תגובות
אסתר פלד25/12/2010
על פסיכואנליזה ובודהיזם. ניצה וכולם,
מעניין שדווקא הבודהיזם, המכונה 'דרך האמצע', מעורר כאן, הן בפוסט והן בתגובות עליו, תגובות-קצה. צאו וראו - מצד אחד, אכן יש מטפלים, קל וחומר מטופלים, העושים שימוש בידע הבודהיסטי על מנת להתחמק מידיעה נפשית. ככל דבר אחר בעולם, גם הבודהיזם עלול לשמש התחמקות מכאב, מן הכאב הכרוך בהכרה עצמית. בספרות העולמית העוסקת בנושא זה מופיע מושג, והוא SPIRITUAL BYPASS, המתאר את האופן בו משמשת אמונה רוחנית כמעקף, היינו, כדרך לעקוף כאב נפשי, כזה הכרוך בפסיכותרפיה רצינית. במובן זה אני יכולה להצטרף לדבריה של ניצה. אני אף סבורה שלא פעם המדובר עבור מטפלים בחוסר ידע של התיאוריה הפסיכואנליטית, והחוסר הזה 'מתמלא' באמצעות כלים שונים, ביניהם התיאוריה הבודהיסטית. אני אף סבורה שהשימוש בבודהיזם עלול להטעות מטפלים בדרכים שונות שלא כאן המקום לפרטן.
אין זה מדוייק לטעון שהבודהיזם אינו דת. הוא הגיע למערב כשהוא 'מקולף' משכבות של ריטואלים וכן, בשל גמישותו האינהרנטית 'הסתגל' למערב באופן שמאפשר לנו להכחיש את היותו דת. במזרח המדובר בדת לכל דבר ועניין, אם גם דת אימננטית ולא טרנסצנדנטית, היינו, כזו השוללת קיומו של סובסטנס מוחלט הנמצא מחוץ לאדם. אפילו האמירה הזו אינה מדוייקת, אם להקפיד.
מאידך גיסא, כפי שאכן אמרו כאן אחדים, הניסיון לייחד את הפסיכואנליזה ולהדירה מתחומים אחרים - החל בפילוסופיה מערבית, המשך בתיאולוגיה וכלה במדע, הוא ניסיון עקר. התיאוריה הפסיכואנליטית, אם אמנם קיים גוף כזה שניתן להכליל הכללות לגביו, הושפעה מרגע בריאתה ממודלים שונים של חשיבה ומיותר לציין שעודנה מושפעת. קשה יהיה להפרידה הפרדה מלאה מתחום החשיבה הדתית לסוגיה, מה גם שהעיסוק בדילמות מוסריות נוגע לה ישירות ולעומקה, בדיוק כפי שהוא נוגע וקשור בהדיקות לחשיבה דתית.
כמובן, כפי שצויין, בלב החשיבה הבודהיסטית עומדת התבוננות בתודעה - אם כי בטכניקות שונות מאד מזו הפסיכואנליטית - ומכאן המכנה המשותף המצדיק אינטגרציה, או לפחות מסביר אותה. אני כשלעצמי מוצאת כי קשה לחולל אינטגרציה כזו ברמה הטכנית. אף כי רעיונות משותפים לא חסרים בין הפסיכואנליזה לבין הבודהיזם, הרי הטכניקה ה 'טיפולית', אם ניתן להתבטא כך, כה שונה, עד שנדרש אדם לבחור. מה, למשל, יש בין טרנספרנס למדיטציה? מעט מאד. מה יש בין אדיפוס לבין נירוואנה? ברמה התיאורטית אפשר לשחק עם זה ואף לגעת באיזושהי אמת. ברמה הטכנית, כלומר, מה שעושים בקליניקה, אני מוצאת כי השילוב המעשי בין השניים אינו מסתבר בנקל.
