מקורות

ההפרדה בין סגנונות חיים נון-קונפורמיים והפרעות נפשיות ממלא תפקד מרכזי בטיפול ההתנהגותי, המדגיש את הגדרת הפונה את בעייתו ובגישות אקזיסטנציאליסטיות והומאניסטיות, המעודדות את האינדיבדואליות שלו. במחקר זה, שפורסם בכתב-העת Journal of Sex & Marital Therapy, דירגו 621 מטפלים וסטודנטים למקצועות טיפוליים את מצבו הנפשי של גבר הסובל מפוביה חברתית הקשורה למצבים מבחניים. מחצית הנבדקים קראו תיאור מקרה של מתמחה במשפטים (נשוי למורה), הסובל מפוביה זו בבחינות לשכת עורכי-הדין. המחצית השנייה קיבלה את תיאור המקרה כשהוא מופיע אצל סטודנט בסמינר למורים (נשוי לעורכת-דין) והסובל מהפףוביה כשהוא צריך להעביר שיעור מבחן בפני תלמידי כיתה א'. מצבו הנפשי של האחרון הוערך כחמור יותר באופן מובהק מאשר זה של הראשון. הבדל זה בתפיסה לא היה קשור למין הנבדק, לניסיונו המקצועי ולשכיחות של מקרה דומה בפרקטיקה שלו. התוצאות נידונות בהקשר של העמדות הפוליטיות הליבראליות וסגנון החיים החילוני של המשתתפים.

 

מאמר זה עוסק בהצגת הסוגיות המרכזיות העומדות בבסיס אבחון מקיף של הפרעת לקות למידה – הגורמים להפרעה, סוגים של לקויות למידה, ההגדרה של ההפרעה, מטרת אבחון לקות למידה ותכולת האבחון. כיום קיימות מחלוקות רבות בין החוקרים כמעט בכל היבט הנוגע להפרעת לקות הלמידה. מחלוקות אלה יוצרות אי-סדר רב בתחום והופכות אותו לעתים לפרוץ לכל דיכפין. המאמר סוקר כל אחד מתחומי המחלוקת, מפרט את הגישות השונות ואת הנחות היסוד שלהן, מביא ממצאים מחקריים התומכים בהן ומדגיש את החיבור האפשרי ביניהן. במאמר מוצעים כיוונים להסכמה ולגישור על חילוקי הדעות המתבססים על גישה תאורטית אינטגרטיבית רחבת-מבט המעוגנת גם בבסיס נתונים, זאת במטרה לקדם את התחום מבחינה מדעית וישומית. פורסם: "מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית", גיליון 24, דצמבר 2006

 

נושא הערכת הסיכון לאלימות הינו תחום מתפתח בעולם מזה למעלה מעשור. קיימים היום בעולם כלים- מקצועיים, מובנים ומתקדמים לביצוע הערכות סיכון לאלימות, כולל כלים המתמקדים באלימות מינית, אלימות במשפחה ועוד. התוצאות המתקבלות הן מספריות ונותנות כלי תומך חשוב להערכה הקלינית.

 

במאמר מוצגת גישה רב-מימדית לאבחון לקות למידה על פי היבטים קוגניטיביים, הערכת מסוגלות עצמית, היבטים רגשיים, אישיותיים, חברתיים ומשפחתיים וכן אסטרטגיות הלמידה. מערכת האבחון שפותחה ונוסתה במסגרת עבודת דוקטורט (שני ונבו, 1999) מוצגת במאמר בהרחבה כולל ממצאים אמפיריים.

 

הסקירה עוסקת בהשפעת managed care על השימוש במבחנים פסיכודיאגנוסטיים, בארה"ב ובארץ. שיקולים כלכליים מביאים להפחתת מימון למבחנים פסיכודיאגנוסטיים ולחיפוש אחר כלי הערכה קצרים יותר. נדונה השאלה אם יש פחות שימוש בפסיכודיאגנוסטיקה או שינוי בסוג המבחנים המועברים.

 

מבחן "השלמת משפטים" נחשב למבחן השלכתי מקובל ושימושי, בעיקר משום שהנבדקים מגיבים על גירויים ברורים וממוקדים. ניתוח המבחן מתבצע לרוב על בסיס התרשמותי, וזאת משום שאין בנמצא מדריך מדעי אשר מפרט את התגובות הנורמטיביות (והחריגות) של נבדקים בכלל ושל ילדים בגילאים ספציפיים בפרט, ושנותן כיוון להבנה או לפרוש של התגובות. ההצעה הנוכחית גובשה כדי למלא את החסר בתחום זה, ולסייע לפסיכולוגים בניתוח תגובותיהם של ילדי גן על הגירויים שבמבחן.

