פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
הדבר האחד-עשר, לא תשתנה והדבר השנים-עשר, השתנה, תשתנה

הדבר האחד-עשר, "לא תשתנה" והדבר השנים-עשר, "השתנה, תשתנה"

עלון פסיכולוגיה עברית | 10/6/2019 | הרשמו כמנויים

אנחנו נפגשים השבוע בשני במקום בראשון, אחרי חג השבועות שחל אתמול וחתם סופ"ש ארוך של הפוגה. חג מתן תורה וליל ה'תיקון' שהוא מזמין, מאפשר לנו להרהר בגשר שבין ישן לחדש. אפשר לחשוב על קבלת התורה כאקט ב'פרזנט פרוגרסיב' – קבלה של דבר – תפיסה, אמונה, מערכת חוקים - שאינה מובנת מאליה, אלא דורשת בחירה מחודשת מדי שנה. ולא רק זאת, אלא שאל הקבלה הנשנית מתלווה תמיד לימוד ופרשנות ודרישה רעננה בדברים, רק כך הופכת התורה לאישית, 'ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע'. כמו בשירו של עמיחי המופיע בכותרת – קיים מתח אין סופי בין הערך שבשמירת הקיים לבין ההזמנה להשתנות ולהתחדש – מזכיר קצת טיפול, לא?

ובאתרנו השבוע – מאמרים חדשים ומחדשים -


 הודעות ממומנות 

יעל עיני

אנשי מקצוע מתחום המשפחה וההורות ומטפלים העובדים בקליניקה פרטית.

נפתחה ההרשמה לקורסי הכשרה בקונסטלציה משפחתית, סמסטר סתיו (אוקטובר 2019).
מטעם בית הספר "הורות כדרך חיים", בניהולה של יעל עיני ובשיתוף "דרך הקונסטלציה - בית הספר הישראלי לקונסטלציה מערכתית"


מרכז ויניקוט

נפתחה תכנית 'מפת דרכים' בגבעת חיים - ביה"ס ללימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית בתחנה הפסיכולוגית בגבעת חיים.

התכנית ללימודים מתקדמים מזמינה אתכם ליום עיון עם ד"ר דודי גולדמן, מבכירי חוקרי ויניקוט, ב 17.6.19. ההרשמה לתכנית ללימודים מתקדמים נמשכת.
לפרטים והרשמה הכנסו לאתר.


אונ' תא - ביהס לעס (בוב שאפל)

נמשכת ההרשמה לשנה"ל תש"פ 2019-2020 ביחידה ללימודי המשך והשתלמויות, ביה"ס לע"ס, אוניברסיטת תל אביב

לימודי פסיכותרפיה, טיפול זוגי ומשפחתי, הכשרת מנחי קבוצות, אימון אישי, פוטותרפיה ועוד
לפרטים: swce@tauex.tau.ac.il | 03-6409559


 

"עוצמה ופגיעות בגיל המעבר ואילך - שילוב גישות פמיניסטיות-התייחסותיות ונרטיביות בקבוצות נשים" – מאמרן של הילרי מילגרום, ציפורה חייט, תמר ווגל ושרון גולדברג. סימני תהליך ההזדקנות, יחד עם מסרים שליליים בתקשורת על ההזדקנות הנשית, משפיעים על נשים בגיל המעבר ואילך ברמות שונות. חלקן מרגישות חרדה או תחושת פגיעות בנוגע לעתידן. עם זאת, אצל נשים בגילאים אלה טמונים גם כוחות רבים, שמקורם בבגרותן ובניסיון חייהן העשיר. בעבודה קבוצתית עם אוכלוסייה זאת, שנערכה לאורך עשר שנים בחסות "מרכז יעוץ לאשה", המושגים "פגיעות" ו"עוצמה" התגלו כמרכזיים להבנת התהליכים שחוו המשתתפות. במאמר זה תוצג העבודה הקבוצתית והיסודות התיאורטיים מאחורי גישת העבודה הקבוצתית, שניזונה מרעיונות פמיניסטיים-התייחסותיים ונרטיביים.