שלומית מממ7/12/2010
בין בודהה ואיינשטיין. היסוד שעומד בבסיס הבודהיזם הוא הרצון הבסיסי של כל היצורים החיים להיות מאושרים. כל כך פשוט. הבודהה הוא רחוק מלהיות אלוהים, למעשה יש המשווים אותו דווקא לאיינשטיין, מעין מדען, שישב, חשב והבין מהם העקרונות הבסיסיים שגורמים לנו לאושר ולסבל. הבודהה וכן, הדלהי לאמה עצמו, מבקשים מכל אחד לבחון את גילויו, ולבדוק האם הם אכן נכונים (למשל- כפי שבדקו את ממצאיו של איינשטיין או כל מדען אחר). כמו כן, אחד העקרונות המרכזיים בבודהיזם הוא אי-ההיאחזות (בניגוד לגישות הדתיות או חלק מהגישות האנליטיות על פיהן יש אמת אחת). הבודהיזם הוא לא דת, אפילו לא אמונה, הבודהיזם יותר מהכל הוא דרך. דרך המבקשת לאפשר לכל אחד להבין בדרכו (מדיטציה היא אחת הדרכים שנמצאו כיעילות ביותר, אם כי גם היא לא נכונה לכולם) איך הוא "פועל", איך המחשבות, הרגשות, המאווים פועלים בתוכו. זה כמובן, פילוסופיה עשירה הרבה יותר ממה שאוכל להביא בפיסקה. למיטב ידיעתי, יונג השתמש בספר המתים הטיבטי בלמידה שלו את עולם החלומות. וכמו שאמרו כאן קודם, לכולנו יש מה ללמוד :)
אסי שורק4/12/2010
מה מאיים בבודהיזם וחוסר מחויבות לאינטרוספקציה. נראה שבמקרים מסוימים הנחותייך בנוגע לחוסר מחויבות לאינטרוספקציה אכן נכונות. אולם לדעתי אלו הנחות גורפות מדי. הרחבה של השיח הטיפולי והאנושי לשדות נוספים אינה סותרת מחויבות להבנה פנימית. יש חוסר אמון במקצועיות האישית ויש היאחזות יתר באג'נדה מקצועית כזו או אחרת. לעתים אני מגלה על עצמי שמה שמכווץ ומאיים בחשיפה לגישות חשיבה חדשות ומקוריות היא הזדהות והיאחזות יתר בזהות האישית והמקצועית שלי.
תום מנור1/12/2010
בודהיזם במהותו לא מכוון לחוויה דתית או מיסטית... הפילוסופיה הבודהיסטית איננה נשענת במהותה על חוקים דתיים או חוויה מיסטית ואין מדובר בגישה "ניו אייג'ית" שיש בה משום אמירה של ליצור עצמך יש מאין. בבסיס הבודהיזם עומדת האמונה שכל אדם צריך להגיע למודעות לגבי מחשבות ורגשות אותם הוא חווה, על מנת לעשות שימוש במודעות הזאת ולתעל עצמו למה שנכון לו- דבר שהוא סובייקטיווי לחלוטין ומשתנה מאדם לאדם. גם הבודהה וגם הדלאי למה הצהירו שאם אדם חש שרוח הבודהיזם לא נכונה עבורו, יש עליו לנטוש את כיוון החקירה הזה ולא לדבוק בעקרונות הבודהיזם כאילו היו חוקי דת נוקשים. כמו שציינו כאן אחרים, לא חסרות דוגמאות מתיאוריות פסיכואנליטיות למושגים שנכתב עליהם מאות שנים לפני כן בכתבי הבודהיזם, הצ'אן והזן. תמוה שטור של פסיכולוגית ופסיכואנליטיקאית בעלת ניסיון שולל אפשרות להפרייתה של החשיבה הפסיכואנליטית על סמך טיעונים שאין להם אחיזה במציאות..
