שיעור של פרופ' יולנדה גמפל בקורס מבוא לפסיכופתולוגיה באונ' ת"א.
הסרט "הירושימה אהבתי" הוא יצירת אומנות, המאפשרת לנו דיון בעקבות ומתוך חוויה של נושאים של עיבוד אבל, מלנכוליה, דיכאון ושיגעון, תוך התייחסות לחיבור (Link) הקיים בנפש האדם בין רכיבים ותהליכים אלה.
בסרט, השיגעון של המאורעות ההיסטוריים החיצוניים האימתניים (פלישת הנאצים לצרפת והטלת הפצצה האטומית בהירושימה) מוצג כמדד לכאב האנושי הנגרם לפרט. אל מול כאב זה אין הירארכיה בין אוהב גרמני, הנרצח בצרפת על ידי המחתרת, לבין יפני שנהרג בהפצצה.
![עברית](images/flag-il.gif)
| 875 צפיות |
הוסף למועדפים