שיר אהבה לוילון 2 (שיר מס' 1 נגנז)/ מאת חנה הופמן

חברי הקהילה | 17/4/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

קניתי בד בחנות רגילה

וגם מוטות

וטבעות לתלייה

תפרתיי וילון, ורוד בהיר,

(גלי עזר לי)

ונסענו מחוץ לעיר.

עשינו לו תליה חמודה, מוזרה

(כמו ב-לה סקאלה,או בקומדי פראנסז).

ארזנו הכלים, והוא נסע חזרה.

איתן אמר שזה דומה לבורדל.

מיטל טענה שהיא אמרה את זה קודם.

וילוני הוורוד הסמיק אז מאודם.

ששי אמרה שזה כמו בית תינוקות

(זה כבר לא היה מצחיק).

מצב רוחנו החוויר עוד ועוד.

אהבתי את וילוני הוורוד.

הוא היה מספר סיפורי אהבה

במין רישרוש וניעות קלות.

הוא היה מגונן מפני מבט רע בצל

והוא היה שומר סוד,

וילוני היקר, וילון של בורדל.