פסיכולוגיה עברית

×Natalie Salbieva
Natalie Salbieva ©
זכור אותי

שמע פסיכולוג - מחשבות בעת האזנה

ארנון רולניק

!Fake it till you Make it? - Let's Check it

ארנון רולניק | 30/6/2018 | הרשמו כמנויים

 הדיבור על fake  הוא כאילו זר לפסיכולוגים. אנו הרי אמונים על הכנות, האוטנטיות ועל ה true self . אם אנחנו כבר מדברים על fake הרי זה לעיתים קרובות בטיפול מיני (ראה "הארי פגש את סאלי"....). אז מה פתאום נדרשתי אני לעסוק בכך?

ובכן הסיבה היא תוכנה, תוכנה חדשה שפותחה על ידי חברה ישראלית בשם MOODIFY שכשמה כן היא.: הוקמה לעסוק במודיפיקציה של ה mood  וב  well being של האדם. אחד המוצרים של החברה היא תוכנה המיועדת לבדוק את המצב הרגשי של המטופל על סמך מדדים פיזיולוגים ומדדים של הבעות פנים.

השאלה שאנו מזמינים אתכם לבדוק עימנו היא האם ניתן לאמן אנשים ביצירת רגשות חיובים על ידי תוכנה שתיתן פידבק וחיזוקים ככל שהם מצליחים יותר ליצור הרגשה כזו.

אנשי הביופידבק יודעים זה מכבר שאפשר לאמן אנשים בהפחתת לחץ באמצעות פידבק של מדדים פיזיולוגים הקשורים לעוררות. קיימת גם הסכמה שאימון בשינויי קצב לב ((HRV יכול להיות קשור לאמוציות חיוביות כמו appreciation  compassion and  .

אלא שהחידוש הוא כאן במדידה ובאימון של הבעות פנים כמרכיב מרכזי.

החשיבות של הבעות פנים אינה זרה לקוראי מדור זה. כחלק מגישות ה Interpersonal Neurobiology אנו מבינים כי מה שעובר בטיפול אינו רק התוכן המילולי אלא במיוחד תקשורת לא ורבלית  הקשורה בהמיספרה ימנית (ראה למשל (Alan Schore

כך למשל סטפן פורג'ס Stephan Porges)), מראה כי מערכת העצבים הפאראסימפטטית מעוצבבת כך שהיא מגיבה להבעות פני האחר וכי אנו מכווננים להרגיש בטחון או סכנה בהתאם למה שאנו קולטים מפניו של האחר.

האם ניתן למדוד את הבעות הפנים? האם אפשר להפיק מהם מדד של התגובות הרגשיות של האדם?

לשם כך עלינו לקרוא לכמה דמויות חשובות: נקרא לפול אקמן ((Paul Ekman ליזמית מצריה בשם רנה אל קליובי  (Rana el Kaliouby ( ולשני יזמים ישראלים: יגאל שרון וד"ר ויניב ממה

פול אקמן

פול הוא אולי הדמות הידועה ביותר במחקר על הקשר בין רגשות להבעות פנים. הוא דמות מעניינת ואולי גם קונטרוברסיאלית. בספרו הביוגרפי, התרשמתי כי הוא אדם שגדל בבית מאוד לא יציב (אימא סכיזופרנית שהתאבדה ואב כנראה קשה ואלים). לאורך כל הספר פול מדבר על אנשים שלא רק לא קיבלו את דעתו אלא התנכלו לו. האם זו הסיבה אולי  שגרמה לו  להכנס לתחום מחקר זה?  

הטענה התאורטית המרכזית שלו היא שהבעות הפנים של עמים שונים, הן חוצות תרבויות וגנים דומות  כלומר לאו דווקא תלויות תרבות.

כדי לבדוק זאת הוא הכין קטלוג של תמונות של אנשים מערביים  המביעים רגשות שונות. (כגון גועל, בוז, כעס, פחד, הפתעה, הנאה, עצב, וסיפוק) . והוא הראה תמונות אלו לשבטים בגיניאה החדשה. ולמרות השוני התרבותי הללו ידעו היטב לזהות את הבעות הפנים הקשורים לרגשות השונות.

אקמן  עבד יחד עם בוב לוינסון שותפו למחקר של ג'והן גוטמן. כשלומדים את שיטתו של גוהן גוטמן, מוקדש פרק שלם ללימוד הבעות פנים ככלי עבודה בטיפול זוגי.

 אחת ההתערבויות המיוחדות של  גוטמן מזמינה את בני זוג  לדון בנושא קונפליקטואלי. ובאותו זמן המטפל צופה בהבעות הפנים של בני הזוג וגם בשפת הגוף שלהם כך למשל הוא מתבונן בזוית השפתיים בצורת הגבות ובמצבן , בזוית הסנטר וכו ומכאן הוא למד על מידת הקרבה או הריחוק בין בני הזוג.