"ביקור חטוף בארץ הלב: סקירת יום העיון 'להגיע בטיפול אל ארץ הלב - כמיהה ואימה' " – מאת אפרת גינס. בין יופיו הפסטורלי של פארק הירקון מבחוץ, לבין מחשכי הכאב והטראומה שבפנים, נשזרו מחשבות ורשמים מתוך יום העיון 'להגיע בטיפול אל ארץ הלב - כמיהה ואימה' שנערך באמצע חודש מאי לכבוד צאת ספרה החדש של ד"ר עפרה אשל - "The emergence of analytic oneness: Into the heart of psychoanalysis". יום העיון עסק בחוויית הטראומה והאימה של מטופלים, לצד תקווה ואמונה שקיימות בטיפול, כל עוד יש מטפל עם 'לב שומע' אשר מצליח להיות עם המטופל עמוק בתוככי אותם אזורי כאב קשים מנשוא.

" 'יש אחיזה, יש אדם ויש כאן יד': מחשבות על היצירה של דניאלה ספקטור " מאת חן מייק. המפגש של הכותבת עם יצירתה של דניאלה ספקטור הוא מפגש אישי וקרוב, שמוביל אותה למחשבות על פרספקטיבות שונות של זמן ומרחב, על אהבה ואינטימיות, על יחסים ועל כאבים. ברשימה זאת משלבת הכותבת בין קטעים משיריה של ספקטור לבין הבנות והרהורים אישיים שלה. ביניהם נוצר מרחב משחקי ויצירתי שמעורר מחשבה והשראה.

ובפסיכובלוגיה -

ד"ר מרים אבנרי כהן כותבת על הרגעים ה'מדבריים' בטיפול, כאלה שכולנו מכירים בהם מוצא עצמו המטפל חסר אונים, מבולבל לגבי הרגע הבא, ומהרהרת בכך שהתורה ניתנת בתוך המדבר, ושלא פעם התנועה מתרחשת דווקא מתוך האין.
 

נעמה בר שדה בעוד פוסט מרתק ומלמד והפעם על כשל מצמיח וכשל מצמית בתהליך הטיפולי – כדאי לקרוא.

רות נצר משתפת אותנו בדברים שאמרה בשיח על פרשת השבוע בפסטיבל 'ימי אהבה במדבר' בשדה בוקר על שירה ודבר תורה, פרשת במדבר, כסף וכיסופים.

גבי בונוויט כותב על כדורגל – תוהה איך אין מאמר שעוסק בקשר בין פסיכואנליזה לכדורגל וכותב, בדרכו האישית, על הקשר בין כדורגל לקשר המתפתח בין אבות ובנים.

ועל שולחנה של יו"רית חטיבת הפסיכולוגים במח"ר עוד עדכונים בשקיפות מעוררת הערכה, והפעם – המשך המאבק למען אגד מרפאות תל אביב יפו.

 

בהזדמנות זו נאחל שבוע גאווה משמעותי ונפגש עם תכנים רלוונטיים בשבוע הבא!

 

 

אבי היה אלוהים / יהודה עמיחי

אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת לא בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, לא בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף "אָנָּא" וְהוֹסִיף "בְּבַקָּשָׁה". וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,
לא תִּשָּׂא שֵׁם אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, לא תִּשָּׂא, לא לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
לא תִּגְנוֹב, לא תִּנְאַף, לא תִּרְצַח. וְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת
עַל ראשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר ראשׁוֹ.
אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.

 


עוד בבלוג של עלון פסיכולוגיה עברית

שינויים המתרגשים ובאים עלינו, מערערים ומעוררים שלל תגובות - התנגדות נחרצת, בלבול ותהיה או התגייסות...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.