הנאום שלא ניתן - 1
ד"ר עפר גרוזברד | 3/1/2015 | הרשמו כמנויים
בבלוג זה אדון בכל פעם "בנאום שלא ניתן": מנהיגים ישראלים לא יודעים לדבר בשפה התרבותית של העולם המוסלמי. בהמשך אציג גם כיצד על המנהיגים המוסלמים לדבר אתנו.
עקב פניית הפלסטינים לבית הדין הבינלאומי בהאג הצהיר נתניהו: "הפלסטינים הם שצריכים לחשוש מבית הדין הבינלאומי בהאג."
נתניהו היה צריך לפנות לעולם המוסלמי ולומר: "היהודים והמוסלמים הם אחים ואין שום סיבה להוציא החוצה חלוקי דעות ולשתף בהם את כל העולם. כך לא נהגו אבותינו, כשהיו להם חילוקי דעות, הם פנו באופן ישיר לבני משפחתם ולא לזרים. אבל אתם, אחינו הפלסטינים, בהתנהגותכם מכריחים אותנו לתבוע אתכם על פשעי מלחמה בפני בית הדין הבינלאומי בהאג. אחר כך לא נוכל לעזור לכם".
הסבר:
1. עקרון ההזדהות – בחברות מסורתיות-קולקטיביות נעדרות נפרדות צריך להדגיש את הביחד. כך נהגו סאדאת וחוסיין כשתיארו את הקשר שלהם אתנו.
2. עקרון הסמכותיות – חברות מסורתיות – קולקטיביות בעלות מיקוד שליטה חיצוני אומרות לאחר מה הוא צריך לעשות כדי לא לאלץ אותם לפגוע בו. כך הסביר מוברק שאינו יכול לשחרר את עזאם עזאם בגלל שנתניהו פגע במערכת המשפט המצרית.
נתניהו במקרה זה הגיב כמקובל בחברות מזרחיות והשיב על איום באיום (עקרון הכישורים החברתיים). תגובתו הייתה מוצלחת יותר אילו היה משלב בה אלמנטים של קרבה עם חברה שבנויה ומצפה - גם אם לא במוצהר – לקשר כזה. כידוע, מנהיגים ישראלים לא פונים לעולם המוסלמי בכלל והאחרון, כחברה קולקטיבית, כמהה לקשר מכל סוג שהוא ובעיקר לשמוע מנהיגים יהודים הפונים אליו באופן אישי.
אבו מאזן היה צריך לפנות לציבור הישראלי ולומר: "יש בינינו חילוקי דעות. מדוע שלא נפנה שנינו לבית הדין הבינלאומי בהאג שיכריע בעניין. זהו בית דין אחראי ורציני של העולם המערבי וודאי שכולנו אמורים לסמוך עליו."
במקרה זה השתמש אבו מאזן בעיקרון החשיבה הביקורתית המדבר אל בני המערב הרבה יותר מאשר איומים והפחדות (כישורים חברתיים).
להסבר המלא ראה: "בבל – מדריך למפגש בין מזרח למערב".
http://ofer-grosbard.com/books/babylon/
לגלות כיצד אתם חושבים - שאלון ווקטור החשיבה:
http://ofer-grosbard.co...uestionnaire/
לאתר של עפר