 

סולם המבוסס על פסיכולוגית האגו. בוססו לגביו מהמנות ותוקף. הוא מאפשר התיחסות לתפקודי אגו של התמודדות פעילה – עד כמה האדם מכוון לסביבה, מפרש באופן נכון ומורכב את הסביבה, בעל כוחות התמודדות, ומנטב כוחות אלו באופן יעיל ופעיל כדי להתמודד עם המצב. סוג התמודדות זה הוא חיוני במקרה של הפרעת קשב או ליקוי למידה, ולכן חשוב מאוד באבחון רב-תחומי. ההעברה והציינון הם פשוטים וקצרים. המאמר כולל את הסולמות והנחיות לציינון.

 

לפניכם סקירה של מספר מאמרים עדכניים העוסקים כולם בנושאי אבחון והערכה, על היבטיו הרבים. הנושאים נבחרו במטרה לדגום משהו מתחומי העיסוק המגוונים של פסיכולוגים, ובניסיון לשפוך אור על פרקטיקות נפוצות ומוכרות לרוב הפסיכולוגים העוסקים בסוג כלשהו של אבחון או הערכה. המאמר מאת הגב' אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית, דוקטורנטית ללימודי מגדר, שפ"ח רמת-גן פורסם לראשונה בגיליון פסיכואקטואליה האחרון (אפריל 2004) במסגרת המדור החדש של החוג העל חטיבתי לאבחון ולהערכה בהפ"י. נושאי הסקירה: רורשאך ופוסט טראומה, אבחון אינטליגנציה, מבחן ציור איש, תתי סולמות ב- -2MMPI: הערכה בין תרבותית ונהלי העברה למבחן הריי החזותי.

 

מאת: אורי שוחט וד"ר רימונה דורסט, מתוך גליון 29, נובמבר 2003 של "רפואה ומשפט" מתפרסם באתר האגודה לרפואה ומשפט בישראל. תקציר: חוות-דעת או הערכות פסיכולוגיות ניתנות כיום בטווח רחב של נושאים, שבהם יש צורך בהערכת אישיות. הערכה כזו יכולה להתבסס על טכניקות שונות כמו: מבחנים פסיכולוגיים, ראיון קליני, שאלונים וכדומה. למבחנים הפסיכולוגיים מקום מרכזי בהערכה פסיכולוגית בגלל, שמצד אחד, הם מתבססים על עקרונות של תקפות ומהימנות, ומצד שני, על אינטגרציה של מקורות אישיותיים ותפקודים שונים. זאת למשל בשונה מההערכה הפסיכיאטרית המתבססת על איסוף סימנים וייחוסם לסינדרומים. המאמר מתרכז ביתרונות ובצורך שבהכללת תוצאות מבחנים פסיכולוגיים בחוו"ד פסיכיאטרית המוגשת לבית משפט בנוגע להליכים פליליים, כולל שיקולים מקצועיים בקשר להעברה וניתוח מבחנים במצב כזה. מתואר בהרחבה מקרה להדגמה.

 

THE SCIENTIFIC STATUS OF PROJECTIVE TECHNIQUES מתוך כתב העת Psychological Science in the Public Interest, Vol. 1, No 2, November 2000

 

בהקדמה למאמרה מספרת הגרפולוגית דבורה הראל על חלום שחלמה ובו פרצו גנבים לביתה ונטלו עמהם חפצי ערך בעלי מטען רגשי-אישי לחולמת. בין אם החלום עוסק, כטענתה, במאמר אשר כתבה לחוברת ובין אם לא – אין ספק שניתוח גרפולוגי של כתב יד הוא בבחינת פריצה לעולמו הפנימי של האדם באמצעות מפתח שהוא בידו הגיש ל"פורץ"... דבורה הראל עורכת במאמרה ניתוח פסיכולוגי של כתב יד על יסוד מחקריה שבהם בנתה גשר בין הגרפולוגיה לבין תורת הטיפוסים של יונג, וכ"מקרה" לניתוח בחרה ביונג עצמו. הניתוח מבוסס על כתבי יד של יונג מתקופות שונות בחייו. מתפרסם ב"חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה

 

"נושא הערכת האישיות הוא המאפיין החשוב והמייחד של עבודת הפסיכולוג הקליני. הערכת האישיות משמשת לצרכים שונים כמו טיפול, מיון עובדים, מחקר, והתחום המשפטי". מאמר מאת ד"ר משה אלמגור וליהיא גוטר, החוג לפסיכולוגיה אוניברסיטת חיפה