MIT and Affectiva

כבר נכתב בבלוג זה על חברת affectiva  וכיצד "המהנדסים גונבים לנו את חקר הרגשות"הזכרתי את המהנדסת המצרייה בשם  Rana el Kaliouby. אשר המשיכה את עבודתו של פול אקמן בחקר הקשר בין רגשות שונים להבעות פנים. ראנא שהיא כנראה גם תוכניתנית מוכשרת וגם יזמית מרשימה הקימה חברה חדשה בשם Affectiva שתפקידה להפעיל אינטילגנציה מלאכותית כדי לזהות רגשות באמצעות צילום רציף של הבעות הפנים של אנשים.

האם אפשר ללמד מחשב לזהות רגש אנושי ואת הבעות הפנים, רק מתוך וידאו? Affectiva , אספו יותר מ 4 מיליון קטעי וידאו של אנשים מחייכים, צוחקים מקדירי פנים, מקבלים ומופתעים ומגוון של רגשות אחרים ובאמצעות גישה של deep learning  לימדו מחשב כיצד לזהות רגשות אנושיים. תוך שמוש בקטלוג הבעות הפנים של אקמן.

כתוצאה מכל המאמץ הזה נוצרה אפליקציה המזהה רגשות בסיסים כמו גועל, פחד, שמחה, הפתעה, כעס ועצב.

האם אפשר לעשות ביופידבק של רגשות

האפשרות להשפיע על הרגשות דרך הגוף אינה לגמרי חדשה. בעצם כל טיפול ביופידבק מכוון להשפיע על התגובות הגופניות ודרכן על מצב המתח של הנבדק.

אלא שביופידבק קלאסי נותר מצומצם משהו בהיותו כלי מדידה וטיפול למצבי עוררות אך לא לרגשות. קחו למשל את הביופידבק של המוליכות החשמלית של העור. זהו אומנם כלי נפלא לזיהוי התרגשות וחרדה אבל הוא גם כלי מדידה שמגיב לעוררות שאינה קשורה בחרדה.

כמי שהקליניקה שלו מושקעת בין השאר גם בביופידבק – הייתי שמח אם הייתה נפתחת האפשרות לסוג חדש של פידבק:  Emotional Feedback.

 הפתרון של Moodify

יגאל שרון וד"ר יניב ממה, שני יזמים מוכשרים, הקימו חברה בשם Moodify שאחת ממטרותיה היא  לזהות מצבי רוח moods ולשנות אותם באמצעות שלוב של אינפורמציה על הבעות פנים מחד ועל קצב הלב מאידך.

הטכנולוגיה של moodify מפיקה מדד של Valence ועוררות המאפשר לחלק את סוגי הרגשות על רצף של חיוביות/שליליות וכן על רצף של עוררות. התוכנה מאפשרת למשתמש ללמוד ליצור מצבי רגש חיובים בעוררות אופטימלית .

וכאן אנו חוזרים לשאלת בה פתחנו: (Fake it till you make it?  ) כעת כשיש לנו כלי לזהות מצבי רוח חיובים, ולתת למטופל פידבק על מצב רגשותיו – האם אימון רצוני באמצעות emotional biofeedback יוכל ליצור גם חוויה סוביקטיבית של שמחה?

The smile Prescription

Charles Strobel מראשוני הביופידבק בארה"ב , לימד אותי את שיטת ה Quieting Reflex  שלו. אחד השלבים בשיטה מבוסס על הרגעות על ידי כך שהמטופל מתבקש לחייך לעצמו. בהמשך לכך יצא לאור לפני מספר שנים ספר בשם "מרשם החיוך" שנכתב על ידי ד"ר Rich Castellano שהוא מנתח פלסטי במקצועו. רופא זה מייחד את ספרו לאפשרות שבחירה רצונית לחייך יותר, תשפר את בריאותו של האדם. Castellano מסתמך ראשית על נסיונו האישי אבל גם מרבה לצטט מחקרים המראים את השפעת חיוך יזום על מצב הרוח . סדרת מחקרים מעניינת שהוא מצטט והקשורה למקצועו כמנתח פלסטי עוסקת בעובדה שנשים שעברו הזרקת בוטוקס –(מעין רעל שמשתק שרירי פנים וגורם ליישור קמטים) נמצאו לאחר הפרצודורה כמגיבות פחות לגרויים רגשיים.

The Facial Expression Hypothesis

בעוד שספרו של  Rich Castellano מתמקד בעיקר בחיוך. סדרת מחקרים רחבה יותר פתחה את השערת משוב הפנים. ההשערה היא שתנועת שרירי הפנים  יכולה להשפיע על החוויה הרגשית. לדוגמה, אדם אשר יתבקש להזעיף את פניו  במפגש בין אישי יגלה שהוא מרגיש רגשות שלילים כלפי שותפו למפגש.

כבר ב 1988 התפרסם ב JPSP  מחקר של קבוצת חוקרים (Strack, Fritz,Martin, Leonard L.,Stepper, Sabine) שבדקו את ההשערה בניסוי מתוחכם למדי  הם הורו לשלוש קבוצות של נבדקים , להחזיק  עט בפיהם בשלוש דרכים שונות:

  • קבוצה שהחזיקה את  העט באמצעות השפתיים  כך שיווצרו פנים מחייכות
  • קבוצה שהחזיקה את העט באמצעות השינים כך שיווצר חיוך.
  • וקבוצה שלישית שהחזיקה את העט ביד

הנבדקים צפו בסרטים והם התבקשו לסמן כמה הסרטים מצחיקים. התוצאות הראו כי הקבוצה שהחזיקה את העט בצורה שיצרה חיוך דירגה את הסרטים כיותר מצחיקים.

