לפעמים, ביני לבין עצמי,

עלון פסיכולוגיה עברית | 19/8/2012 | 7,762 צפיות | הרשמו כמנויים

כשהקייטנות כולן נגמרו, וגם הקייטנות שאחרי הקייטנות, מוצאים עצמם הורים רבים מחשבים את הימים לתום החופש הגדול בבילויים משפחתיים. והשבוע אכן מספר מאמרים העוסקים במשפחות: יערה לוין פריימן סוקרת יום עיון שעסק כולו ביחסי אחאיות וכיצד קשר זה עשוי לבנות את העצמי. יום העיון של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו ביקש להאיר תחום שבדרך כלל מוזנח בהגות הפסיכואנליטית. דר' שלי רקובר כותבת בעקבות המאמר של אן-מארי סלוטר (שקישור אליו הופיע בחודש שעבר) מאמר דעה על היחס לאמהות והתפקידים שהן עוד ממלאות בחברה שלנו. עוד דימוי נשי - בחסות האיקון הותיק ברבי - ב"שפיות זמנית". גם מקומה של המיניות לא נפקד מהדיון - הפעם מאמר על התייחסות למיניות בתהליכי השיקום של המתמודדים עם מחלות נפש. מאמר אמיץ של איריס קאפח, המבוסס על הרצאה שניתנה ביום בכנס באוניברסיטת בן גוריון שעסק במיניות וזוגיות אצל המתמודדים עם מחלות נפש.

שני פוסטים שמתכתבים זה עם זה: ניסיון לתרגם ציורי מפלצות של ילדים לדמויות ריאליות יותר, ופוסט בעקבות הסרט "חיות הדרום הפראיות" מאת רות נצר. החיות/מפלצות הללו מחברות לעולם הילדות, שלעיתים כה קרובות מאוכלס בפחדים ויצורי אימה. חותמת את השבוע אילת אדר דה פיצ'וטו, מתוך הרצאה שנשאה בכנס ישראל לפסיכותרפיה, אדר דה פיצ'וטו ביקשה להשוות שלוש גישות לפסיכותרפיה המבוססות על מערכות פיזיולוגיות, אשר לטענתה מחברות לתהליכי ריפוי פנימיים המצויים בכולנו. רק בריאות!

"לפעמים, ביני לבין עצמי,

אני שואלת מה זורם בתוך דמי.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

לפעמים, ביני לבין עצמי,

אני שואלת מי זורם בתוך דמי,

את מי אני גוררת הלאה לתומי,

בדרך התלולה של עצם קיומי?

מושכת הלאה באושרי בזעמי -

יומם ולילה עוד מתנגנת שפת אימי." (מילים: אהוד מנור)