקה ואלימות הם רק חלק מהסיכונים האפשריים במהלך משימה ארוכת-טווח. בעקבות האשמתה של האסטרונאוטית ליסה נובאק בניסיון חטיפה ורצח, תרענן נאס"א את המבדקים הפסיכולוגיים, ותרחיב את ספר הנהלים המתייחס להתקפים על רקע נפשי. בין יתר ההוראות למקרה חירום פסיכולוגי - מתן בכוח של סמי הרגעה ותרופות נגד דיכאון, ריתוק הידיים והרגליים בנייר דבק וקשירת האסטרונאוט המתפרע עד לסיום המשימה

 

באתר יכולים מטפלים לעבור בחינם קורס להכשרה בפרוטוקול של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד בטראומה. האתר ידידותי למשתמש ומצעיד את המטפל צעד צעד, תוך שימוש בהדגמות דרך סירטי וידאו. המודל הטיפולי הינו מודל מבוסס- אמפירית, המיועד לטיפול בילדים שעברו ניצול מיני או אירועים טראומטיים אחרים. הוא פותח ונבחן על ידי ד"ר אסתר דבלינגר, ד"ר ג'ודי כהן וד"ר אנטוני מאנארינו, ונמצא יעיל בטיפול בילדים עם בעיות הקשורות בטראומה ומשפחותיהם. הטיפול נבחן בילדים נפגעי טראומה מינית ותוצאותיו החיוביות נמצאו יציבות במחקרים עד שנתיים לאחר תום הטיפול

 

שירותים של עזרה ראשונה נפשית באמצעות הטלפון מהווים מקור חשוב וייחודי של מניעת התאבדות מזה חמישה עשורים, אך הידע המחקרי אודות היעילות שלהם במניעת התאבדות אינו רב. העובדה הנוכחית (פברואר 2007) בוחנת את היעילות של פניות אובדניות לשרות ער"ן, תוך שימוש בשתי שיטות: הערכות סובייקטיביות של המתנדבים באשר למידת העזרה לפונה, וניתוח דיווחים של התורנים באשר לחומרת הסיכון ולאופן שבו הסתיימה השיחה. הערכות סובייקטיביות נבדקו על מדגם מייצג של 13,500 פניות שהתקבלו בער"ן במהלך שנתיים, וניתוח הדיווחים מבוסס על 60 פניות בהן העריכות המתנדבים כי נשקף איום מיידי לחיי הפונה. נמצא כי 4 אחוזים מכלל הפניות לער"ן הן אובדניות, וברבע מהן קיים סיכון מיידי. הסיכון שכיח יותר בקרב בני נוער, ובקרב פונים שנמצאים בטיפול נפשי. באשר לתוצאת השיחה, בשתי השיטות התקבל ממצא דומה, המראה שברוב הגדול של המקרים ( כשבעים אחוזים מן הפניות) התורנים מעריכים שהשיחה עזרה לפונה, והדיווח של התורנים מראה שהפונה הסיר את האיום במהלך השיחה. בנוסף, זוהו ארבע רמות של סיכון אובדני: א. ביצוע מעשה אובדני לפני הפנייה לעזרה, לרוב בליעת כדורים. ב. איום בהתאבדות תוך ציון הפרטים של המעשה, כמו זמן, מקום ושיטה. ג. איום בהתאבדות ללא ציון הפרטים. ד. מחשבות התאבדות ללא ציון מפורש של כוונה. נמצא עוד, שהסיכוי להסרת האיום על ידי הפונה גבוה יותר, ככל שחומרת האיום האובדני נמוכה יותר. ממצאי המחקר מלמדים שלשרות ער"ן יש תרומה חשובה בהשגת תוצאה מוצלחת של שיחות אובדניות. מוצע לבחון בעתיד את התהליך של השיחה, אשר מוביל לתוצאה יעילה.