צער העולם - חרדה ודיכאון בנוגע למשבר האקלים

שפיות זמנית | 19/9/2019 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בסדרה האמריקאית "Big Little Lies", אחת הילדות מקבלת התקף פאניקה לאחר שהיא לומדת בבית הספר על משבר האקלים. האם מדובר בהגזמה דרמטית, או שגם במציאות אנשים מפתחים דיכאון וחרדה על רקע הדאגה לעתידו של כדור הארץ?

בארצות הברית, יותר ויותר מטפלים מדווחים על כך שהמטופלים שלהם מתארים תחושות של חרדה ודיכאון שקשורות לשינוי האקלים ולעתידו של כדור הארץ. פעמים רבות המצוקה נובעת מכך שהמטופלים רוצים לעשות משהו כדי לשנות את המצב, אבל מרגישים שהבעיה גדולה מדי וקשה מדי. למרות שלא קיימת הגדרה רשמית לתופעה, החלו להופיע בקרב קהילת המטפלים שמות לא רשמיים, כמו "חרדה אקלימית", "יגון האקלים" או "אקו-חרדה". האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה כתבה בדו"ח האחרון שלה כי: "שינויים הדרגתיים וארוכי טווח באקלים עלולים לעורר תחושות כמו פחד, זעם, חוסר אונים או תשישות". בארה"ב הופיעו גם סוגים שונים של טיפולים; Good Grief Netwrok היא תכנית בת עשרה שבועות שמעודדת את המשתתפים להביע את פחדיהם ורגשותיהם בנוגע לשינוי האקלים, אך גם מעודדת אותם למצוא את המוטיבציה והכוחות שיאפשרו להם לקחת חלק בפתרון.

גם במגזין התל-אביבי טיימאאוט נכתב שמשבר האקלים מכניס את דור ה-Y לדיכאון, ורואיינו צעירים רבים שמתארים תחושות קשות בנוגע לעתידו של כדור הארץ. זה לא לגמרי מפתיע - דוחות האו"ם האחרונים מזכירים את המזרח התיכון כאחד מהאזורים שצפויים להיפגע באופן הקשה ביותר כתוצאה מהמשבר: הם חוזים לנו תופעות של מדבור, בצורות, גלי חום קיצוניים, מיליוני פליטים ומבקשי מקלט בגבולות וכ-200 ימים בשנה עם טמפרטורה של למעלה מ-50 מעלות.

האם אתם/ן פוגשים/ות את התופעה בעבודתכם/ן? כיצד לדעתכם/ן אנשי ונשות מקצוע צריכים/ות להתמודד עם התופעה? האם יש רק לעזור למטופלים לעבד את הפחד והאבל, או שחשוב גם לעודד את המטופלים ליצור שינוי ולקחת חלק בפעילות להקטנת נזקי משבר האקלים? האם זה תפקידו/ה של מטפל/ת?