מקורות

מאמר זה עוסק בשאלה מה הם מקורות המבנה החברתי או כיצד עשה האדם הקדמון את המעבר מחברה פרימיטיבית אל התרבות.

 

אסופת שירים מתוך הספר באדיבות המחברת, מיכל מורן, פסיכולוגית חינוכית בכירה ומנהלת שירות פסיכולוגי במרכז הארץ אשר מוצאת בקריאה ובכתיבה של שירה תהליך מרפא. כתיבתה לקוחה מתוך חוויות חייה המגוונות ונוגעת באהבה, בזוגיות, בילדות, בהורות, במוות ובשמחת חיים.

 

"אלה גבורת הספר, מחליטה לכאורה בפתאומיות , וללא סיבות גלויות לעין לפרק את חייה המשותפים עם אמנון. הפרוק הזה גורם לשבר, למעיין התפרצות וולקנית, וגורם לטלטלה קשה. התפרצות זו מעלה על פני השטח צרכים קדמוניים בעוצמה רבה, ממש כפי שברעידת אדמה או בהתפרצות הר געש, שכבות תחתונות עולות על פני השטח, שכבות קדומות שהיו שנים רבות מוסתרות מין העין הופכות לנגלות,ולפתע נמצאות על פני השטח,והסדר הקבוע מופר..."

 

דיון בוידאו מאוניברסיטת חיפה על הקשרים הדו- צדדיים בין חלומות לבין ספרות.

 

במסגרת סקירה קצרה זו אגע בגלגולי ההתייחסות לספרו של פרויד "משה ואמונת הייחוד", אשר יצא בשנת 1991 ותורגם כעת לעיברית. אתאר בקצרה את עלילתו, את הרעיונות המרכזיים שמעלה ירושלמי ביחס לספר ואתעכב על דבריו "אל פרויד" בפרק האחרון והחשוב ביותר בספר. אסיים בהתייחסותו של דרידה ל"מונולוג" זה של ירושלמי עם פרויד.

 

הספר פינת היצירה נכתב בין אוקטובר 2002 לבין יולי 2005. הוא מורכב מסדרה של שלושים פרקים העוסקים באמנות, תרבות ופוליטיקה מן ההיבט הפסיכודינמי. חלקו הראשון פורסם באתר האינטרנט "מכונת קריאה". שאר הפרקים נשלחו בדואר אלקטרוני לקבוצת מכותבים מצומצמת, מדי חודש בחודשו. מתוך כתיבת הדברים התגבש רצף של טקסט תיאורטי, ספרותי ואישי. טקסט זה מציג ומשקף עקרונות חשיבה פסיכואנליטיים כפי שאלה מתבטאים בחיים עצמם, מתאר את קורותיו של האזור הזה בתקופת הכתיבה, מהווה יומן מסע פנימי, ומתעד מחווה אמנותית.

 

המאמר בוחן את התקפי הדיכאון בעזרת שירתה וחייה של המשוררת דליה רביקוביץ ז"ל ומנסה להקיש על היתרונות והחסרונות הגלומים בו.

 

מבוא בעבודה זו אני מעונינת להציג אפשרות לקריאה פסיכואנאליטית , ע"פ לאקאן וקריסטבה, את השיר: "מומנט", של אגי משעול. מעין הראל,(מתוך עיתון הארץ), שסיקרה קובץ זה, מצביעה על מוקדיו העיקריים; מוקד אחד עוסק בעוצמתה של האהבה, תוך כדי דיבור אל ועל דמות האהוב, מוקד שני מתייחס לעיסוק הארספואטי במלאכת הכתיבה. הנמען הגברי על פי שירי הקובץ, מאופיין כמי שעוסק במילים, בכתיבה, בחכמה ובדיבורים, בולטת עובדת ייצוגו כנוכח-נעדר. הציר המרכזי של העבודה מתמקד בניתוח השיר, מתוך כוונה לפרשו ולהבינו על פי מושגים כמו: איווי, אחר, חסר, סמלי, סמיוטי, פנטזיה , התענגות ועוד.

 

המאמר מתאר איך מוטיבציות שונות משתקפות בספרות,באמנות, ובחיי החברה.

 

מעשיות, מיתוסים ואגדות הינם בעלי תוכן ומשמעות אוניברסאליים, בהיותם מראה לנפשו של האדם. אין הם חד-משמעיים או חד-מימדיים. לשומע או לקורא מתאפשר לקבל משמעויות שונות מבלי שפרשנות אחת תבוא בהכרח על חשבון האחרת. במאמר זה המצטרף לקהילת "מיתוסים ומעשיות בטיפול" שבאתר, המחברת מציגה פן אחר לסיפור "בת-הים הקטנה", הקשור לתהליכי ספרציה ואינדיבידואציה.