מקורות

דיאלקטיקה מוגדרת כהתנגשות של רעיונות (תזה ואנטיתזה) מנוגדים ולבסוף הגעה לפתרון שיכלול שלוב של הניגודים (סינתזה). כפי שמאמר זה טוען, ההתפתחות הפסיכולוגית של נפש האדם מגיל הילדות עד לבגרות היא תהליך דיאלקטי רב תהפוכות שלבסוף מגיע לפתרון בדרך כזאת או אחרת. הדרכים שמאמר זה יכלול צועדות על שני שבילים שבנקודות רבות מקבילים זה לזה ואילו באחרות מתפצלים זה מזה. הדרכים שבחרתי להציג הן אלו של הפילוסוף פרידריך הגל ושל הפסיכו-אנליסט זיגמונד פרויד. מאמר באתר המגזין המקוון "אימגו"

 

אינני חסיד של הגישה הטוענת ליחסיות של הידיעות שלנו אלא מאמין באפשרות קיומן של אמיתות מוחלטות, אף כי ההתקרבות אליהן תחייב אותנו להכניס בהן תיקונים ללא הרף. בנקודה זו נותרתי בלתי-מודרני ככל שרק ניתן". - אמר פרויד באחד ממכתביו. מאמר על מושג האמת על פי פרויד באתר אימגו

 

עודד וולקשטיין למד ולימד ספרות באוניברסיטת תל-אביב. נסיונותיו להתפרנס מן העיסוק הזה הובילו אותו לבקש נחמה בחיקה של הפסיכואנליזה. מאמריו התפרסמו בעיתונים ובכתבי-עת שונים, שרובם נסגרו זמן קצר לאחר מכן. מאמר פסיכואנליטי זה המופיע ב"מארב" , כתב עת מכוון לתרבות, אמנות ומדיה.

 

מאת אביהו רונן, יוסי הדר. מתוך ההקדמה: ...נסיון לדיון משותף ברעיון הלחימה של אנשי תנועות הנוער בפולין משתי פרספקטיבות מקבילות: פסיכולוגית והיסטורית. במסגרת ההרצאה יבואו לידי ביטוי שתי תיזות מקבילות שפותחו בנפרד עוד קודם לכן. האחת, היא "עקרון ההמשכיות" הפסיכולוגי של יוסי הדר, שיושם עד כה בחקר ההעברה הבינדורית במשפחות של ניצולי שואה וכן בחקירתם של תהליכי ההשרדות של יהודים בתקופת השואה. התיזה השניה היא "ההסבר התרבותי" של אביהו רונן, שיושמה כבר ברמה ההיסטוריוגרפית, לגבי הבנת פעולת תנועות הנוער בפולין בתקופת השואה... זהו איפא, נסיון לדיאלוג בין שתי פרספקטיבות לנוכח רעיון הלחימה בגיטאות. מופיע באתו של ד"ר אביהו רונן בו מבחר נוסף מפרסומיו: http://www.avihuronen.com פורסם: דפים לחקר תקופת השואה, מאסף י"ב, תשנ"ה, ע' 43-61.

 

שיעור של פרופ' יולנדה גמפל בקורס מבוא לפסיכופתולוגיה באונ' ת"א. הסרט "הירושימה אהבתי" הוא יצירת אומנות, המאפשרת לנו דיון בעקבות ומתוך חוויה של נושאים של עיבוד אבל, מלנכוליה, דיכאון ושיגעון, תוך התייחסות לחיבור (Link) הקיים בנפש האדם בין רכיבים ותהליכים אלה. בסרט, השיגעון של המאורעות ההיסטוריים החיצוניים האימתניים (פלישת הנאצים לצרפת והטלת הפצצה האטומית בהירושימה) מוצג כמדד לכאב האנושי הנגרם לפרט. אל מול כאב זה אין הירארכיה בין אוהב גרמני, הנרצח בצרפת על ידי המחתרת, לבין יפני שנהרג בהפצצה.

 

הרצאה מאת ד"ר ג'ון סולר שניתנה בכינוס בנושא "פסיכולוגיה, רוחניות והאבולוציה של ההכרה". ההרצאה שזורה ציטוטי זן, תאואיזם והומור ומנסה לנגוע בתפיסות המזרחיות והמערביות בנוגע לעצמי. ההרצאה מוצגת באתר "אור ואהבה" של "הוצאת אהבה". בסנטה מוניקה, 1998

 

לכבוד חג החירות מזכיר לנו ד"ר גידי רובינשטיין, פסיכותרפיסט ומרצה לפסיכולוגיה, את האחריות הכבדה המתלווה לחירות לעומת הביטחון הקיים במסגרות מגבילות. בצד הפסיכואנליזה, המדגישה את העבר כמעצב את ההווה והעתיד של האדם, קיימת גם גישה אחרת, לפיה העתיד הוא זה שמשפיע על קיומנו בהווה. גם זיכרונות העבר שלנו מושפעים מהאופן שבו אנו רוצים לראות את עצמנו בעתיד. אדם שמטרתו בחיים היא להיות עצמאי ככל האפשר, למשל, יזכור בעיקר חוויות ילדות שבהן הוא נאלץ להיאבק על עצמאותו.

 

ארון הקבורה לפרוייקט של פרויד : "Project for a Scientific Psychology" - ;האומנם הגיע הזמן לקבור את הפסיכואנליזה כמדע טבע ? מאמר של ד"ר ארנון לוי, פורסם ב"שיחות" י"ז (2) 2003

 

הרפרט מתמקד בשתי אבני דרך בהתפתחות המחשבה הפסיכואנליטית בנושא אובדן האובייקט, מאמרו של פרויד "אבל ומלנכוליה" ועבודתו של ג'ון בולבי. בחקירתו את תהליכי האבל בכלל ואת תהליכי האבל הפתולוגי בפרט. הרפרט ממסגרת סמינר תואר שני בהנחיתו של פרופ' שמשון רובין, פסיכותרפיה של הילד, בשנה"ל תשס"ג - 2002-2003 באונ' חיפה.

 

עבודה של שתי סטודנטיות של פרופ' שמשון רובין במסגרת קורס במבוא לפסיכותרפיה דינמית באוניברסיטת חיפה. בעבודה נסקר מקומו של "העצמי" בתיאוריות של רוג'רס וקוהוט תוך דגש על השתמעויות טיפוליות.

 

מאמר מאת אלי נוימן ויעל איתן, שני סטודנטים של פרופ' שמשון רובין במסגרת קורס במבוא לפסיכותרפיה דינמית באונ' חיפה.במאמר כמה היבטים הקשורים לסוף טיפול במסגרת ההתיחסות של גבולות.

 

רק בשנת 1974 נמחקה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה. על גילגולי תפיסתה של הנטיה ההומוסקסואלית בעולם הפסיכיאטריה בעשורים האחרונים. מאת ורד (זאמי), GoGay. מתפרסם במדור הבריאות של YNET