מקורות

מזה שנים היינו משופעים במודלים "סטנדרטיים" שהציעו שלבים מחייבים כמעט לתהליך ההתמודדות עם אובדן ושכול. במרכזו של ספר המופת של שמשון רובין, רות מלקינסון ואליעזר ויצטום "הפנים הרבות של האובדן והשכול" מוצג מודל השכול הרב-ממדי של פרופ' רובין, ממובילי התחום בעולם, המציע ראייה רב-ממדית ולגיטימציה לדרכים האינדיבידואליות של כל פרט לבטא את כאבו, בלי לוותר על הסתכלות קלינית, חברתית ותרבותית, תוך ייצוג גישות טיפוליות שונות, מגזרים שונים בחברה ותרבויות שונות. ספר חובה למטפלים העוסקים בנושא ואף מורה נבוכים למי שחווה שכול ואובדן בעצמו.

 

הארגון כולל כמה מאות ישראלים ופלסטינים, שאיבדו את יקיריהם כתוצאה מהסכסוך הערבי-ישראלי והבינו שאותו כאב עצום שנגרם על-ידי אובדן בן המשפחה מתחולל ללא קשר ללאום. האתר עוסק בסיפורים אישיים, מאמרים וטורים שונים, ומהווה מקור לתמיכה הדדית, ולפעילות לקידום פיוס והידברות בדרכים לא אלימות.

 

באתר זה ניתן למצוא אוזן קשבת וקבוצה לתמיכה הדדית, מקום לשיתוף ואחווה בין אלמנות צה"ל, מקור לתמיכה בפעילות להבנה עדכנית של האלמנות (widowhood), שלא על פי המיתוסים החברתיים הנפוצים, מאמרים ומקורות רבים הנוגעים לאובדן ושכול.

 

עמותת "אמהות ללא אמהות" נועדה לספק רשת של תמיכה לכל אישה שאבדה את אמה במהלך הילדות, הנערות או הבגרות, ושמתמודדת עם הורות בצל האובדן. האמהות מפגישה נשים אלו עם האובדן, ומשפיעה על הקשר עם ילדיהן.

 

הילדים נחשפים למושג האובדן בגיל צעיר מאוד – עבור ילד צעיר התמודדות עם אובדן של חפץ בובה,כדור ועד חית מחמד הינה התמודדות עם אובדן. בעידן המדע והטכנולוגיה המציאות היומיומית מתועדת באמצעי התקשורת :טלוויזיה,רדיו ,אינטרנט,עיתון יומי, מספקת לילד מגוון גירויים סביב הנושא ומעלות בנפש הילד הרהורים שונים בנושא. מלבד ההרהורים והשאלות שצצות אצל הילד מתפתחת חוסר ידיעה כיצד להתייחס אל האבלים.(האם להתנהג כרגיל האם לשוחח ולדבר על הנושא..) ולמרות החשיפה העצומה לנושא המוות קיימת עדיין תפיסה נורמטיבית של "טאבו" ואפילו אמונות טפלות שעל נושא המוות לא מדברים באופן ישיר ואם בכלל במיוחד לא עם הילדים.