16.2.2011: אנשי המאדים פלשו לכדור הארץ
שפיות זמנית | 16/2/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
בקרב בעלי חיים, כמו בקרב בני אדם, קיימת שונות גדולה בין פרטים ברמת החרדה, והתגובה לאיום קשורה לרמת הבסיס של החרדה של כל פרט. ובקבוצה? במחקר שפרסמו פרופ' דוד עילם והדוקטורנטית רוני יזהר מאוניברסיטת תל אביב, נבדקה רמת החרדה של קבוצות בעלי חיים לאיום משותף. נמצא שכאשר בעלי חיים הנמצאים בקבוצה נתקלים באיום משותף הם חווים את אותה רמת החרדה, ללא קשר להבדלים ברמת החרדה הבסיסית של כל פרט. האם ניתן להסיק מכך גם על בני אדם? האם יסביב איומים משותפים אנחנו "נדבקים" ברמת החרדה של הסביבה ומאמצים התנהגויות התואמות אותה? אכן, לא קשה לחשוב על דוגמאות ישראליות למצבים מעוררי חרדה קולקטיבית, אבל יש סיכוי שאם נכתוב עליהם זה יכניס אותנו לסטרס...
הרומן 'מלחמת העולמות', שנכתב על ידי ה.ג'. וולס עובד לתסכית לרדיו ושודר בשנת 1938, בערב ליל כל הקדושים. על מנת ליצור אמינות, התסכית בוצע במתכונת של שידור חי תוך פריצה לשידור במהלך תוכנית מוזיקלית. אורסון וולס (שום קשר למחבר הרומן) היה השדר ועשה זאת בצורה כה משכנעת, עד שהתעוררה היסטריה המונית ומנוסה של רבים מבתיהם באזור ניו יורק וניו ג'רזי. מה אתם אומרים - הייתם מתחילים לארוז את המזוודות?