דבורה פרידמן1/12/2010
פסיכואנליזה ובודהיזם- ההמשך הטיבעי. אמנם אני חוקרת צעירה (27 בקרוב), אבל חוקרת טובה, פתוחה ומתעניינת. אני מביטה על התפיסה האנושית כפי שהיא מתפתחת כיום והאופן שבו היא התפתחה לאורך ההיסטוריה האנושית, ומביטה גם על הדרכים שבהם יצרנו את עצמנו- בני האדם, התפתחנו ורכשנו ידע להתפתחותנו כאן בעולם. הבודהיזם איננו טרנד וגם לא זרם דתי, הוא פרספקטיבה נוספת שחוברת לתודעה ונוצרה והייתה בתפיסה האנושית הרבה הרבה לפני פרויד. מבחינתי זהו המשך טיבעי ומדהים, וזה גם בהחלט משקף את מה שקורה עכשיו בעולם שלנו. קורה דבר רציני, אנשים רבים מתארגנים מחדש ודורשים אינטגרציה של החיים עכשיו ובעבר, בימים אלו ובתקופות הקרובות הצעדים שנבחר אנו בני האדם ילכו ויעשו קריטיים ביותר, ולכן השילוב של ההשקפה הבודהיסטית וכמוה השקפות עולמיות אחרות היינו גם ביטוי לחזרה לשורשים בכדי למצוא מהות לחיים כאן וגם ביטוי לרצון לטוב ונטייה להמשיך ולחקור.
כסטודנטית צעירה, אני יכולה להביט ממבט-על, על המתרחש בזירות השונות, של הפסיכואנליזה ושל כל המדעים, ויכולה לומר בלב שלם - שכל תיאוריה כבודה במקומה, אך אם התיאוריה והתפיסה אותה היא מייצגת, לא תניע עצמה הלאה עם ההתפתחויות שקורות עכשיו בעולם- היא לא תוכל עוד להסביר דבר ותישאר מאחור. אני מציעה לך להתעניין בבודהיזם, אינך חייבת לשלם כסף בשביל זאת ולמעשה - עדיף שלא, כל הידע נימצא זמין בערוצי צקשורת רבים ודווקא משום שהדבר עורר אותך - כנראה הוא גם מושך. הבודהיזם, וכמוהו הפסיכואנליזה, משתלבים יחדיו כי שניהם פונים זה אל זה, התהליך זהזה קורה בכל המישורים של הידע בעולם- כל הגישות השונות, המדעים השונים, הדתות והתפיסות מיישרות קו, ומי שלא יתיישר אל אותו קו, לא יהיה רלוונטי בעולם החדש שנולד.
צמח אסיף1/12/2010
אינטרוספקציה. ניצה שלום,
אני מוצא את הגדרתך את ליבת הפסיכואנליזה כ"בחינה עצמית" פשוטה וממצה. תודה על כך.
בהמשך לכך מתבקש להדגיש, שבמסגרת בחינה זו על האדם לבחון את כל הבא לפתחו, במידת האפשר.
במובן זה, הבודהיזם עשוי להיות "כלי טיפולי", במידה והוא תוצר שעבר את מכבש הבחינה העצמית. וכך כל דת אחרת, פילוסופיה, רעיון, וכמובן גם הפסיכואנליזה עצמה.
[כאשר נזכור, כי בתוך המהלך של הבחינה העצמית, רשאי הבוחן גם לבחור להחליט שהוא מקבל על עצמו מערכת חוקים חיצונית, שאינה נהירה לו, שאינה נובעת מתוכו המודע/מבין. ועם זאת קיבל אותה על עצמו מתוך בחינה והבנה שזהו המהלך דווקא הנחוץ לו כרגע].
אז אסכם: לטעמי, אם נשאר נאמנים לקריטריון הבחינה העצמית, הרי שלא ה"כותרת" הזו או האחרת היא הדבר ("פסיכואניזה", "בוזהיזם", "סייטולוגיה", "ככה בא לי"), אלא היקף ועומק מהלך המשא ומתן המתנהל מולה.
