שָׁבוּעַ אַחֲרֵי הֵרִיב הַגָּדוֹל מהבית לא נשאר הרבה

עלון פסיכולוגיה עברית | 23/7/2023 | הרשמו כמנויים

גם לאומה יש נפש, והיסטורית יחסים, ודי.אנ.אי פסיכולוגי. גם אומה נושאת בקרבה העברה בין דורית של פצעים וטראומות עבר. השבוע, יש מן התנקזות מעניינת של היסטוריה והווה - בסופו יצויין ט' באב, יום אבל על חורבני עבר, הנוגע לקריסה חברתית וקרע בין חלקי העם, ובתחילתו, תתקבל הכרעה כזו או אחרת הנוגעת לאופיו של מבנה השלטון בישראל – וכרוכה בתחושת קריטיות ומתח גדול בין עברי החברה הישראלית. במידה כזו או אחרת, אפשר השבוע לטעום את טעם ה'פחד מהתממוטטות' המרחף באוויר, ובשל התזמון בלוח השנה, לחווות לרגע את המשמעות של פחד מהתמוטטות שכבר התרחשה. ובתוך כך, שברירי תקווה, אולי דווקא האפשרות לקשור בין העבר להווה, ולחשוב במושגים האלה, יכולה להרחיב את היכולת לחתור לתסריט.ים אחר.ים?

באתרנו השבוע, מאמרים וטורים חדשים:

התיאוריה הפסיכואנליטית המערכתית מתייחסת אל ארגונים כישות חיה ודינמית, המונעת על ידי חלקים לא מודעים, חרדות והגנות. במסגרת אותה הקבלה מוצעת בין הפרט לארגון, הפסיכולוגית יעל שטיינברג מבקשת להעמיק בהבנת המערכת הבית ספרית, ולהשתמש בחייה המנטליים ככלי לאבחון והתערבות מערכתית. לצורך כך, המאמר מתבונן ב"אישיות הבית ספרית" מעיני התיאוריה האינטרסובייקטיבית של ברומברג, ומשתמש בהמשגותיו כדי לבחון את המערכת בהיבטים של פתולוגיה ובריאות נפשית.

שיטת הטיפול המכונה התמקדות (Focusing) מניחה כי יכולת המטופל לשהות בתחושה הפנימית-גופנית שלו עשויה להוביל לשינוי פנימי וחיצוני בחייו. ברשימת הקריאה שיצרנו עבורכם, אוגדו יחדיו מאמרים שעוסקים בהתמקדות מזוויות שונות: חלקם מציגים את שיטת ההתמקדות באופן מבואי, ואילו אחרים מציגים חיבור בין הגישה לרעיונות של הוגים פסיכואנליטיים, חיבור בין גישת ההתמקדות לטיפול באמנויות, או את חשיבות הברית הטיפולית בטיפול מסוג זה

בין עצמי לעצמיות רוח אנושית במרחב האמפתיה
כנס לרגל סיום מחזור ב' של 'רוח אדם' - 15-16 במאי במרכז רבין, רמת אביב

בפסיכובלוגיה -

על במת הבלוג שלו 'ונפשי יודעת מאד', גלעד בר-טל, מזמין את האומה לסשן טיפולי קצר ומביא לנו ורבט טרי היישר מחדר הטיפולים -

"היא: קשה לי שנוגעים בלב. הוא פצוע. אני מפחדת, מאוד מפחדת. נכון, באמת אני יודעת שזה מתחיל ממש מזמן. אני פה 75 שנה אבל הרקע שלי - אלפי שנים אחורה. (לוקחת נשימה) עברו עליי צרות נוראות. היו אמנם רגעי שיא וחלומות אבל זה היה קצר וחולף, ולאחריהן תמיד הגיעו רגעי משבר וגלויות. לא מגזימה אבל הייתי על סף מוות מאות ואלפי פעמים. מכירה בעיקר חיים מלאים בפחד קיומי, בתחושה שאני על סף תהום, שבכל רגע נתון יכולה לקרוס לתוכו, בחוסר אונים טוטאלי".

בזמן שהחברה הישראלית כמרקחה, פרופ' עמיה ליבליך חולקת איתנו מחשבות שיש לה על הרצל, כן, זה שחזה את המדינה, ותוהה, אולי זה לא במקרה -

"אני הלומת הערצה, להשתמש בביטוי היפה של זלדה (על יוסף המקראי) "הלומת געגועים". איך גבר צעיר, צעיר יותר מכל אחד מילדי היום, למשל, משרטט חזון לאומי עבור ההמונים, לא לעצמו, ונכנס למהלך ממשי שמזיז את ההיסטוריה. כך ראיתי את זה, כמו שען מיתולוגי שיכול להזיז את מחוגי הזמן. והמקום, יש להוסיף".

למעלה מ-2500 פסיכולוגים ופסיכולוגיות חתמו על עצומה שקוראת להסתדרות הפסיכולוגים.ות בישראל (הפ"י) להצטרף למחאה ולהשבית את מערך בריאות הנפש, במידה והחקיקה תקודם. החתימה על העצומה נמשכת גם בימים אלה. המכתב המלא מפורט בפוסט חדש.

Photo by Tim Mossholder on Unsplash