נחזור לשאלה המקורית שלנו Fake it till you make it ? . האם ליצור הבעת פנים שמחה תיצור אכן שמחה? אני מציע לחשוב על שאלה זו דרך זוית וטכניקת בדיקה שונה.

הרבה משיטות הטיפול מבוססות על דיבור ועל תובנות. כך למשל אדם המגיע עם נטיה לדכאון – הדרך שבה נטפל בו תהיה "לדבר על זה"

מאידך אם אנחנו מבינים, אם כן, כי חלק גדול מהאמוציות שלנו מופעל דרך פידבק מהגוף אולי כדאי יהיה להפעיל את הבעות הפנים כך שיווצרו רגשות חיובים.

פסיכותרפיסטים מודרנים כמו Pat Ogden מדברים על טכניקות בהן מפעילים את הגוף כדי ליצור תחושות חיוביות של בטחון, שמחה ומשחקיות.

אוגדן עושה זאת על ידי כך שהיא מבקשת מהמטופל להזכר בחוויה חיובית, לשים לב היכן בגופו הרגיש את החוויה. אנו נבדוק זאת בצורה דומה תוך שימוש בתוכנה של Moodify.

איך בפועל נעשה את הניסוי

 הניסוי יתבצע באמצעות ישיבה ליד המחשב הביתי המצוייד במצלמה. המצלמה תנתר את הבעות הפנים של הנבדק. אני מציע ניסוי בו יהיו ארבע קבוצות בכולן תבדק הבעת הפנים ומצב העוררות באמצעות התוכנה של Moodify:

  • קבוצה אחת לא תקבל פידבק על מצב הבעות הפנים שלה כלל
  • קבוצה שניה תתבקש לחייך כדי להשפיע על קריאות התוכנה
  • הקבוצה שלישית תתבקש ליצור בתוכה רגש חיובי שיקבל חיזוק מהתוכנה כלומר כל פעם שנוצר הרגש החיובי (שיתבטא בהבעת הפנים) יקבל הנבדק סימון מהתוכנה שהוא מתקדם בכיוון הנכון
  • קבוצה רביעית לא תתבקש לעשות דבר – אלא רק לגרום לתוכנה של Moodify לנוע בכיוון של רגשות חיובים (כמו בביופידבק הקלאסי  Trial and error)

נבדקים בכל אחת מהקבוצות יתבקשו לבצע במשך 12 ימים עוקבים את התרגול למשך כ 20 דקות בכל יום.

מצב רוחם של הנבדקים יבדק על ידי שאלוני דיווח עצמי.

השערתי היא שבכל אחת מקבוצת הניסוי יראו שיפור במצב הרוח. הקבוצה שתתאמץ לעשות זאת על ידי חיוך fake תגיע להשגים פחות טובים בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות בהן נוצר תהליך של למידה והתניה.

אם התוצאות יוכיחו זאת יתכן ומצאנו סוג חדש של ביופידבק שאינו מבוסס רק על מדדים פיזיולוגים אלא גם על הבעות פנים.

ולגבי השאלה בה פתחנו הבה נרחיב את היריעה  – אולי יהיה נכון להמנע מדיכוטומיה בין "לדבר על זה" ) פסיכותרפיה מבוססת פרושים) לבין לעשות את זה" (CBT) – השלוב של השניים הוא כנראה דרך המלך.


עוד בבלוג של ארנון רולניק

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אודי גלאודי גל14/7/2018

מרתק כרגיל. שלום ארנון,
כרגיל אתה מביא רעיונות מעניינים ועדכניים, עם פוטנציאל השפעה על חיים של אנשים.
הרעיון של חיוך יזום כדי להשפיע על מצב הרוח בוודאי קיים הרבה זמן. בין השאר דיבר על כך ויליאם ג'ימס (אתה לא מחייך כשאתה שמח, אלא שמח כשאתה מחייך - ציטוט מקורב מהזיכרון). גישה דומה קיימת בטאו (דאו) הסיני - למשל בספר הטאו להטמרת מתח לחיוניות; החיוך הפנימי, המעגל המיקרוקוסמי, ששת צלילי הריפוי מאת
צ'יאה מאנטק. אריק פפר, איש הביופידבק, פרסם לאחרונה מחקר - Do better in math: Don’t slouch-Be tall! - בו הוא מראה שהיציבה משפיעה לא רק על מצב הרוח (כמו שהראה בעבר) אלא גם על הזיכרון, על יכולת התפקוד. גם כאן מדובר בהזדקפות רצונית כדי לשפר את ההתמודדות עם חרדה ובלק אאוט.
הלוואי והמחקר עליו אתה מדבר ייצא לפועל, וישתכלל הכלי הזה למדידת וללמידת השפעה על הרגשות.
אודי גל