בברכה
צמח אסיף
אילה אילוז1/12/2010
לירון - כלים להבנת מצב האדם. אני מצטרפת לדעתך, שהנסיון לתת לפסיכולוגיה איצטלה מדעית, כענף השייך למדעי החיים יותר מאשר למדעי הרוח והחברה, פוגם לעיתים ביכולת לראות את מצבו של האדם בהקשר רחב ועמוק יותר. פסיכולוגים מתקנאים כנראה פעמים רבות ברופאים, ויש עכשיו נסיון של זרמים מסוימים בתחום ללכת בדרך ההפוכה לזו שעשה פרויד, כשהפך מרופא לפסיכואנליטיקן.
יחד עם זה אני לא בטוחה שהסטוריה, ובודאי לא בלשנות הם הדברים, שחשוב שמטפל יהיה בקי בהם לפני שהוא מטפל. ספרות ופילוסופיה הן הבסיס המרכזי לדעתי, מצד מדעי הרוח להבנת מצבו של האדם. וקיימים זרמים בפסיכולוגיה הנשענים עליהם יותר, ביניהם - פסיכולוגיה אקזיסטנציאלית, פסיכולוגיה התיחסותית ופסיכולוגית העצמי .
אילה אילוז1/12/2010
לדעתי איל, יש אמת בדבריך. ודברים לא מעטים בכתבה המתיחסים לבודהיזם, מעידים על אי הכרות מעמיקה של השקפת העולם הבודהיסטית. ביניהם - התיחסות לבודהיזם כאל דת שבבסיסה יש אמונה (בודהיזם בנוי יותר כמו תאוריה). תפיסתו כעמדה הרואה באדם שהגה את עקרונותיה הראשוניים אל או אב גדול (הבודהיזם אינו מאדיר אף אדם ומכוון לביטול האגו). ראיית הבודהיזם בעיקר כטכניקה (המדיטציה היא אמצעי. הפחתת הסבל בעולם היא המהות), ואי התיחסות לאספקט ההתבוננות הפנימית בבודהיזם, שהוא מהותי לגישה.
ולגבי למידה - לכולנו, לא רק לך, יש עוד הרבה מה ללמוד, תמיד.
איל רונן אקרמן30/11/2010
התנצלות. בהסתכלות על התגובה שלי לכתבה - אין לי ספק שהיא חריפה מדי ונעשתה בלהט הרגע, מבלי הבנה נכונה הקשר המקצועי.
אכן, יש לי עוד הרבה ללמוד, לא רק על פסיכולוגיה - ותודה ניצה.
אילה אילוז30/11/2010
מי שבמשבר הוא האדם. אשר למרות התפתחויות עצומות ברפואה ובטכנולוגיה, אינו מוצא לו מנוח, ומבין, הבנה שהיא נכונה לדעתי, שאין דרך אחת נכונה לטפל במצוקתו.
הפסיכולוגיה מתפתחת כאשר היא משלבת בין גישות. הדבר נובע מכך, שאין גישה אחת, שהיא הטובה ביותר להסבר מצבו של האדם. ישנה חוכמה, שהתפתחה במשך השנים במזרח ובמערב. חלקה עתיק מאוד, ואין בעתיקותו דבר, המונע אותו מלהיות רלוונטי גם היום (גם הסיפור המיתולוגי על אדיפוס לא נולד אתמול:) חלקה, כמו הפסיכואנליזה, הוא תולדה של 100 השנים האחרונות, וחלקה עוד ילך ויתפתח ככל שנפתח את עצמנו לגישות רבות ונוספות, מנסים כמטפלים למצוא, על בסיס ידע ומתוך פתיחות לב, דרך אינטגרטיבית, שונה ממטופל למטופל, שתתאים ביותר לפתרון מצוקותיו או לפחות לחיים בשלום איתן.
כמי שלמדה לא מעט, ועוד יש לה הרבה מה ללמוד, גם פסיכולוגיה וגם בודהיזם, אינני רואה אף אחד מהשניים באופן דתי. דווקא הגישה הרואה בפסיכואנליזה את חזות הכל, לוקה בתפיסה דתית. כאילו נמצאה גישה חובקת כל, המתארת את מצבו של האדם, והיא הנכונה ביותר לעזור לו להתגבר על קשייו. לעומתה אומר החכם הבודהיסטי - אם תפגוש את הבודהה בדרך, הרוג אותו. כל אחד מהשניים הוא הצעה להשקפת עולם על מצבו של האדם, עם יופי משלה ומגבלות או בעיות משלה. אם נתבונן היטב פנימה, כפי שמציעה הפסיכואנליזה, וגם נבין את היותנו חלק מרקמה אנושית אחת, אם ניקח מחוכמת המזרח ומחוכמת המערב, אם נשלב בין חוכמה עתיקה להבנות חדשות, רבים יותר סיכויינו להיות אנשים שלמים יותר ומטפלים טובים יותר.
ירון אבני28/11/2010
כלים להבנת הפסיכואנליזה. ניצה שלום,
כיוון שמי שקובע את סדר היום של הטיפול הנפשי היא האקדמיה - נוצר מצב שבו מתוך רצון "לקדם" את הפסיכולוגיה לעבר המדעים איבדו הפסיכולוגיה (והפסיכואנליזה כחלק משמעותי ומרכזי שלה) את הקשר וההמשכיות מהפיסולופיה המערבית.
אי אפשר להבין את הולדתה והתפתחותה של הפסיכואנליזה בלי ללמוד פילוסופיה מערבית שראשיתה בפסילוסופיה היוונית. כך מכשירה האקדמיה פסיכולוגים טכנוקרטים סטטיסטיקאים - בורים ועמי ארצות - שכל קשר בינם לבין דרישתו של פרויד לרקע תרבותי עשיר ככל האפשר הוא מקרי לחלוטין.
השבר שנוצר כאשר אותם פסיכולוגים מגלים שהכשרתם חסרה את הבסיס של התרבות המערבית (הפילוסופיה)מתמלא כל אחד לפי נטיות ליבו ולפי הרוח הנושבת באותו זמן.
כשמועצת הפסיכולוגים תבין שאי אפשר להיות מטפל בלי להכיר ולהבין את התרבות וההיסטוריה של האנשים שהם אמורים לטפל בהם (בני התרבות המערבית ולא המזרחית אסייתית) - יאלצו לשנות את מבנה ההכשרה.
אל תדאגי - זה לא יקרה כי טכנוקרטים מבינים בטכניקה ושיטות מחקר ולא בתרבות ובסובייקטיביות.
פסיכולוגים שהשפה היא כלי העבודה שלהם לא לומדים אפילו קורס מבוא לבלשנות. מה נאמר ומה נוסיף?
איל רונן אקרמן24/11/2010
בודהיזם ואמונה. ניצה שלום :)
מסכים איתך מאוד שעוד "קליפות של אמונה" חיצוניות מובילות הרחק מתפיסת מיקוד השליטה הפנימית שנדרשת גם אצל המטפל וגם אצל המטופל, ובכלל - בשיטה המדעית המודרנית. אבל לצערי יש חוסר הבנה בסיסית שלך במהות של מהו בודהיזם, כיוון שהוא בדיוק נגד יסודות אמונה שכאלה. אינטרוספקציה נמצאת בליבו ולכן אין שום הפתעה שהוא מוצא עוד ועוד חיבורים לתחום המקבל תפיסה של הלא-מודע.
כאמירה נוספת, קישורים בין מתרגלי מדיטציה בודהיסטים לתחום חקר המח מתפתחים באופן מדהים ב-10 שנים האחרונות, מציע לך לעיין בכך, *אך יותר מזה - בעקרונות בודהיסטיים בסיסיים, כיוון שאת מראה כאן המון חוסר ידיעה ושיפוט בעליל.* אני מציע את הספר "מה שלימד הבודהה" (אין לי קשר כלכלי לעניין.)
איל
eyalronen@gmail.com
